• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
הנמלטת האחרונה

הנמלטת האחרונה

מאת טרייסי שבלייה

הביקורת של תמר-מילים

תמונה של תמר-מילים
דירוגדירוג
הנמלטת האחרונה

הנמלטת האחרונה

מאת טרייסי שבלייה

הביקורת של תמר-מילים

דירוגדירוג
תמונה של תמר-מילים
הוצאה לאור:כנרת זמורה ביתן
שנת הוצאה:2015
הקודמת
ליזי
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 11 שנים•1 דקות קריאה

אונור ברייט עולה באנגליה השמרנית על אוניה שתיקח אותה לאמריקה הפראית והצעירה. הנסיעה הייתה כל כך זוועתית עבורה ששום כוח בעולם לא יגרום לה לעשות את הדרך חזרה. כך היא חושבת. היא מגיעה לאוהיו, שדרכה עוברים עבדים שחורים הנמלטים מהדרום הנוגש אל קנדה החופשית, ונפגשת איתם לראשונה בחייה. הצפון ארה”ב בעת ההיא היה נגד עבדות, אבל לא באופן אקטיבי בשל תירוצים כלכליים ואחרים. המציאות הזאת הייתה מאוד מורכבת לאונור העדינה שידעה בעיקר לתפור שמיכות טלאים וכל זה בנוסף להמון דברים לא מתכננים שקרו לה הרחק ממשפחתה המגוננת.

סיפור מרגש על ערכים מתנגשים, על אנושיות בתנאים קיצוניים, השתייכות לקהילה והמחירים שמשלמים על החיבור או הניתוק ממנה. ועל מלאכת חיבור שמיכות טלאים.
ענוג ורלונטי לימינו. ממליצה!

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של avigailpc
avigailpc
1קורא|גיל ממוצע56|100%נשים

על המבקרת

תמונה של תמר-מילים

תמר-מילים

ותיקה
חברה מזה 12 שנים
340 ביקורות•3 נבחרות•2,423 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של תמר-מילים
תמר-מילים
ותיקה
חברה באתר מזה 12 שנים
ביקורות340
ביקורות נבחרות3
לייקים שקיבלה2,423
דירוג ממוצע4.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת124ספרות מקורית82מתח ריגול והרפתקאות54

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של תמר-מילים

להבת הברזל

להבת הברזל

רבקה יארוס

זהו ספר שני בטרילוגיה, וככזה, ניגשתי אליו בציפייה ובחשש, כי הראשון (האגף הרביעי) היה טוב וסוחף ויצוק בתבנית הז'אנר הרומנטזי (אז נא לארגן ציפיות בהתאם), והספר השני יכול להיות מעבר צולע לספר השלישי שאמור לסגור את הטרילוגיה, או להצליח לעמוד בפני עצמו, למרות שאנחנו מכירים כבר את הדמויות הראשיות, ואת העולם.
והספר הזה הצליח! 735 עמודים שמתארים את השנה השנייה של ויולט בבסגייה, בית הספר הצבאי בממלכת נוואר. כעת זיידן כבר חייל, והוא מוצב באחד המבצרים בגבול, בעוד ויולט מתמודדת עם המשך הכשרתה הצבאית. כמצופה, זה נעשה אכזרי, ומאתגר אותה ואת הקשר הרומנטי בינה ובין זיידן, ואת הקשר בין הדרקונים שלהם.
אבל יש חניכים חדשים בשנה א', ויש התפתחויות בגזרת הדרקונים, ויש אתגר לחזק את רשתות ההגנה. אנחנו גם מקבלים עוד הצצה לחיים של זיידן לפני המרד, ולהיסטוריה של נוואר, ונחשפים לתככים בתוך המערכת הצבאית.
יש אזהרת טריגרים בתחילת הספר, והיא מוצדקת. שימו לב. ואחת המלחמות המתוארות שם הזכירה לי מאוד מלחמות שחווינו כאן, אצלינו, וזה גם טריגר.
עם זאת, זיידן הקשוח והמנותק רגשית, נעשה יותר רך בקצוות מול ויולט שמקשיחה עמדות, אבל שלא כמו גריי, לא מרסקים לו את דמות החזק/שולט בעצמו/כריזמטי/הכי הכי. תודה על כך. הגזמה היא בכמות השברים והפציעות שכולם שם נפגעים ומתרפאים בקלי קלות עם האשפים וההילרים שלהם. אבל זה נסלח במגבלות הז'אנר.
כצפוי, אני לא יכולה לחכות לתרגום של הכרך הבא (ממש קשה לי לקרוא אותו באנגלית, האמינו לי שניסיתי), ואפילו שמעתי שרבקה יארוס כותבת כבר את החלק הרביעי.

