ביקורת ספרותית על אמא מאת רם אורן

---

אמא - מילה קטנה עם משמעות גדולה.
ספר יפה מאוד, מרתק, סוחף את הקורא, סיימתי ביומיים.
סיפורם של חמדה וסעדיה שנישאו בתימן, ולהם ילד בשם אברהם.
לאחר אלימות מצד המוסלמים נגד היהודים החליטו הזוג לעלות ארצה. בהגיעם ארצה הם שוכנו במחנות עולים. כל שהיה להם היה אוהל ובו מיטה ושמיכה.
בין השנים 1948 ועד 1954 היתה פרשת ילדי תימן מכירתם והיעלמותם של תינוקות. כאשר חלה בנם אברהם ואושפז במרפאה תחת השגחתה של מנהלת המרפאה מירי שאול בת 40 רווקה. מירי היתה מוסרת תינוקות מהמרפאה לאימוץ ללא ידיעתם של ההורים, ואת הכסף היתה משלשלת לכיסה. כך נמכר אברהם לארתור ופרידה כהן, חשוכי ילדים, עשירים מארצות הברית. הזוג החליט לתת לאברהם שם חדש והוא נקרא ג'ימי.
חמדה וסעדיה לא הפסיקו לחקור ולחפש את בנם שנעלם. במרפאה נמסר להם שהוא נפטר, אך הם לא האמינו לצוות הרפואי. השנים חלפו ואברהם לא נמצא. לאחר שנים נפטר סעדיה לפני מותו ביקש מחמדה להמשיך ולחפש את אברהם. חמדה ממשיכה בחיפושיה כאשר מירי מגלה זאת היא מרעילה את חמדה. חמדה נשארת משותקת ומרותקת למיטה במשך שנים, רק מוחה היה צלול וכל שרצתה היה למצוא את בנה. בזכות כוחותיה ורצונה העז הצליחה חמדה להחלים ולצאת למסע חיפושים.
חמדה מגיעה לארצות הברית ועובדת כפועלת נקיון במעון לילדים חריגים. בנה אברהם היה מתנדב במעון, היה בחור מחונך, חרוץ, ואיכפתי. באחד הימים גילתה חמדה שבנה חולה ולכן אינו מגיע לפעילות במעון. לאחר בירור התברר לה שאברהם חולה בסרטן הדם רק תרומת מח עצם יכולה להציל את חייו. המון תושבים נרתמו להיבדק כדי לעזור לג'ימי. אך רק אחת ויחידה עלתה על כולם - חמדה - אמא חמדה. בזכותה ניצל אברהם ג'ימי מהמחלה. חמדה סיפרה לאברהם שהוא בנה.
מה אני יכולה להגיד - מרגש מאוד - כמו שאומרים אין כמו אמא בעולם. אמא יש רק אחת.

» ביקורות נוספות של חנוש
» ביקורות נוספות על אמא