ביקורת ספרותית על משחק - כתר מתח. טרילוגיה: המשחק #1 מאת אנדרס דה לה מוטה
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 9 באפריל, 2015
ע"י yaelhar


ספר מתח הוא תוצר של תקופתו. התעלומות שכתבה אגטה כריסטי, למשל, התבססו על בתים מפוארים עתירי משרתים, כאשר השוטרים חסרי היכולת מתבטלים בפני בעלי הבית המיוחסים והעשירים מהם, ומי שפותר את התעלומה הוא איזה זר יהיר שאינו מבין כלום באריסטוקרטיה מקומית... המותחנים האחרונים שקראתי משקפים את התרבות שלנו, שהתפתחה(?) מאז אגטה כריסטי וסתם שנאה או נקמה פינו את מקומן למזימות חובקות עולם כאשר את מקום הסכין או האקדח ככלי נשק תופסים המחשב, הטלפון הנייד, והתארגנות רצחנית חובקת עולם.

דה לה מוטה כותב פה מותחן קצבי מאד, שהעולם אותו הוא מתאר - הספר יצא לאור ב 2010 - מוכר לכולנו. הוא עוסק במה שמעסיק רבים מאיתנו - קונספירציה ענקית שנועדה לשעשע רבים על חשבוננו, זכותנו לפרטיות המופרת חדשות לבקרים (גם אתם מקבלים מסרונים מכל מיני חברות שאין לכם מושג איך הן קשורות אליכם?) קשרים אנושיים ההולכים ומתמעטים בעידן הקשרים הוירטואליים והקלות היחסית של תגובות מקלדת יחסית לתגובות פנים אל פנים.
מעשה באחד הנריק פטרסון שהוא צעיר אינטליגנטי די עלוב, ללא קשרים קבועים ידועים, ללא עבודה או מקצוע, מאחוריו קצת רקע פלילי לא רציני, מתפרנס בערך מהיד לפה בכל מיני תעסוקות מפוקפקות, בוקר אחד הוא מוצא ברכבת טלפון נייד משוכלל ויקר למראה, ועל הצג שלו הודעה המציעה לו לשחק משחק. "המשחק" שאינו נראה יותר מתעלולי ריאליטי בלתי מזיקים, יזכה אותו בתמורה כספית מסויימת ובעיקר בתהילה ובאהבה של זרים שיעקבו אחריו ואחרי מעלליו ברשת, ויהפכו אותו לגיבור שלהם.

הספר מפוצל בין סיפורו של ה"פ לסיפורה של אחותו, כתוב בפיסקאות קצרות וקצביות, מתאר תעלומות עבר משותפות לשתי הדמויות מנסה לגעת בהסברים פסיכולוגיים שלהן ומלא פעילות, כיאה למותחן. הוא כתוב תוך פזילה (מה פזילה - מבט חודר וישיר...) לסרט שיפיקו ממנו, ולכל ההמשכים שיבואו בעקבותיו. הסופר מחבב - כך נראה - את התרבות האמריקאית, ואלה פוגמים לטעמי בסיפור שיש לו פוטנציאל להיות מאד מותח כי הנושאים שהוא מעלה נוגעים לכולנו, אבל אני קצת התעייפתי מהקטיעות המרובות של הסיפור ומהמאמץ הניכר של הסופר לייצר מתח.

לאחרונה אני קוראת בכל מיני ביקורות את ההגדרה "ספר טיסה" שראוייה, לפי כמות השימוש בה, להפוך לאחת מהגדרות דרוג הספרים פה. אז לגבי טיסה אני לא יודעת, אבל חובבי ספרות הפעולה, חובבי הקונספירציות, אוהבי החידות וההקשרים הנסתרים יאהבו כנראה את הספר הזה, שזכה לפרס האקדמיה השוודית לספרות מתח כפי שכתוב על העטיפה האחורית. וגם - בונוס - זה ספר ראשון מטרילוגיה, כלומר - המתח לא ייגמר מהר...


