ספר חשוב וגם מרתק אחרי כל-כך הרבה שנים ממישהו שעשה משהו בשירה הישראלית.

אף אחד לא שיחק עם השפה העברית כמוהו..
תמיד כיף לשוב ולקרוא

ישן אדם
ואל תקום
יש יותר מדי
דם ביקום
יש יותר מדי
יקום בדם
ופחות מדי
שינה באדם

מומלץ גם לאלה שבדרך כלל מפחדים משירה.
תהנו :)

קשה לי עם ספרי שירה עבים. אני הולך בהם לאיבוד. קשה לי לקרוא בהם מההתחלה ועד הסוף - אז אני משוטט בין הדפים, מועד, חוזר לאותם שירים שוב ושוב, מפספס שירים, קורא את השיר הראשון, האחרון. קורא בדפוסים מוזרים.

עוד יותר קשה לי עם דויד אבידן. מי הוא? או ליתר דיוק, מה הוא יותר? משורר מבריק או גרפומן? הכתיבה שלו מאד לא אחידה בעיני. לפעמים היא עולה ויורדת באיכותה אפילו בתוך השיר עצמו, ויש לו מספיק שירים ארוכים מאד בשביל שיוכל להציג את התרגיל הזה כמה וכמה פעמים.

אבל מה לעשות? אבידן הוא הכרחי. הוא עולם שלם, סליחה על הקלישאה. עבור אלו מאיתנו שלא יכולים להרשות לשלם סכומים מפחידים על מהדורות ישנות של הספרים שהוציא, האוגדן הזה הוא הפתרון הכי טוב שיש כרגע למי שצריך קצת אבידן בבית. ומי צריך קצת אבידן בבית? כל אחד.

"אדם זקן - מה יש לו בחייו?
הוא קם בבקר, ובקר בו לא קם."
אין עילית רוחנית בארץ הזאת (שיר של אבידן), כי אם היתה עילית כזאת אבידן לא היה ננטש בודד וגלמוד, זנוח בערוב ימיו, כאשר גרפומנים מימינו ומשמאלו זוכים בפרסי ישראל. אבידן הוא אתגר לאוהבי שירה ושפה, הוא לא מתמסר בקלות וכמו שנהוג לומר היום - אבידן מציף אותך, הוא לא אתנחתא לירית לעת ערב, הוא דורש ידע וקשב וריכוז. הוא נועז וחדשני גם לימינו אלו מבלי לוותר על רבדי העברית התנכית והמדרשית. גאון ואכזר, מבריק וקשה.
"אדם זקן - מה יש לו בערבו?
לא מלך
ויפול
לא על חרבו" (דוד אבידן, "ערב פתאומי")