לפני חודש•
★★★★★
•תמר-מילים
גן הלבנדר

גן הלבנדר

לוסינדה ריילי

לוסינדה ריילי מגישה לנו עוד רומן היסטורי עם כל המרכיבים הטובים.
אמילי, וטרינרית צעירה וביישנית, היא בת יחידה, וכשאמא שלה מתה, היא נאלצת לטפל בירושה שכוללת חובות גדולים ובית אחוזה כפרי מוזנח שיש בו אוצרות תרבות.
כדי לכסות את החובות היא מוצאת את סבסטיאן, סוחר אומנות בריטי שבמקרה נמצא באזור, והוא עוזר לה למכור כמה תמונות, וגם אהבה...
אמילי עוברת ללונדון בעקבות בעלה הטרי, וסיפור ישן עם סבתו, שהייתה קשורה לאחוזה הצרפתית במלחמת העולם השנייה, וגם את אחיו הנכה.
הסיפור קופץ אחורה לסבתא, שהייתה מרגלת בריטית שנשלחה לצרפת, ועם התקדמות שני צירי העלילה אנחנו מבינים את הקשר בין הגיבורים שלנו
וגם עוד כמה דברים על אהבה, משפחה, נאמנות וספרים עתיקים.
ספר נהדר לימי חורף תחת שמיכה עם קנקן תה (כוס לא תספיק) או לחופשה אביבית.
ממליצה לכל חובבי הז'אנר שסיפורים משפחתיים מורכבים מדברים אל ליבם.

לפני 5 חודשים•
★★★★★
•תמר-מילים
שנה שבע

שנה שבע

מיכל קרייטלר

גילי, גיבורת הספר היא אמא יחידה לתומר החייל, היא עובדת בקופת חולים ומטפלת בכלב זקן וציפור- עורבת, שהייתה של אמא שלה שנפטרה.
יום אחד מתחילים לקרוב לה דברים מוזרים ופוגעים, והיא חושדת שחותה הגדולה חזרה לארץ אחרי שמונה שנות היעדרות. אחותה הגדולה שעוד כועסת עליה, אחרי שביתה, אחיינית של גילי, נפטרה מסרטן כשהייתה בת 12.
גילי נושאת אשמה כבדה, ומאוד רוצה שאחותה תסלח לה, אבל האחות הזאת לא ממש משתפת פעולה. הדברים מסלימים כשבמקבי אולי מתחיל להתפתח משהו עם מישהו, למרות שגילי ממש לא בקטע של זוגיות ואהבה.
זהו סיפור על אחיות, על קשרי משפחה וחשבונאות עתיקה, על היכולת לסלוח והיכולת לעמוד על שלנו.
סיפור חזק ונוגע.
החולשה הקטנה היחידה שלו היא הדמות של אור, אחותה הגדולה של גילי, לא להכול הצלחתי להאמין שם.
אבל גילי? וואו. הלוואי והייתה לי אחות כזאת.

לפני 5 חודשים•
★★★★★
•תמר-מילים
שולטת במגרש

שולטת במגרש

קרלה סורנסון

הספר הזה כמו לקחת שוקולד ממולא קרם תות מהמדף. זה מתוק נורא, אתה יודע מה אתה מקבל, ואתה קונה כי אתה מת על זה.
גם בספר שולטת במגרש, אתה מקבל רומן בין אלי (אלכסנדרה) צעירה ויפה ורווקה שיורשת קבוצת פוטבול בין הנכסים הנוספים של אביה, ובין לוק, הקוורטרבק החתיך של הקבוצה, שמאוד לא אוהב את הבוסית החדשה והלא מנוסה, וגם לא פנוי לקשר.
היריבות והעוינות מתחלפות בהדרגה לרומן סוער, הכול צפוי, ועם זאת מענג. דמויות חביבות, יפים ויפות בבתים גדולים ובריכות מאובזרות.
ספר חופשה לחובבות הז'אנר.

לפני 6 חודשים•
★★★★★
•תמר-מילים
נתראה אתמול

נתראה אתמול

רייצ׳ל לין סולומון

סיפור נחמד מהז'אנר הרומנטי.
הספר מיוחד לקהל צעיר יותר כי הגיבורים הם סטודנטים, בדיוק מתחילים שנה ראשונה בקולג'.
בארט בלום רוצה לפתוח דף חדש בקולג', להתקבל לכתוב בעיתון הסטודנטים, ולשכוח מהאסון שקרה לה בתיכון, ושבגללו הייתה מתוייגת לדיראון עולם.
באחת ההרצאות היא פוגשת את מיילס, שנראה לה סנוב, אבל בסוף אותו היום היא מגלה שהיא תקועה בלולאת זמן, ואיתה תקוע גם מיילס.
ביחד הם לומדים את המצב, לומדים להכיר זה את זו, ואולי אפילו לצאת מהלולאה.
זה סיפור נחמד, כתוב זורם, ובהחלט מהנה.

