ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 10 בינואר, 2015
ע"י שרית
ע"י שרית
שאפו גדול לאקולה ליסדי (דרך אגב שאפו שכולם מרבים להשתמש בו מקורו בצרפתית) שאפו זה כובע בקיצור: להוריד את הכובע. מגיע על האומץ לכתוב את הספר הזה. זה ספור על זוג מורים שעושים את זה בהפסקות של בית הספר-אם התלמידים היו יודעים...(-: יש שם גם רגשות אשם איך לא הם נשואים. זו בגידה של אנשי חינוך וואו.
חוץ מזה זה תאור סקס כמעט טהור בלי שום קשקושים על רומנטיקה.
עכשיו מה אני חושבת על זה. אני חושבת שזה קיים וזה לידנו וזה בכל מקום. והמון אנשים היו יכולים לכתוב ספר כזה על ניסיונם האישי.
ובמקומות עבודה הדברים ידועים.
נכתבו ספרים מסוג זה שזכו לפרסום - פה היופי הוא בפשטות.
אפילו ה"גבורים" של הספור לא משהו סתם אנשים גם לא יפים או צעירים. השאפו הוא על האומץ לכתוב ועוד שאפו על הנכונות לתרגום לא רע בכלל לעברית.
ספר גדול אין פה -אחרי שלושים עמודים של הצצה מבינים את הרעיון אפשר ללכת והחליף בספריה או לתת לחבר/ה שיקרא. מה שאהבתי זה השיוויון אין ניסיונות פיתוי- ישנה מעשה שנעשה בהסכמה - ה"גבורים" לא עושים הצגות חיזור. ספר שכזה הוא לדעתי תוצר "הגלולה" האשה ששוחררה מכבלי הצניעות המזויפת במאה ה-20.
מומלץ אבל לא לחכות למשהו גדול. ויכוח ערכי לא פה-מה המקום של הסקס , של הרומנטיקה, למרות שזה קיים בספר
לא נראה לי שהייתי בוחרת בספר הזה לויכוח הזה. ישנם טובים ממנו.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
