ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 19 בנובמבר, 2014
ע"י GAAL
ע"י GAAL
"כשתומס מתעורר במעלית, הדבר היחיד שהוא מצליח לזכור הוא שמו הפרטי.אין לו שום זכרונות על הוריו או על ביתו, והוא אינו זוכר גם איך הגיע למקום שבו הא נמצא. הזיכרון שלו ריק.
אבל הוא לא לבד. כשדלתות המעלית נפתחתות, תומס מוצא את עצמו בתוך קבוצה של נערים שמקבלים את פניו ב"קרחת"- מתחם ענקי מוקף חומות אבן.
הנערים ב"קרחת", בדיוק כמו תומס, אינם יודעים למה או איך הם הגיעו לשם. ם יודעים רק שבכל בוקר עד עכשיו נפתחו בחומה דלתות אבן עצומות שמובילות אל המבוך שסובב אותם, ובכל לילה הן ננעלו; שאחת לשלושים יום נשלח במעלית עוד נער ל"קרחת"; ושאף אחד לא אינו רוצה להיתקע במבוך אחרי רדת הלילה.
יום אחרי תומס מגיעה במעלית נערה- הנערה הראשונה שנשלחה למקום אי פעם. מפתיע אף יותר הוא המסר שבפיה. הנערים תמיד היו משוכנעים שאם יצליחו למצוא את דרכם החוצה מן המבוך שמסביב ל"קרחת", יש להם סיכוי לחזור הביתה... גם אם אין להם מושג איפה הבית הזה נמצא. אבל עכשיו מסתמן שאולי אין מוצא מן המבוך.
משהו בבואה של הנערה מעלה בתומס זיכרון עמום. משהו אומר לו שאם רק יצליח להגיע אל הסודות האפלים שמסתתרים בתוך מוחו, יצליח לפתור את התעלומה שנקלע אליה".
אוקיי, אז לפני שאני אתחיל עם הביקורת וכל זה, כדאי שאציין שזאת הביקורת הראשונה שלי פה, אז אם לא מצא חן בעינכם, או שהיא לא משהו, תוכלו לכתוב לי בתגובות או איפה שלא רושמים פה, אני אשמח :)
אז לביקורת:
הספר טוב. מדהים. קצבי. מעניין. העלילה מתקדמת בצורה שקצת קשה לי לתאר, צורה טובה, כמובן, דשנר מצליח לבנות את הסיפור בצורה מציאותית, שמשדרגת את חווית הקריאה בכמה רמות.
בעיקרון הסיפור מתחיל עם הגעתו של תומס במעלית ל"קרחת", שהיא בעיקרון אזור מוקף בחומה. כל בוקר שערי החומה נפתחים, והם מובילים למבוך שמקיף את כל ה"קרחת", ובכל לילה הם נסגרים, ומתחילים לטייל בהם יצורים חביבים הנקראים "מאמללים", שמהשם אפשר להבין כמה חביבים הם.
בסופו של דבר, מאז שתומס מגיע לקרחת,הכל מתחיל להשתנות.
+התקציר של הספר הזה הוא ללא ספק, חד משמעית, התקציר הכי ארוך ומלא בספוילרים שקראתי בכל החיים שלי. זה אחלה תקציר, אבל טיפה מייגע.
ממש ממליצה על הספר. וגם על הסרט, למרות שהספרים יותר טובים מהסרטים. :)
מקווה שנהנתם, BookReader1
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
