ביקורת ספרותית על ללכת בעקבות הלב מאת סוזאנה תמרו
ספר טוב

---

לכל אחד מאתנו ספור חיים שיכול לשמש כבסיס לספר. ככל שאדם מתבגר ספור חייו מורכב יותר.
סוזאנה תמרו מצליחה בספר הזה לחדור לנשמתה של אשה קשישה ובאמצעותה לחיי שלושה דורות במשפחה.
אנו מתבוננים דרך עיניה של הקשישה על תופעות חברתיות שהן כלל אנושיות. פער דורות. שינויים והתפתחות בבני אדם עצמם במהלך חייהם. ביקורת עצמית על טעויות. השלמה עם הבלתי נמנע.
רגישות לאחר ומעשים הנובעים מיצרים בילתי נשלטים.
מעניין ומרגש הקשר שבין הזקנה לכלב של נכדתה שהושאר אצלה לאחר שנכדתה בחרה לעזוב. ובבדידותה הוא הופך לדמות מרכזית בספור. בכלל כאשר סופרים משתמשים בבעלי חיים בכתיבתם יש לכך משמעויות שמוסיפות לכתיבה - בלק של עגנון השכווי בבינת השכווי (תרנגול) של דגן, פגסוס שהוא סוס עץ אצל דגן "צובעים" את הספור. הדבר נכון בספרי ילדים ובספרים למבוגרים. הספר כתוב כיומן מכתבים שאינם אמורים להשלח. אמורים להשאר לאחר מות הזקנה לנכדתה לכשתשוב.
לדעתי ספר טוב, העברתי אותו לבני הם טענו שהוא משעמם ואיטי... הבדלי הטעם ופער הדורות מתאימים לרוח הספר.
לכן קשה לי להחליט להמליץ עליו אסתפק בכך שאציין שאותי הוא ריגש.
אחרי שנים שלושה עמודים הקורא כבר יוכל להחליט מהי נטיית ליבו.

» ביקורות נוספות של מיכאל
» ביקורות נוספות על ללכת בעקבות הלב