נראה שרק ארבעה ספרים שכתב ז'אפריסו תורגמו לעברית. אלה שקראתי - במיוחד "קיץ קטלני" השאירו לי רושם עז של כתיבה בעלת תנופה, המשתמשת היטב בדמיונו של הקורא, בונה דמויות של אנשים בשר ודם, למרות הסיפור הדרמטי ומלא העלילות - ועלילות המשנה. מישהו הזכיר פה את הספר הזה שתוך כדי קריאה התברר לי שקראתי אותו בעבר וקטעים מסויימים ממנו זכורים לי היטב.
מאחורי הסיפור הזה עומדת פילוסופייה המניחה שהאמת שאנחנו רואים וחווים אינה אמת אובייקטיבית, ואם רק נסיר את עינינו מהמציאות שבראנו לנו - היא תתפוגג ותהפוך למשהו אחר, שהוא מציאותו של מישהו אחר... ז'אפריסו זכה שוב בהערכתי הרבה לדרך בה הוא חושב ומתאר מצבים, ולרעיונות לא שיגרתיים שהוא ממציא להם סיפור מרתק.
והסיפור עוסק - דרך עיניהן של שמונה נשים - בגבר אחד, שכל אחת מהנשים הכירה בשם אחר, עם סיפור חיים אחר, וכל אחת מהמספרות בראה מציאות שמבחינתה היתה ה-מציאות ומבחינת הקורא היא רק פרשנות נוספת למה שאולי - ואולי לא - קרה. העלילה משובצת בתאורים אירוטיים, שאולי כשהספר יצא לאור ב 1986 נחשבו נועזים. היום ככל הנראה הוא לא יגיע כלל לתחרות על הספר האירוטי שכולם קוראים בסתר...
נהניתי מאד ממקוריות החשיבה של ז'אפריסו, מכתיבתו המצויינת ומיכולתו לבנות סיפור מרתק. "תאוות נשים" אינו ספר מתח, וז'אפריסו - סופר המתח - מתרכז פה בבניית התעלומה המסתורית והמרתקת מכל התעלומות - המוח בורא המציאות המשתנה של דמויותיו.


















