ביקורת ספרותית על האשם מאת ליסה בלנטיין
ספר מעולה

---

בשלושת הימים האחרונים נרדמתי והתעוררתי עם הספר "האשם"... ולא רק...

הספר הנוכחי היה הצל שהתלוותה אלי לסידורים, ולכל מקום שניתנה לי השהות לקרוא בו.

זה מסוג הספרים שלא נותנים מנוח, מטלטל, מטריד ולא מניח למחשבות.

אני מודה שאני כותבת כאן ועכשיו אחרי "מרתון של הרהורים".

שלום חנוך אומר בשיר "על פני האדמה": "הילדים הם גשר אל עצמנו, שנתן לנו הזמן..." כל-כך נכון ואמיתי!

בעמוד הראשון של הספר פוגשים את המשפט של ויקטור הוגו מ"עלובי החיים":

"כשהנפש אפלה, החטא שוכן בה אבל החוטא האמיתי הוא זה שיצר את האפלה."

מה יש לנו בספר הזה שכל-כך העסיק אותי בשלושת הימים האחרונים, ואיך מר ויקטור הוגו משתלב לנו כאן?

עו"ד דניאל הנטר בן ה-35, בדרכו לתחנת המשטרה באיזלינגנון, אליה נקרא להגן על סבסטיאן קרול בן האחד-עשרה.

דניאל שימש כפרקליט שהגן על קטינים בני חמש–עשרה שהגורל סלל להם נתיב לדרכים עקלקלות, אך מעולם לא התנסה בהגנה על ילד בן אחד-עשרה.

במה מואשם סבסטיאן קרול?

סבסטיאן מואשם ברצח!

סבסטיאן נחקר בקשר למציאת גופתו של בן סטוקס בגיל שמונה. בן הוכה למוות. לבנה הוטחה בפניו וסדקה את ארובת העין. הגופה הוסתרה בענפים ועלים, ונמצאה בפינת הפארק על ידי אחד העובדים של הגן.

החשד נפל על סבסטיאן, עקב כך שאחד המקומיים דווח על מריבה בין שני ילדים, והתיאור של הילד השני תאם לסבסטיאן קרול, ולא רק...על נעלי הספורט וחולצתו של סבסטיאן, נמצאו כתמי דם שסבסטיאן לא זוכר מהיכן הגיעו...

סבסטיאן ילד מבריק, פיקח, סקרן, מנגן, מצייר בכישרון רב, ולאורך כל העלילה והחקירה מצליח לרתק אליו את הקורא. שאלותיו של סבסטיאון בעת התחקור ובהבנת האירוע, הציפו באותה עת אצל עו"ד דניאל הנטר את עברו...למה?

ציטוט עמוד 20: "הוא זכר איך המבוגרים שפטו אותו כשהיה ילד, ועד כמה השיפוט הזה היה לא הוגן. סבסטיאן היה ילד מבריק וחלק מדניאל התחבר למוח הסקרני שלו."

החקירה הראשונית לא סיפקה את החוקרים, ולכן סב (סבסטיאן) ואימו שרלוט, נאלצו לבלות לילה במשטרה, כדי שסב בן האחד-עשרה, יוכל להיחקר שוב בבוקרו של יום המחרת.

בת בבד עו"ד דניאל הנטר חזר לביתו ומגלה מכתב מאת אימו.

מהמכתב עולה שאימו על ערש הדוואי וכל בקשתה... ציטוט מעמודים 22-23: "אתה בני, אם אתה רוצה בזה או לא. תנסה שלא לשנוא אותי בגלל מה שעשיתי. שחרר אותי מהנטל הזה, ואני אנוח על משכבי בשלום. כל אהבתי, אמא."

נשאלת השאלה: במה פשעה אימו? את השאלה הזו אני אניח כאן בשבילכם...

דניאל הנטר נולד לאימא מסוממת, שגברים התעללו וניצלו אותה ולאב לא ידוע. דניאל נאלץ כבר בגיל חמש לנדוד בין בתי אומנה, עד שהגיע לבית האומנה של מיני שאימצה אותו. מיני הייתה אלמנה ואם לשעבר בודדה וערירית , בעלת חווה שאת חיי היום יום חילקה בין העבודות בחווה, האכלת החיות והישרדות.

במקביל אט אט מגלה הקורא שלסבסטיאן לא היו חיים קלים. סבסטיאן הובחן ככמעט גאון, עם 140 אי-קיו, פיקח, נבון ובוגר לגילו, מנותק מסביבתו, אלים, חסכן בחברים ועם עדויות לתכונות השייכות לספקטרום "האספרגר". הוא חיי בעושר חומרי וחסך רגשי אצל הוריו: שרלוט-האם השברירית וקנת-האב הדומיננטי שכמעט ולא היה בבית.

העלילה מחולקת לשלושה חלקים: חלק 1: פשעים, חלק 2: האשמה, חלק 3: שיפוט. בכל החלקים הללו דניאל רואה את עצמו בסבסטיאן, כשבכול החלקים צירי הזמן נעים.

פרקי הספר קצרים, מרתקים, וקצביים שנעים על שני הצירים עבר והווה של עו"ד דניאל הנטר, מול הסיטואציה שסבסטיאן מואשם ברצח של בן סטוקס.

ליסה בלנטיין מצרפת לתוך העלילה לא מעט תובנות, להלן אחת מהן משיחה בין מיני (האם המאמצת) לדניאל ציטוט עמוד 165: "...הדברים שמפחידים אותנו קשורים ללב שלנו ולפגמים שלו. אתה תמיד מפחד מכמה דברים-לעולם לא תהיה חופשי מהפחד עצמו. אבל זה בסדר. פחד הוא כמו כאב, הוא נמצא בחייך כדי ללמד אותך על עצמך."

מה שמניח לפניי את המשפט המוכר של הרב שלמה קרליבך: "כל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו." ...

האם דניאל האמין במיני?
מדוע דניאל בחר להתנתק ממיני שכל כך אהב?
האם דניאל האמין לסבסטיאן?

לשתי הדמויות הראשיות מצטרפות דמויות משנה, שמבליטות את החסך שהיה לדניאל וסבסטיאן.

אהבתי את הפרקליטה-איירין קלארק, שייצגה את ההגנה בבית המשפט, ועשתה עבודה מעולה כדי לזכות את סבסטיאן.

מותחן פסיכולוגי קולח, מהודק היטב , מעורר חמלה שעוסק בעבריינות ילדים, שמנגן על מיתרי הלב, משחיז את תאי המוח, ומותיר את הקורא בנשימה עצורה!

לדעתי הספר הזה צריך לסלול את דרכו לעולם הקולנוע... אין לי ספק שכסרט הוא יהיה שובר קופות!

לסיכום: "אין ילדים רעים יש ילדים שרע להם". (יאנוש קורצ'אק)

יופי של ספר, עם לא מעט ערפל אנגלי שמתפוגג...
האומנם?
תביטו על הכריכה שלדעתי מאוד הולמת את הנשיפות שהספר מקרין.
מומלץ בחום רב!
שום דבר בעולם לא מושלם!!!
במילה אחת: "מעולה"!
שאלה: גב' ליסה בלנטיין יקירתי, מתי הספר הבא?
לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על האשם