לפני 6 חודשים•
★★★★★
•תמר-מילים
דרור חייב למות

דרור חייב למות

רז קלמנוביץ'

מה את עושה אם יום אחד את מגלה שיש לך ילד קקה?
דליה, גיבורת הספר היא פנסיונרית של משרד החינוך, בדיוק לפני שנה התאלמנה, יש לה חברה טובה שבעלה עזב את הבית והבת היחידה שלה גרה בחו"ל, ודרור, הבן של דליה בלי זוגיות, מדבר לא יפה, וכנראה זומם להשתלט על כספי הירושה. דליה מנסה את כל מה שהיא יודעת כדי לסכל את המזימה, רק שככל שהספר מתקדם, הקורא מקבל את הרושם שאולי דליה טועה בכל מיני עניינים בפרשנות המציאות, ואולי בעצם היא באמת קצת לא בסדר.

ספר כתוב מאוד ריאליסטי, מאוד ישראלי, מאוד דיבר אליי, אולי בגלל שאני בגיל שבין ההורים המבוגרים וקריצה מהירושה.
יכולתי לדמיין את הטיפוסים הצבעוניים שחוברים לדליה במסע שלה אחר האמת, התרגשתי קצת בסוף, ובעיקר לא יכולתי להניח את הספר מהידיים.
הוא לא ארוך, אל תוותרו עליו.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•תמר-מילים
שובי שובי השולמית

שובי שובי השולמית

חוה עציוני-הלוי

כל ספר של חווה עציוני הלוי הוא סיבה לחגיגה בעיניי. אני אוהבת סיפורים מההיסטוריה שלנו, שנטועים בגיאוגרפיה שלנו פה, שמתכתבים עם המסורת שגדלנו עליה, ומרחיבים את התמונה. הכתיבה שלה מפיחה חיים ואנושיות בדמויות שעוצבו לפי נרטיבים דידקטיים מאוד מסוימים.
לכן שמחתי כשיצא הספר הזה, החדש. רק תהיתי, מי זאת שולמית? אני לא זוכרת מלכה כזאת, אמא של מלך, אשתו של מישהו בשם הזה או סיפור שנקשר בדמותה.
ואכן, שולמית היא דמות בדיונית, שנטועה בירושלים, עירו של המלך שלמה בימי שגשוג הממלכה.
שם הספר מהדהד את הפסוק: שובי השולמית ונחזה בך, שכתוב בשיר השירים, וזה היה הבסיס לכתיבת ספר זה.
הפעם עציוני-הלוי לקחה את שיר השירים, ושאבה משם השראה לכתיבת עלילה, שיש בה נערה צעירה, אהוב, וכרמים וערוגות בושם ביהודה של ימי מלכות שלמה בן דוד.
הכתיבה, כתמיד, נהדרת, והעלילה עושה חסד עם הפרטים ההיסטוריים, הבגדים, הכלים, דמויות הרקע וכמובן - הנופים. קל לדמיין את הירידה מירושלים לכיוון ים המלח, את החוות בין הכרמים והעדרים בהרי יהודה, ואפילו את הנסיעה צפונה לצור דרך הגליל. ובכל היופי הזה שזור סיפור אהבה בין שולמית ובין דודה, שמדביק את טלאי הפסוקים למשהו קוהרנטי ורומנטי. וכשלוקחים בחשבון את גילה של הכותבת, זה אפילו מרשים יותר.
בשורה תחתונה, הספר יצירתי וענוג!
רק מילה אחת על הכריכה - חבל. חבל שלא המשיכו את הקו העיצובי של הכריכות מהספרים הקודמים, כי זו משאירה רושם סכריני של AI.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•תמר-מילים
דוקטור בואי אצלי

דוקטור בואי אצלי

מירה מגן

מירה מגן מביאה לנו את סיפורה של גליה, רופאה בבית חולים, שמתמחה בסרטן הדם. רווקה לא צעירה, ששתי אחיותיה היפות כבר אימהות להרבה ילדים, והן מסתכסכות. גליה נשארת זו שאפורה לגשר ולהבריא את המשפחה. במקביל היא נעה בין החולים שפוקדים את המחלקה, מהם כאלה שהיא נקשרת אליהם באופן אישי, מעבר לקשר המקצועי הרגיל הנדרש, אבל כולנו בני אדם, נכון? ויש לנו גם חולשות.
במקביל היא מתאהבת ברופא מהמחלקה, שבדיוק התאלמן, ועל רקע הקשיים של אחיותיה הנשואות, לא ברור לה אם היא רוצה להתחייב לקשר הזה.
גליה מגיעה ממשפחה דתית, וזה נוכח מאוד בסיפור, מהשביס והפאה, ועד לשאלות: הוא משלנו? ובכל זאת נראה שגליה לא ממש מחויבת לקוד ההתנהגות הדתי.
בגב הספר כתוב שהעלילה מתקדמת דרך הטיפול בנער שהתאשפז, ואביו שמלווה אותו, אבל אני הרגשתי שכל קווי העלילה נעים במקביל, ואהבתי את הקצב הרגוע, יחסית, של התקדמות הסיפור, קצת כמו האופי של גליה. שקול, מסודר, ועם זאת מחליק בפינות על חולשות אנושיות.
בספר הזה, הכתיבה טובה אפילו יותר מהעלילה, לטעמי, בכל אופן. השפה היפה שלא גולשת למליציות יתר, ועם זאת, לא יורדת לשפה מדוברת ומצליחה לתאר סיטואציות רגשיות מורכבות, שבתה אותי.
העלילה, נגעה בי במקומות מאוד אישיים, כי גם אני אחת מתוך דבוקה של אחיות, כי אבא שלי חלה במיילומה ואז בלוקמיה ועברנו ביחד איתו את מסע החתחתים להשתלת מח עצם מתורם, ובאשפוז הארוך במחלקה ההמטולוגית ברמב"ם.
בשורה תחתונה - כתיבה משובחת, דמויות אנושיות, רוצו לקרוא, אבל בנחת.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•תמר-מילים
דבר רודף דבר

