ביקורת ספרותית על סודות בית השמפניה מאת קריסטין הרמל
הביקורת נכתבה ביום שני, 12 באוקטובר, 2020
ע"י חנוש


ניו יורק 2019: ליב קנט מרגישה אבודה. אחרי שבעלה עזב אותה לטובת בחורה בת עשרים וארבע, היא מוצאת את עצמה לבד בדירה ריקה, ללא עבודה וללא ילדים. היא מרגישה שחייה הגיעו למבוי סתום.
אבל אז, ללא כל התראה, מופיעה על סף דלתה סבתה האקסצנטרית אדית ופוקדת עליה לארוז מזוודה כי הן עומדות לטוס יחד לפריז. לאדית יש סיפור מורכב ומסעיר בן עשרות שנים לחלוק איתה.

חבל שמפאן, 1940: אינס נישאה זה עתה למישל שובו, בעליו של בית שמפניה נודע. אבל הגרמנים פולשים לצרפת, ומישל פונה עורף לנישואיו ומשקיע את עיקר זמנו ומרצו בתנועת הרזיסטאנס הצרפתית. כעת מישל נמצא בסכנה, והוא לא היחיד. גם מעל ראשם של יהודי צרפת ובהם סלין, אשתו היהודייה למחצה של היינן הראשי בבית שובו, מרחפת סכנה.
כשסלין נסחפת בפזיזות לסיפור אהבה מסוכן ואינס משתפת פעולה עם האיש הלא נכון, הן מסכנות את חיי האנשים היקרים להן ואת גורלו של בית השמפניה המחבר ביניהן.

סודות בית השמפניה הוא ספר סוחף ומסעיר על אהבה, סכנה ובגידה, שנע בין אמריקה בת זמננו לכרמים היפהפיים של חבל שמפאן בימים האפלים של מלחמת העולם השנייה. זהו ספרה השביעי של קריסטין הרמל הרואה אור בעברית. קדמו לו רבי-המכר המתיקות שבשכחה, החיים שנועדו לי, כשניפגש שנית, רק עוד יום אחד, הדירה ברחוב אמלי ואיטלקית למתחילים.

וכך נפתח הספר:
"הדרך התפתלה מעל הכרמים השופעים של חבל שַמפּאן. אינֶס שוֹבוֹ האיצה בדרכה מריימס לכיוון דרום-מערב, וענני אבק פרחו כשובל מאחורי הסיטרואן השחורה והבוהקת שלה. הרוח צלפה בפראות בשערה הערמוני. היה זה חודש מאי, הכרמים כבר החלו להתעורר, וניצנים בגודל אגרופים זעירים נשלחו לכיוון השמש. בתוך כמה שבועות הם ילבלבו, ובספטמבר כבר יהיו הענבים בשלים וכמהים לבציר – ענבי שרדונה ירוקים בהירים, פּינוֹ מֶניֵה שחורים ופּינוֹ נוּאַר בגון אוכמניות.
אך האם אינס עדיין תהיה כאן? האם מישהו מהם בכלל יהיה כאן? צמרמורת חלפה בגווה."
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אוהבת לקרוא (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
מסכימה עם שניכם. ישנם סופרים שבאמת ספר אחד גרוע לא אומר כלום... אבל במקרה הנ"ל באמת שהיא כותבת ספרים די רדודים וקראתי כמה שלה. אני סיימתי איתה.
מורי (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
עופר, קראת מספריה של הרמל?
עופר צפריר (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
אתה טועה. ספר גרוע של סופר מסוים אינו ערובה לכך שגם ספריו הבאים יהיו כאלה.
לראיה: ימי הנטישה היה נורא, ואחריו היו לה יצירות מופת.
מורי (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
המתיקות שבשכחה היה קשקושואה ומאז אין סיבה להתקרב אליה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