“הכתיבה הייתה כ"כ אוטנטית שבעיני רוחי חוויתי את המסופר כאילו אני חוזה במתואר במו עיני. כבת להורים יוצאי עיראק, חלק מהתיאורים בספר נארגו לתוך ההוויה שזכורה לי משנות ילדותי, אבל אני אציין שהסיפור עצמו לא היה מוכר לי מסיפורי ילדות ובכל זאת הכתיבה שייכה אותו אלי.”

“הספר כתוב בלשון מעניינת. עדות רעננה ואותנטית. הסופר משכיל להביא ציטטות, שירים ואמירות מקוריות ובלשונן. הספר מספר על תולדות השבט ועל החיים בטטראן, השכונה היהודית בבגדאד, כפי שהיו עד 1952. חוויות דתיות, האמונות הטפלות, איך למדו בבית ספר, איך זווגו זיווגים ואפילו את סיפורה של נערה יהודית שירדה לזנות. אך הליבה הרצינית של הספר הוא תיאור האווירה הפוליטית. העיראקים הושפעו מהנאציזם עד עומק נשמתם, וההשפע”

“ספר מקסים, מאוד אהבתי. תולדות חייהם של היהודים בטטראן (בגדאד). סיפור חייהם של משפחת כליף, מסבא אברהם הרווק ונישואיו לשרה, הולדת בנותיו ובניו, השידוכים בין בני המשפחה, העוני והדלות, אמונות טפלות ואפילו זנות. בבתי הספר המורים היו מתנהגים לתלמידים בקשיחות ונוקשות. כל דבר פשוט היה מביא את המורים להכות את התלמידים על כפות ידיהם עד זוב דם. גם אם התלמיד צדק הוא חטף מכות. ההורים היו מודעים למכות שבניהם”

“הזכיר לי מאוד את הספר מפריח היונים של אלי עמיר. כתוב טוב ומעניין היה קטע שפשוט לא הפסקתי לצחוק 5 דקות ,רק בשביל זה שווה כל שקל. מאידך,סיפור עצוב של סיומה של יהדות בבל המעטירה אשר לא השכילה להשאר יהודית והפכה לקומוניסטית או ציונית שגרמה לעירקים להפוך ללאומנים קיצוניים שגרמו להרס ולהרג רב. חובה לקרוא.”

“הכתיבה הייתה כ"כ אוטנטית שבעיני רוחי חוויתי את המסופר כאילו אני חוזה במתואר במו עיני. כבת להורים יוצאי עיראק, חלק מהתיאורים בספר נארגו לתוך ההוויה שזכורה לי משנות ילדותי, אבל אני אציין שהסיפור עצמו לא היה מוכר לי מסיפורי ילדות ובכל זאת הכתיבה שייכה אותו אלי.”

“הספר כתוב בלשון מעניינת. עדות רעננה ואותנטית. הסופר משכיל להביא ציטטות, שירים ואמירות מקוריות ובלשונן. הספר מספר על תולדות השבט ועל החיים בטטראן, השכונה היהודית בבגדאד, כפי שהיו עד 1952. חוויות דתיות, האמונות הטפלות, איך למדו בבית ספר, איך זווגו זיווגים ואפילו את סיפורה של נערה יהודית שירדה לזנות. אך הליבה הרצינית של הספר הוא תיאור האווירה הפוליטית. העיראקים הושפעו מהנאציזם עד עומק נשמתם, וההשפע”

“ספר מקסים, מאוד אהבתי. תולדות חייהם של היהודים בטטראן (בגדאד). סיפור חייהם של משפחת כליף, מסבא אברהם הרווק ונישואיו לשרה, הולדת בנותיו ובניו, השידוכים בין בני המשפחה, העוני והדלות, אמונות טפלות ואפילו זנות. בבתי הספר המורים היו מתנהגים לתלמידים בקשיחות ונוקשות. כל דבר פשוט היה מביא את המורים להכות את התלמידים על כפות ידיהם עד זוב דם. גם אם התלמיד צדק הוא חטף מכות. ההורים היו מודעים למכות שבניהם”

“הזכיר לי מאוד את הספר מפריח היונים של אלי עמיר. כתוב טוב ומעניין היה קטע שפשוט לא הפסקתי לצחוק 5 דקות ,רק בשביל זה שווה כל שקל. מאידך,סיפור עצוב של סיומה של יהדות בבל המעטירה אשר לא השכילה להשאר יהודית והפכה לקומוניסטית או ציונית שגרמה לעירקים להפוך ללאומנים קיצוניים שגרמו להרס ולהרג רב. חובה לקרוא.”