דבר רודף דבר

ג'ודי טיילור

כוכב אחד עבור הרעיון - מסעות בזמן, וכוכב שני עבור המקוריות למקצוע הגיבורה - היסטוריונית.
גיבורת הספר, מקסוול, היא הסטוריונית, ודי זאב בודד, ולכן מוכנה להיכנס לתכנית סודית ומסוכנת. היא תתנסה בטכנולוגיה שיכולה לשנע אנשים בזמן, כדי לחקור אירועים היסטוריים. רק שמסתבר שיש עוד סיבוכים בתכנית הזאת, ויש מי שמנצל את הטכנולוגיה הזאת לרעה.
אני נשברתי כשהיא נסעה לחיות בעידן הדינוזאורים. משם הסיפור פחות עבד לי, וכל ההסתבכויות שבאו אחר כך כבר היו פחות אמינות בעיניי.
חבל, היה פוטנציאל.

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•תמר-מילים

ביקורות נוספות על "הנמלטת האחרונה"

הנמלטת האחרונה

הנמלטת האחרונה

טרייסי שבלייה

ספר מעניין, מרגש, מרתק
הספר מגולל את קורותיה של אונור ברייט אשר מפליגה ביחד עם אחותה גרייס לארצות הברית.
גרייס הייתה אמורה להתחתן עם בחור בשם אדם קוקס מאוהיו, אך מתה ממחלה חשוכת מרפא בטרם הגיען לאמריקה.
ואונור נאלצת להסתדר בכוחות עצמה, אט אט היא מתחילה להכיר את האנשים ולהתערות בחברה האמריקנית, על אף הקושי כי נפגשה בהרבה אנשים עם השקפות עולם שונות משלה.
אך היא הצליחה להסתדר די יפה, והעניין המדהים ביותר והמעורר השראה, שהיא לא הסכימה לוותר ולו לרגע על העקרונות שגדלה עליהן, והמשיכה לעזור לעבדים על אף הסיכון הכרוך בכך.
התחברתי לרעיון שבו המחבר הציג והבליט הבדלים עצומים בין שתי המדינות.
הספר מאוד קוהרנטי והומוגני מבחינת הרעיונות וההתרחשויות, עלילה טובה, מומלץ בחום.

לפני שנתיים•
★★★★★
•Slam(وخير جليس في الزمان كتاب)
הנמלטת האחרונה

הנמלטת האחרונה

טרייסי שבלייה

בקיץ הקודם נפשנו בראש פינה. למה ראש פינה? אני לא יודעת. סתם ככה התחשק לי. אבל היה יפה מאוד. למעשה, רק בארצנו הטרייה והמתחדשת מושבה שחגגה לא מכבר מאה ושלושים להיווסדה נראית לנו מקום היסטורי, שלא לומר עתיק, וציורי. נכון שיש לנו גם מקומות ותיקים יותר, אבל הקשר אליהם עובר דרך חפירות בתלי עפר הדבקת חלקי חרסים ופיענוח כתובות בכתיב לא ברור. כל שנותר לנו הוא חורבות היסטוריות, ערים חדשות, וגנום של אלפיים שנות היהודי הנודד.

גלשתי קצת, וזה לא מאוד חשוב. אם נחזור לראש פינה, יש שם חנות נפלאה ושמה גוונדולין. בעיקר ספרים מיד שנייה, אבל לא רק. גם כל מיני מוצרים אחרים, ומזכרות, והכל מסודר בערימות מגובבות שיוצרות אווירה נפלאה. בגוונדולין בילינו שעה משפחתית של נחת רוח רבה, בין כל המדפים והאוצרות. ושם מצאתי ספר מעניין ומפתיע. הספר נקרא Back to basics ובכותרת המשנה שלו הוא מציע "ללמוד ולהנות ממיומנויות אמריקאיות מסורתיות". בהקדמה נכתב שזהו ספר על חיים פשוטים, על הדרכים המיושנות לעשות דברים, על האומנויות המיושנות, המזון המיושן, וההנאות המיושנות. כמו כן, נכתב שם, זהו ספר על עצמאות. על הדרך של העשייה-בבית וההשענות העצמית. וכך לאורך כחמש אמות עמודים נהדרים מסביר הספר לקורא המעוניין איך הוא יכול לבנות את הבית והרהיטים שלו, לגדל לעצמו את האוכל, לשמר אותו, ולתחזק את החווה לאורך כל השנה. כמובן שקניתי את הספר. לא שאני עושה משהו מכל הכתוב בו, אבל אני נהנית לקרוא.