24 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודה שוב, מירב. לא הובנת לא נכון.
מירב (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אהבתי את האבחנה שלך על ספרי מתח, למקרה שהובן לא נכון מהתגובה שלי
yaelhar (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודה רבה, מירב! הוא סקנדינבי שלא באשמתו... דה לה מוטה, למרות סקנדינביותו, כתב סיפור מתח לפי נוסחה אמריקאית. לא רק באמריקה.
מירב (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
נשמע שהספר הוא תוצר של תקופתו בעיקר בכך שהוא סקנדינבי ויודע שיוציאו אותו ויקראו אותו ויובטחו לו שני המשכים ומכירות היסטריות.
נתי ק. (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
גם אני לא מצאתי את המקור:-) אבל אימצתי בחום!
פואנטה (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
טוב, שיהיה עם נצנצים למרות שזה עושה לי בחילה קלה... העיקר: "אל תסתכל בפנקס אלא במה שיש בו".
פואנטה (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
נתי, אין לי מושג. גיגלתי ולא הגעתי למקור. את יודעת? אם לא, אז נסכם שזה ביטוי ווטסאפי עממי?
yaelhar (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
פואנטה - היום עושים אותם בצבעי פסטל עם נצנצים. לא השגתי בשחור...
נתי ק. (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
פואנטה, מאיפה הציטוט: "כשאתה מת, אתה לא יודע שאתה מת. זה רק קשה לאחרים. לא לך. אותו דבר כשאתה מטומטם." את יודעת מה המקור?
פואנטה (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
יעל, אני רק מקווה שהוא לא בצבע שחור :)
yaelhar (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
פואנטה - יש לי פנקס קטן....:)
פואנטה (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אני מבינה שהתרשמת לטובה מיכולתו של הבחור להתמודד עם התסבוכת הפריקית שהוא בעצמו בישל. אז אני לא התרשמתי גם מהפן הזה של האינטליגנציה שלו. לא יכולה לנמק מחשש לספוילרים, רק אגיד שההתמודדות שלו עם מצבים חדשים הייתה מעוררת רחמים וקלמזית להחליא. אגב, איפה את רושמת את דעתי הלא מלומדת? :)
yaelhar (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
פואנטה - אינטליגנציה מוגדרת (גם) ביכולת להתמודד בצורה אפקטיבית עם מצבים חדשים וחוסר ודאות. לי הוא נראה אינטליגנטי. עצלן, מחפש את הדרך הקלה, מחפש "ספונסרים" - כל אלה לא שוללים אינטליגנציה (להפך).יחד עם זאת, דעתך על "האינטליגנציה" שלו נרשמה (-:
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
נצחיה, ניסחת יפה. אני לאא ספק מעדיף את המתח. תעלומות זה לא ממש בשבילי, אם אין בהן טיפה של אקשן...
פואנטה (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
יעל, "צעיר אינטליגנטי"?? הבנאדם הוא אהבל מדופלם! הזכיר לי כמה מחפשי צרות וכותרות מהאח הגדול. סיפורי זיגזג של אחותו המצילה אותו מכל צרה וסיפורי התאסלמות של חברו המציל אותו מכל צרה הם פתטיים. מסכימה איתך לחלוטין שהעלילה (כולל התפאורה) היא ברוח התקופה.
ואסיים את המונולוג במשפט "תקרא ותעביר הלאה" שהתגלגל אליי בערוצים המקובלים בתקופתנו: "כשאתה מת, אתה לא יודע שאתה מת. זה רק קשה לאחרים. לא לך. אותו דבר כשאתה מטומטם." אי לכך ובהתאם לזאת, היה לי מאוד קשה עם הנריק פטרסון אבל הוא כמובן לא יודע את זה...
yaelhar (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודה רבה, נצחיה! אני מפרידה בין תעלומה - ספר שיכול להיות מותח מאד בלי טיפת דם שנשפכת לבין ספרי פעולה - המון פעילות תזזיתית דם הכרחי ואפילו קצת מכות... את צודקת שהפכנו יותר משוכללים ואנחנו מצפים ליותר פירוטכניקה.

