מסתבר שכיף מאוד לאיים על אנשים עם נבוט.
במיוחד על כותבי ביקורות ותקצירים מעצבנים שמפשלים כל פעם וגורמים לי לא לקרוא ספרים מעולים.
אני אמצע אותם בסוף.
מישהו מתנדב להביא איזו נעל בית מקסיקנית ולעזור לי לכסח להם את הצורה?
כי לדעתי התקציר הזה לא היה טוב יותר מהקודמים.

---

אז אנחנו עוזבים את הספר הקודם שרד נשאבת לממלכת הפיות, מורוונה בלום מחוסלת, וטניה יותר פגועה מתמיד.
איזו דרך מעולה להשאיר אותי במתח.
לא בזבזתי זמן וישר המשכתי בספר השני, והוא מעולה.
אבל החולניות שבו והגועל קצת הטרידו אותי והורידו כוכב אחד.
אבל למרות הכל ממש ממש אהבתי אותו, אולי בגלל שרד, שהיא הדמות האהובה עלי, היא הדמות הראשית.

---

הכתיבה קולחת מצמררת וישירה, פשוט מדהים, הספר כל כך יפהפה, ומומלץ.
ממש.

הסופרת יודעת לכתוב, והיא מוכיחה את זה כל פעם מחדש.
אני מקווה שהיא תמשיך להוכיח את זה בספר השלישי.

אז הספר השני פשוט גרם לי לבכות, איך שרד וויתרה על האח שלה, ג'יימס, למשפחת הפיות. בכיתי; אחרי כל המאמץ והיגע שהשקיעה רד- ג'יימס לא שלה. זה נראה לי עצוב ממש, לא הגיוני- לא הבנתי איך הסופרת כתבה את הסוף.

אבל התבגרתי מאז שקראתי את השני, וכשקראתי אותו שנית, הבנתי את הרעיון והמסר הגאוני שחבוי במעשה-
לפעמים, כשאוהבים מישהו, צריך לעזוב אותו לנפשו.
ג'יימס אהב את המשפחה האומנת שלו- ולא זכר את רד. רד, בחכמתה- הבינה שהיא תצא אנוכית אם תחזיר אותו אליו- ותפריד בינו לבין משפחתו. טמונה הרבה פסיכולוגיה במעשה הזה. TRUST ME.


קודם בואו נעריך את הכריכות המדהימות של הטרילוגיה;
13 יפה, מסתורי מעותר בפטריות (מהסוג שאסור לאכול; אדומות עם נקודות לבנות) ענפי עץ החוזרזר, וכוכבים כסופים. מושלם. אפוף מסתורין. אני פשוט מאוהבת בכריכות של הטרילוגיה. נקודה.


טניה, הדמות שנראה לי היתה אמורה להיות הדומת ראשית, הפכה לדמות משנית, אבל לי אישית, זה ממש לא מפריע. אני אוהבת את רד- את הנחישות והמרדנות שהיא מייצגת; את הקשיחות. היא דמות יותר יציבה מטניה, עליה ניתן לבנות את העלילה. נראה ששוררת יותר שלווה באחוזת אלבדסן; הכל שלם יותר.

אבל הדבר הכי מוצלח בספר הוא העלילה המופלאה בו. מישל האריסון היא בבירור סופרת פנטזיה טובה מאוד.
האקשן, המתח וההגיון יותר מורגש בספר השני.
המסע למציאת 13 הקמעות מהצמיד של טניה, ובעקבותו החזרת אחיה של רד, מרתק. מעניין. מושך. גאוני.
אני לא יכולה לכתוב הרבה, כי קודם אני צריכה להגמל מהספר (שנית). אבל תעשו לכם טובה ותקראו את הספר, הוא מעולה.

אחד הספרים הטובים ביותר שיצא לי לקרוא אי פעם!!!!!למרות שדמותה של רד נעשתה קרה ומגעילה, שחושבת רק על עצמה- הספר פשוט הדהים אותי!!!!! הרבה יותר טוב מהראשון!!!! גם הראשון קיבל חמישה כוכבים, ועכשיו גם השני!

הספר אפילו טוב יותר מהראשון. הוא ממש מרגש ומפתיע, ועוד דברים במ"ם... הדבר היחיד שהפריע לי היה הדמות הראשית... אני לא אוהבת כל כך את רד. היא גנבה את המקום הראשי של טניה ודחפה אותה הצידה לתוך שלולית בשם "דמויות משניות". לא נחמד מצידה.
טוב... אני עדיין חייבת להודות שזה ספר מעולה

קראתי את הספר הראשון(13 האוצרות)והתרשמתי ואמרתי למה לא הלכתי לספרייה לקחתי את הספר והתחלתי לקרוא...
ולקרוא ולקרוא ואני חושבת שבשלב כלשהו נרדמתי ההתחלה משעממת ומייגעת וכל פעם שראיתי את הספר יושב על המדף התייאשתי.
אבל אמרתי טוב בוא נגמור עם זה אבל למרבה הפלא בהמשך הספר התחיל להיות מעניין.
הקטע עם הקמעות הוסיף קצת טעם לספר ואני לא מתחרטת שקראתי אותו(13 הסודות הנה אני באה).
בקיצור שווה קריאה אבל תנסו לא להתייאש בהתחלה.

ספר מדהים!!!!!
בניגוד לסדרות המשך ספר זה אינו דומה ולו בקצה קצהו לקודמו,
העלילה שונה (ומשונה) מצחיקה ועצובה!

ספר מדהים!!!!!!!!!

ספר מעולה !!!!!
הספר היה הרפתקאני ומותח כ"כ -ממש שווה לקרוא !!!!
נכון שפה מספרים יותר על רד והחיים שלה אבל עדיין יש את החברים שלה גם פה,פביאן וטניה עוזים לה להחזיר את 13 האוצרות כדי שתשחרר את אחיה-בקיצור שווה לקחת ולקרוא !!!

ספר מעולה. סיימתי לקרוא תוך יומיים. לא יכולתי להניח אותו. הספר הינו המשך של 13 האוצרות. אנו חוזרים לטניה שרואה פיות ובעצם הספר מתחיל בסופו של הראשון כש"רד" נכנסת לזמן הפיות במקום טניה. היא בהתחלה מצליחה לברוח ונשבת ע"י מכשפה. היא עושה הסכם עם מולכי הפיות בלילה של ליל הקדושים. אני לא רוצה לספר ולעשות ספויילר למי שלא קרא על כן הרבה אני מסתירה. אני מאוד ממליצה לנוער ולמבוגרים אוהבי פנטסיה.
מירה

אחד הספרים!
ספר מותח ומרתק וכל מה שצריך לספר מצוין.
ספר מופלא.
אני במיוחד אוהבת ספרי פנטזיה-זה בדיוק ה-ספר(גם כל הסדרה)
ממליצה!!!!!!