חלק ממה שמופיע בספר הזה, והוא גם עולה מתוך קריאה בוגרת בספרי "בית קטן בערבה", הוא הכמות האדירה של עבודה יומיומית שנדרשה לקיום ולניהול משק בית. לעין מודרנית תיאור כזה נראה מעייף ממש. גם כשאני אומרת שאני עייפה כי כל היום עבדתי בבית, הכוונה שלי היא שהפעלתי מכונות לצורך כביסה ושטיפת כלים. אמנם בישלתי, אבל את הקיצוץ הנדרש עשתה מכונה, והדלקת האש היא מעשה קל מאוד. לפעמים אני מכינה את הלחם שאנחנו אוכלים, אבל ברוב הפעמים אני קונה אותו מוכן. לפעמים, כי בא לי, אני תופרת וסורגת לעצמי פריטי לבוש. לרוב אני קונה אותם מוכנים. ואת השמיכות שלי, ובכן, אף פעם לא עלה בדעתי לתפור.

תפירת טלאים, "קווילטינג" היא הרכבה אומנותית של פיסות בד קטנות יחד, לכדי יריעת בד גדולה אחת. בספר Back to basics נכתב כי זו אומנות אמריקאית מקורית, שהתפתחה מהצורך של המתיישבים הראשונים באמריקה (כלומר הלבנים הראשונים שהתיישבו בה) לתפור לעצמם שמיכות מחממות רבות, מעבר לאלה שהביאו איתם מהיבשת הישנה. השימוש בפיסות בד קטנות נבע מאילוצים כמו מיעט האריגים השלמים שהיו ברשותם, והצורך לתפור יחד שלוש שכבות כדי ליצור חימום מקסימלי. בהדרגה התפתחה גם אומנות דקורטיבית בחיבור דקדקני של פיסות הבד לכדי דגמים גיאומטריים סבוכים. תפירה של שמיכה אחת דורשת עבודה רבה, ולכן נעשתה פעמים רבות בקבוצה "קווילטינג-בי" ובה הרבה נשים נאספו יחד ועבדו קולקטיבית, כי עבודה אישית על שמיכה אחת, בפרט לאישה שעסוקה גם ככה בניקוי וכיבוס ובישול ושימור, עשויה להימשך חודשים רבים. גם כיום יש העוסקים בתפירת טלאים אומנותית. אמא שלי גיסי, לדוגמה, קונה בדים ייחודיים ויקרים, ויוצרת מהם יצירות מרהיבות עין שאותן היא לא מוכרת, כי על אף השימוש במכונת תפירה, העבודה הנדרשת גדולה מאוד ואין דרך לתמחר אותה. אבל היון זו אמנות של פנאי, שבאה מתוך רצון והנאה, ולא מתוך צורך דוחק בשמיכות לחימום.

תפירת טלאים, או כפי שבחרו לכנות אותה בשמה הלועזי דווקא "קווילט", עומדת במרכזו של הספר "הנמלטת האחרונה". הספר לא עוסק כמובן בתפירות טלאים או בשמיכות, ויש לו נושאים כבדי משקל אחרים, כמו זוגיות, משפחה, נאמנות, דת, ושמירה על עקרונות. העלילה מתרחשת על רקע המאבק בעבדות בארצות הברית, וחלק מהספר דן גם בה, אבל הקווילט עדיין נמצא במרכז, ומעסיק את הגיבורה. הונור ברייט, קוויקרית אנגליה, מגיעה לארצות הברית. היא יודעת שלא תוכל לחזור, אבל כשהיא מגיעה מסתבר גם שאין לה כל כך לאן ללכת. היא נישאת, לא מאהבה, אך בתוך הקהילה, ונחשבת לכישלון כמעט בכל פרמטר אפשרי. מלבד יכולות התפירה שלה. הונור מביאה איתה מאנגליה מיומנות תפירת טלאים ברמה גבוהה, כי התחקיר של שבלייה טוען אחרת מהספר האמריקאי שברשותי. הונור מסתכלת מגבוה על אמנות הטלאים האמריקאית. היכולת והטכניקה שלה טובים בהרבה מכל מי שסביבה, וזה מה שנותן לה קצת מעמד ומקום בקהילה.