הספר הזה מתאים להגדרה שלך על ספר שיכול לגשר על זמן משעמם בלי אפשרות לבחור ספר אחר אם משתעממים... בדרך כלל הוא לא משעמם.
yaelhar (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודה רבה, שונרא החתול! אה, גם לך הציעו חצי דונם אדמה? מה לגבי ההצעה לקנות את החמץ שלך בחינם? (כלומר, ממש לא תצטרכי לשלם להם על זה...) או הבדיקה כמה פעמים ביום למי הצבעת ולמי תצביעי, עם הצעות למי כדאי לך, לטובתך?

הספר מספק את הסחורה - לא תעלומה מדהימה, אבל הקצב מחפה.
yaelhar (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודה רבה, דן סתיו! צודק. התרבות האמריקאית - כמו החיידקים - מגיעה לכולם. לא יעזור לעקם ת'פרצוף.
yaelhar (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודה רבה, זה שאין לנקוב בשמו! מאלה יש בספר הזה בשפע. בתוספת הרבה אקשן.
נצחיה (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
ספר מתח הוא אמנם תוצר של תקופתו, אבל גם תוצר של כל ספרות המתח בתקופות הקודמות לו. בפרט, הטוויסטים וההפתעות צריכים להיות יותר ויותר משוכללים, כי הקוראים הפכו להיות יותר ויותר משוכללים.
סתם ככה, אני מפרידה בין "ספרות בלש" ל"ספרות מתח". כי ספרות בלש יכולה להתנהל על מי מנוחות, בלי אקשן ומרדפים, ובספרות מתח אין בהכרח דמות מרכזית שפותרת תעלומה. כמובן שיש חפיפה בין הסוגות, ויכול להיות ספר מתח בלשי. ובכל זאת אני אישית מעדיפה להפריד.

חוץ מזה, תודה על הסקירה ועל ההמלצה. אני לא טסה לשום מקום, אבל הבנתי את הכוונה. ספר שמתאים לזמן משעמם, כשכלואים בקופסה סגורה, אין הרבה גירויים מסיחים, ואין אפשרות לבחור ספר אחר אם באמצע משתעממים פתאום.
שונרא החתול (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
גם אני מקבלת מסרונים מכל מיני חברות שאין לי מושג איך הן קשורות אלי, אבל איכשהו חוששת שאם אשלח "הסר", אני אפול קורבן למזימה זדונית שתשתלט לי על האייפון, ובימינו זה אומר על החיים. אני גם עלולה לפספס הזדמנות חד פעמית לקנות חצי דונם אדמה בתיז אל אמו בשקל שמונים בדיוק שתי שניות לפני ההפשרה...
אני מתה לקרוא את הספר הזה, אבל הוא כל הזמן תפוס. ואפרופו סרט, היה כבר סרט בשם "המשחק" עם מייקל דאגלאס - סרט מתח מעולה עם טוויסט בעלילה בדיוק כמו שאני אוהבת ובדיוק כמו שסרט מתח צריך להיות.
דן סתיו (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
yaelhar ביקורת יפה ומהנה.אהבתי במיוחד את התובנה שלך באשר לדרך בה התפתחות החברה האנושית משתקפת דרך ספרי המתח שהיא מייצרת. גם הערתך על התרבות האמריקנית מעניינת. אני סבור שהתרבות הזאת נוגעת לכולנו בין אם נרצה ובין אם לאו ולכן יש בה היבטים אוניברסליים.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
יופי. אני חובב קונספרציות, אוהב חידות והקשרים נסתרים, אז כנראה שאני אוהב את הספר.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