ביקורת ספרותית על תוהו ובוהו רגיל בהחלט מאת קריץ' שרון
ספר בסדר

---

סיבות למה לא לקרוא:

א. כי זה נראה כמו תרגיל כתיבה מתוך סדנה לסופרים שהמוזה נטשה אותם: "קח דמות משנה מספר קודם שלך ופתח לה עלילה משלה".
ב. כי זה נראה כמו ניסיון לרכב על ההצלחה של שני ירחים, שככל הנראה אף ספר אחר של שרון קריץ' לא השתווה אליה.

סיבות למה כן לקרוא:

כי זה נראה כמו ניסיון לרכב על ההצלחה של שני ירחים, שככל הנראה אף ספר אחר של שרון קריץ'לא השתווה אליה.
אז נכון, גם הספר הזה לא משתווה, אבל לפחות יש לנו דמויות מוכרות מהספר היותר מוצלח של שרון קריץ'וקצת תחושה שחוזרים אליו, לספר המופלא ההוא.

מרי לו פיני, דמות משנה סימפטית משני ירחים, מקבלת פה את הבמה.
העלילה מתרחשת בקיץ שלפני תחילת שני ירחים. מרי לו קיבלה מטלת חופש בשיעור ספרות - לכתוב יומן במהלך החופשה, אותו היא תגיש למורה החדש לספרות בתחילת השנה (נשמע מוכר?)
הציטוטים שהמורה הקריא בשני ירחים נמצאים כאן בהקשר הנכון שלהם, משפחת פיני החביבה שזכורה מסצנה משעשעת-מרירה בשני ירחים מוצגת כאן במלואה, מרי לו עוברת קיץ של שינוי והתבגרות. היא מתאהבת, היא נחשפת לסודות משפחתיים, היא לומדת לשים את עצמה בנעליו של האחר ולהיות רגישה יותר כלפיו ובודקת מחדש את יחסיה עם חברתה הטובה ובנות כיתתה.
בין לבין, היא קוראת את האודיסאה (כולם בספר קוראים את האודיסיאה! מרי, החבר שלה, בן הדוד שלה. נורא תרבותיים שם בארה"ב) ולומדת קצת על ספרות, על מטפורות ועל הקשר בין הספרות לבין החיים.
זה ספר חביב, נקרא בשטף, האנלוגיות שבו מפורשות להפליא וקצת חבל, מצד שני - זה ספר נוער, וזה ספר על ספרות, אז אולי זה הגיוני.

» ביקורות נוספות של רויטל ק.
» ביקורות נוספות על תוהו ובוהו רגיל בהחלט