הונור סובלת מקשיי קליטה רבים. בתור עקרת בית היא מרגישה כישלון חרוץ. היא לא מכירה את עונות השנה. היא לא מצליחה לבשל את הדברים הפשוטים ביותר, כי חומרי הגלם בארץ החדשה לה מגיבים אחרת ממה שהיא רגילה. היא לא יודעת להחמיץ ולייצר ריבות ולשמר פירות וירקות, כי בארצה הקודמת לא עשו את כל הדברים האלה - פשוט הלכו לחנות או לשוק וקנו. אלא שזו מדינה חדשה, המרחקים גדולים, והמשפחה אליה היא הסתפחה היא משפחה ענייה. קשה לה הניתוק מהמשפחה. כל מי שמתרפק על תקשורת מכתבים בזמנים עברו צריך להביא בחשבון את פערי הזמנים בין המכתבים. בעוד הונור אבלה על מותה של גרייס אחותה, מגיעים אליה מכתבי המשפחה שטרם שמעו על הבשורה הקשה. אבל יותר מכל מפריעה לה התחושה הרעועה והקלושה. הבתים הינם בתי עץ קלושים ורעועים, העיירות זה מקרוב באו. והונור באה מעיר שעומדת על מכונה כמה מאות שנים, ובה בתי אבן מבוססים ויציבים. כל זה מקנה לה חוסר ביטחון, שבהינף נשיפה אחת הכל הולך ומתפרק. נראה לי שמי שחי בארצנו המחודשת יכול להזדהות בעומק ליבו עם התחושה הזאת.

והונור סובלת גם מפער נוסף, והוא היחס לעבדים השחורים. היא קוויקרית. כל מי שקרא אוהל הדוד תום יודע שהקוויקרים התנגדו נחרצות לעבודת, ואף סייעו בפועל לעבדים שהצליחו להימלט מאדוניהם. גם הונור מנסה לעשות את זה, ומעלה על עצמה את כעסם הזועף של בני משפחתה החדשה. גם הם קוויקרים, כמוה, אבל היא מגלה שעקרונותיהם חלשים יותר מזה שלה. במהלך העלילה היא גם מגלה שיש לזה סיבה טובה. וכאן לטעמי חולשתו של הספר. טרייסי שבלייה כדרכה בקודש עשתה עבודת תחקיר היסטורית מלאה ומפורטת, עד כדי תפירת קווילט בעצמה. אבל הדילמות העולות בספר מוצגות בצורה מרפרפת ואין בהן מספיק העמקה. בניסיון לסייע לאחרים, הונור מעמידה דברים רבים בסכנה: את שלמות המשפחה שלה, את הזוגיות הטרייה שלה, ואת עצמה. השאלה האם זה שווה את המחיר, והאם "רכבת העבדים" שהובילו אותם צפונה, לקנדה, לא תסתדר בלעדיה, אמנם עולה, אבל לא בחוזקה הנדרשת. וזה מה שחבל. חוץ מזה הספר קריא, קצת מרוחק, אבל זה לא פוגע בקריאה, ונותן זווית מרתקת על תקופה היסטורית ידועה.

לפני 10 שנים•נצחיה
הנמלטת האחרונה

הנמלטת האחרונה

טרייסי שבלייה

נראה לי כמו רבים, קראתי ואהבתי את נערה עם עגיל פנינה אבל כשניסיתי לקרוא ספר נוסף שלה (יצורים יפיפיים) ממש לא התחברתי ודיי השתעממתי.
לכן התחלתי את הנמלטת האחרונה עם אפס ציפיות והתאהבתי כל כך.
הזדמנות להיכנס לחיים בארה"ב במאה ה19 מעיניים של אישה קוואקרית.
בספר פוגשים את ארה"ב העצמאית אך עדיין בוסרית, מתמודדת עם שאלת העבדות ומלאה במרחבים שייהפכו בהמשך לערים גדולות והומות.
נהניתי מהעלילה, הכתיבה ומהדמות הראשית.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•ביבי
הנמלטת האחרונה

