ביקורת ספרותית על השחיין מאת יואקים זאנדר
ספר לא משהו

---

יש לי בלבול ואלרגיה לספרים שכל פרק שלהם מתוארך ( חודש ושנה, לפעמים דקות ושעות) ומקום.
הדבר מאלץ אותי להכין "דף ניהול ספר", חשבונאי , אולי כדאי גם להכין תכנון פרט או גאנט, על כלי הניהול המקובלים בפרוייקטים ובמיוחד טכנולוגיים מורכבים.
אם נוסיף לזה את תסמונת ה"דמויות הקופצות", חלק מהן מוצג אנונימית, והרי לפנינו ספרות בתפארתה.
בואו נתחיל:
פרק תאריך מקום
א 7.1980 דמשק
ב 8.12.2013 הארכיפלג , שוודיה
ג 8.1980 צפון וירג'יניה ארה"ב
ד 18.12.2013 בריסל, בלגיה
להמשיך?
אפשר גם להתייחס לדמויות קופצות ונעלמות ואחר כך מופיעות במטמורפוזה כזאת או אחרת.
אם נתעלם מכל ה"אי סדר מכוון" שהסופר תקע כי אחרת הוא היה צריך להתאמץ ולכתוב ספרותית, הרי הדמויות הן פלקט.
כיצד יודעים? ובכן הטובה היא טובה מהרגע הראשון. יש לה נקודה רכה והיא הבית ( למי אין? ואבוי אם לא), והדמויות האחרות הם אבי טיפוס לספר ריגול ומתח.
עצתי לקורא הפוטנציאלי: הכן אמצעי לתרשים זרימה, זמנים וארועים.
ושב לקרוא.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על השחיין