ביקורת ספרותית על אמא מאת רם אורן
ספר בסדר

---

רם אורן הוא סופר רב-גוני. במסגרת הקילומטראז' שאני עשיתי בספריו, הצלחתי להכיר כמה "רם אורנים"...: רם אורן-ההיסטוריון שחוקר חודשים ושנים, ואז כותב ספר המבוסס על היסטוריה. או את רם אורן החוקר, המפקד, השופט, ויש גם את רם אורן הדרמתי, שלוקח פיסת היסטוריה, מלביש עליה דרמה, והופך את העלילה למלודרמה.

כמו כל ספריו של רם אורן, גם הספר "אמא", מרתק ומצליח לשאוב את הקורא. למרות שהנושא בו עוסק הספר אינו קליל כלל וכלל, הוא נקרא וגם נשכח... לכן, ספרים כאלה יונחו אצלי במגירת קנ"ש-קוראים, נהנים שוכחים.

הסיפור מבוסס על "פרשת ילדי תימן". השם לפרשה ניתן עקב היעלמותם של תינוקות, בעיקר של עולים מתימן, בין השנים 1948-1954.

המאפיינים המשותפים היו כדלקמן:

1. כל הנעלמים היו פעוטות בני פחות מגיל שלוש, בני עדות המזרח ובעיקר מקרב עולי תימן.
2. כל הפעוטות נעלמו מבתי חולים, או בדרך לבית החולים.
3. כול ההורים קיבלו הסבר, שילדיהם נפטרו ושההלוויה כבר התקיימה.
4. רישומי הפטירה לקו בחסר ומאידך, ההורים גם לא קיבלו תעודת פטירה, המעידה על מות ילדם.
5. כמעט כל הורי הנעלמים קיבלו צו גיוס לצה"ל.

מתוך ויקיפדיה: המסתורין שאפף את ההיעלמות הוביל לטענה כי ילדים רבים שנרשמו כמי שנפטרו למעשה נחטפו ונמסרו לאימוץ. הפרשה שבה ומסעירה את מדינת ישראל מעת לעת, והוקמו ארבע ועדות רשמיות לחקירתה. הוועדות דנו במאות רבות של מקרים, חלקם חופפים, וקבעו כי רובם המכריע של הילדים אכן נפטרו ולגבי מיעוט לא נמצאו די ממצאים כדי לקבוע מה עלה בגורלם. הסערה הציבורית הגדולה ביותר סביב הנושא התרחשה עם התפוצצות פרשת הרב עוזי משולם.

הספור מחולק לשלושה חלקים:
(1) אברהם
(2) חמדה
(3) חמדה ואברהם

לחמדה שרעבי היו שני אחים בוגרים שהיגרו לאירופה מתימן. לצער כל המשפחה הקשר עימם נותק. חמדה נותרה עם הוריה, ונישאה לסעדיה-בעל מלאכה לתכשיטים.

הזוג התגורר בעמראן השקטה, במקום שהחיים התנהלו בדרך כלל בשלווה. מקרי הבריונות והגניבות, באזור הזה, היו נדירים, אך למרות זאת, באחד הערבים כשחזרה חמדה ההריונית מהשוק לביתה, הושלכו עליה כמה אבנים, ולרוע מזלה היא איבדה את הכרתה.

שכנה שחלפה במקרה במקום, הבחינה בחמדה מוטלת בתוך שלולית דם. היא אספה את חמדה לביתה יחד עם בעלה, ובד בד גם החלו הצירים... אחרי לא מעט ייסורים, נולד בן בריא – אברהם.
בדרך כלל, החיים בין המוסלמים והיהודים היו ידידותיים, עד להירצחו של שליט תימן- אימאם יחיא, שפרש את חסותו על היהודים. מלחמת העצמאות הכעיסה את המוסלמים עוד יותר, ובהיעדרו של האימאם, הדו-קיום בין המוסלמים ליהודים נשכח. ההתנכלויות ליהודים, גילויי האנטישמיות הלכו והתרבו מיום ליום, נכתבו כתובות נאצה, הוצתו בתי כנסת והחיים- הפכו לבלתי אפשריים. הסיטואציה החדשה הכריחה את הקהילה היהודית - להימלט לארצות אחרות.

חמדה וסעדיה שרעבי והתינוק אברהם, מצאו את עצמם "עולים חדשים" בראש העין. בפחונים ארעיים, חיים בצפיפות ובתנאים תברואתיים ירודים.

כל העלייה מתימן הצריכה היערכות מחדש ומשאבים כלכליים כגון: מקומות תעסוקה, בתי ספר, מרפאות, מדריכים ועוד. ולכן, באותה עת הגיעו מתנדבים במיוחד, כדי לקלוט את עולי תימן. אחת המתנדבות הייתה הגב' מירי שאול, רווקה בת 40, אחות במקצועה, שנבחרה למשרת מנהלת המרפאה, וגם ידעה לחפש את "טובתה האישית" בכל דבר. כמנהלת המרפאה במחנות העולים, היא ניהלה את האחיות מתחתיה, שלטה על העברת הכספים, וגם ידעה לסלול לשלמונים את הנתיב הקצר ביותר לכיסה האישי.

במסגרת עבודתה, הכירה מירי שאול את סם מיישר מארה"ב. מי היה סם? בעל משרד לאימוץ ילדים בניו-יורק בשם "משפחה חדשה". הוא ייצג בדרך כלל, זוגות יהודים שרצו לאמץ ילד. שיתוף הפעולה בין מירי וסם הלך והתהדק. היא העבירה פעוטות והוא העביר כסף...

בין כל הפעוטות שהועברו להורים מאמצים מחו"ל, היה גם אברהם. אברהם אומץ על ידי פרידה וארתור כהן, בעלי הון מארצות הברית. שמו הוחלף מאברהם לגי'מי-ג'יימס.

הבשורה המרה על מותו הפתאומי של אברהם, מדלקת ריאות נמסרה להוריו. מאידך "ההוכחות" שהוצגו בפניהם על מותו, לא שכנעו את חמדה וסעדיה. את הספקות של חמדה וסעדיה, מבססת האחות שולמית בדיחי, שידעה על מעלליה של מירי שאול המנהלת. מכאן הסיפור מתגלגל... וכמו ברוב הספרים של רם אורן, גם בספר הזה רם אורן לא דילג על נושאים כמו: אהבה, אינטרסנטיות, חוסר יושר, שוחד, כופר, משטרה, עורכי דין, אפ.בי.איי, ניצול החלש, אישה מוכה ועוד.

כאמור, העלילה מרתקת ומזכירה במעט את הסדרה "אבודים". העלילה יודעת לנתק את הקורא מהסובבים, ועוסקת בעיקר באנשים טובים, באנשים לא טובים, וצדיקים מול רשעים.

מי שאוהב את רם אורן יאהב גם את הספר הזה, למרות שלדעתי, הדמויות שטוחות והעלילה צפויה. כספר שעוסק בפרשה כל כך כואבת הציפיות שלי קצת שונות.

המלצתי מסויגת, ואני סבורה שהספר יתאים רק למעריצי רם אורן או לנוער בוגר.

אישית, אני מעדיפה את רם אורן החוקר וההיסטוריון עם יותר עומק...

2.5 כוכבים מתוך 5
לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על אמא