הנמלטת האחרונה

טרייסי שבלייה

באופן לגמרי לא מתוכנן יצא כך שקראתי ברצף שני ספרים שעוסקים בנושא העבדות . רק לפני כשבוע סיימתי לקרוא את הספר: "המצאת הכנפיים" שמתאר את חייהם הקשים מנשוא של העבדים באמריקה של המאה ה- 19 והנה נפל לידי הספר : "הנמלטת האחרונה" של טרייסי שבלייה שגם הוא עוסק בעבדות ויש בהחלט דמיון בין שני הספרים ולדעתי יש מקום להשוות ביניהם בהזדמנות אחרת.
הספר "הנמלטת האחרונה" מתאר את חייהם הקשים של ראשוני המתיישבים הלבנים באוהיו שחלקם התנגדו לעבדות ואף העניקו סיוע לעבדים הנמלטים המנסים להימלט אל החופש . במרכז העלילה ניצבת אונור ברייט שהגיעה מאנגליה לאוהיו בלוויית אחותה גרייס לאחר משבר אישי שחוותה. אונור מנסה להתאקלם באוהיו ועוברים עליה ימים קשים של חוסר וודאות ,תלות בזרים ותחושת חוסר שייכות . כקווייקרית התקוממה נגד רעיון העבדות ועשתה ככול יכולתה לעזור ברמה כזאת או אחרת לכל עבד נמלט שחיפש מסתור בחווה שבה התגוררה דבר שיצר מתח ומחלוקת עם משפחת בעלה.
הספר כתוב בסגנון קולח וקל לצלול לתוך המקום והתקופה. הייתי מרותקת אליו במהלך כל השבת והתקשיתי להניחו מהיד. ספר מעניין מאוד ובהמשך נעשה מותח ואני ממליצה לקרוא אותו .
אני חייבת להודות שמהספר "המצאת הכנפיים " נהניתי יותר ,אולי בגלל שבו יש תיאור חי ומוחשי של חיי העבדים במשפחה ספציפית , מחשבותיהם ורגשותיהם ותשוקתם העזה לחופש .קל יותר להזדהות עם העבדים הסובלים מיחס נוקשה וקר ונענשים באכזריות על כל סטייה קטנה מההוראות שנחתו עליהם .
בספר "הנמלטת האחרונה" הזרקור מופנה כלפי אונור ברייט שהיא הדמות המרכזית בסיפור והעבדים נמצאים ברקע בעוד בספר: "המצאת הכנפיים" העבדים נמצאים במרכז הדרמה כמו הדמות המרכזית -שרה. הנה,עשיתי השוואה למרות שלא רציתי להיכנס לזה.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•שקדנית
הנמלטת האחרונה

הנמלטת האחרונה

טרייסי שבלייה

אני אוהבת את טרייסי שבלייה.
קראתי ואהבתי מאוד את כל ספריה שתורגמו – “נערה עם עגיל פנינה”, “בוער באור”, “מלאכים נופלים” ו”יצורים מופלאים”.
בזמן קריאת “הנמלטת האחרונה” נזכרתי מה מיוחד בה.
לסופרת יכולת לעניין אותך ולהציף בך רגשות בעת קריאת סיפוריה.
היא מצליחה לגרום לקורא להאמין לה. לחוש ולהרגיש את הנוף, האקלים והתקופה בה מסופר כל אחד מסיפוריה.

“הנמלטת האחרונה” זהו רומן היסטורי על החיים באוהיו באמצע המאה ה – 19, תקופת העבדות והמחתרת.

אונור ברייט, קוויקרית, ננטשת על ידי בן זוגה ומצטרפת לאחותה, גרייס בנסיעתה מבריסטול, אנגליה לאמריקה למפגש עם חתנה.
בעקבות טרגדיה קשה מוצאת עצמה אונור לבדה, פגיעה ותלויה בחסדיהם של זרים.
היא מנסה להשתלב בעיירה קטנה באוהיו וללמוד את מנהגי האמריקאים.

הספר דן בנושא הסיוע לעבדים הנמלטים ואונור צריכה להחליט אם לעזור להם או לא, אם להכנס לעימות עם אנשי קהילתה החדשה ואם לסכן את חייה.
במקביל, אונור שומרת על קשר עם משפחתה באנגליה ושולחת להם מכתבים המתארים את קורותיה.

הספר מציג את ההבדלים בין התרבות האנגלית לבין התרבות האמריקאית אם בתרבות, אם במתכונים ואם בתפירה.
השוני בתפירת השמיכות – נשות הקויקרים המקומיות מעדיפות לתפור שמיכות בעלות צורות הנדסיות במהירות ולא לקחת את הזמן כדי לתכנן עיצובים מסורתיים.

ניכר מאוד בספר התחקיר ההיסטורי העמוק והיסודי שביצעה שבלייה.

ישנם קטעים בספר שהזכירו לי את “אוהל הדוד תום”.

זהו ספר טוב, כתוב היטב, עמוק ומעורר מחשבה.
הוא שומר את הקורא בתוך הסיפור לכל אורכו.

ממליצה בחום!

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מירב גת
הנמלטת האחרונה

הנמלטת האחרונה

טרייסי שבלייה

ספר חמוד, נהניתי מכל רגע! הכתיבה שוטפת ופשוט נעים לקרוא בו.
הספר מורכב מפרקים קצרים, הוא לא עמוק מדיי. לעיתים היה חסר לי קצת "אקשן" אבל גם ככה ועל אף הנושא הלא קל שהוא מציג – העבדות באמצע המאה ה- 19 – הספר מהנה מאד.
אונור ברייט מפליגה מבריסטול שבאנגליה עם אחותה לאמריקה, שם נמצא הארוס של אחותה. אונור שבורת לב לאחר שהחבר שלה בגד בה והיא מחליטה להצטרף לאחתה ונוסעת כדי להתרחק מהעצב ולהתחיל חיים חדשים.
השיט שהן עוברות לא קל ואסון פוקד את אחותה של אונור. אונור נותרת בודדה ותלויה בחסדם וטוב ליבם של האנשים הזרים שאותם היא פוגשת באמריקה.
החיים באוהיו לא קלים. השמש הקופחת בקיץ והשלג הכבד בחורף מקשים על אונור. אונור שומרת על קשר של מכתבים עם משפחתה וחברתה הטובה. היא פוגשת המון טיפוסים: את הארוס של אחותה, את הגברת בעלת חנות הכובעים שמעסיקה אותה, את הגבר המושך שעוסק בצייד עבדים נמלטים, נשים שמסייעות לעבדים הנמלטים, גבר שיהפוך להיות בעלה ואת אמו ואחותו שאיתם היא לא כל כך מסתדרת וכמובן עבדים שחורים הנמלטים לצפון.
זהו סיפורה של אונור הנאבקת כדי למצוא את מקומה בקהילה תוך נסיון לשמור על עקרונותיה ואמונותיה. היא עוסקת בתפירת שמיכות מצורות הנדסיות וטלאים שבזה היא מצטיינת עוד מימי ילדותה באנגליה ומסייעת בסתר לעבדים הנמלטים לצפון כי זוהי אמונתה. היא מגלה שקיימת מחתרת שלמה של סייענים לעבדים המסכנים.
מה יגבור על מה? הרצון לדבוק בעקרונותיה ולסייע לעבדים הנמלטים מול ניהול חיי משפחה במשפחה שמצייתת לחוקים התומכים בסיוע לציידי העבדים?
את התשובה תקראו בספר היפהפה הזה, מומלץ בחום!

לפני 11 שנים•
★★★★★
•תושיק
הנמלטת האחרונה

הנמלטת האחרונה

טרייסי שבלייה

נהניתי מאוד מהספר מכמה היבטים. השאלה המרחפת מעל סיפור העלילה, הדי נדוש, הוא עד כמה אדם יכול לשנות את גורלו מול מציאות שאינה תלויה בו. עד כמה מסורת וקשרי עבר חשובים בצורך לבחור דרך חדשה. בקלות ניתן להעביר את הדילמות הללו לכל אדם באשר הוא.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•ג'ודי
הנמלטת האחרונה

הנמלטת האחרונה

טרייסי שבלייה

ספר "תקופתי" שמספר על סוף המאה ה-19, בזמן ההגירה וההתיישבות בארה"ב.
מספר על הקשיים באותה תקופה + נושא העבדות וכדרך אגב גם את תפירת הקווילט (שמיכות טלאים)
ספר נחמד מאוד.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•vivi24
הנמלטת האחרונה

הנמלטת האחרונה

טרייסי שבלייה

הונור ברייט יוצאת למסע ארוך מאנגליה לאמריקה באמצע המאה ה-19 . היא יוצאת למסע כדי ללוות את אחותה שאמורה להתחתן עם אדם קוקס,אנגלי שעזב את אנגליה ונסע לחפש עתיד באמריקה. ההפלגה קשה לאונור ובסופה היא מבינה שספק אם תראה שוב את אנגליה האהובה עליה.

היא פותחת בחיים חדשים ולא קלים באמריקה עם אחותה אלא שהגורל רוצה אחרת והיא נשארת לבדה.

מדינה חדשה ולא מוכרת,אנשים זרים ואפילו השפה אינה אותו דבר. מנהגים שונים,אוכל אחר ובגדים לא מוכרים הם חלק משלבי ההסתגלות של אונור באמריקה.

זוהי אמריקה של תקופת העבדות. הונור המשתייכת לקווייקרים לא ראתה מעולם יחס לעבדים,את הרוע,האכזריות כלפיהם.

היא זוכה להכיר אישה נפלאה שתלווה אותה לכל דרכה גם מרחוק,שתראה לה ששני אחים יכולים לחשוב אחרת. היא תתחתן ותחיה במשפחת בעלה שדעותיה שם אינם מקובלים. היא תפגוש אישה כהת עור אחת שתסייע לה לסייע לאחרים ועוד אישה כהת עור שיחד איתה היא תלמד מהי בריחה וכמה הרצון להיות אדם חופשי הוא עז.

הונור מגלה עד כמה היא אישה חזקה הגם שאולי אינה מודעת לכך ורק אנו הקוראים יכולים לראות זאת. החלטתה לעזור לעבדים נמלטים מעמידה אותה ואת סביבתה בסכנה לא פעם אולם הונור נאמנה לעקרונותיה כאדם גם כשהיא מפרה את עקרונות הקווייקרים ומוכנה לשקר.

מי היא הנמלטת האחרונה? האם זו אותה אישה כהת עור שלה עזרה הונור לברוח או שמא זו היא עצמה?

ספר נפלא המשלב אהבת האדם מול שנאתו,חוזק וחולשה,חופש ועבדות ושלל דמויות מרתקות.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•avigailpc
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
3.0
3.0
דירוג
4.0
לפני 11 שנים

“ספר נחמד מעניין !! הוא היה יכול להתפתח למרתק !!”

9/12
ביקורות על הנמלטת האחרונה
הבאה
vivi24
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 10 שנים

“ספר "תקופתי" שמספר על סוף המאה ה-19, בזמן ההגירה וההתיישבות בארה"ב. מספר על הקשיים באותה תקופה + נו”