הציפיות שלי מקריאת ביוגרפיה של אדם, חברה או אפילו מכונה ( מחשב או תגלית אחרת), הן, הארה, בהירות הנושא ולבסוף, אפילו הרגשה של הזדהות או רתיעה, הבנה מה קרה ואולי גם להיות שותף לארועים ( לעיתים שותף "שלילי" כמו רצון לעצור או אפילו רצח היטלר למשל).
האסון הגדול ביותר בקריאת ביוגרפיה הוא להרגיש בלבול,אי סדר וניכור.
בעוונותי, עסקתי רבות במקצועי במחשבים,הקמתי פרוייקטים כאלו ואחרים, וחוויתי את הקשיים שבהתפתחותם , הגישושים הרעיוניים , מכשולים לא צפויים ועוד ועוד.
כאשר נתקלתי בספר על ייסוד, התפתחות ועליית אמאזון, הרקיעו ציפיותי לשחקים.
הנה יש כאן: רעיון, בעיות פיתוח, לוגיסטיקה, ניהול כח אדם, התרחבות קונצפטואלית ומעשית ועוד ועוד נושאים.
יצאתי מהספר וכל מה שהרגשתי הוא : בזוס, בזוס בזוס.
לא להבהל זה השם של מיסד אמזון, גאון תזזיתי, עם צחוק מיוחד.
לא התקבלה תמונה קוהורנטית של דבר מהשאלות והדילמות אותן שאלתי את עצמי לפני הקריאה ובמהלכה.
כמו בסחרחרת אנשים מוחלפים. למה בדיוק? וכיצד? לא ברור כמו שלא ברור איך הוקם מנגנון לוגיסטי מפואר( אני מאמין שהוא כך)? איך כל החלקים בחברה עבדו ? אפילו שיקולי מימון לא ברורים בהתפתחות החברה.
הדבר היחיד שברור הוא כאמור, בזוס בזוס ב.., עבודה סביב לשעון של אנשים שמצטיירים כפלקט סביב ב..ס, וזהו.
ולהקורא יערב.
דרך אגב יש הרבה ביוגרפיות אחרות, גם בנושאים טכנולוגיים , כמו בניית מחשב של חברת דיגיטל בתקופה של עליית המחשבים האישיים, תולדות סליל הדנא וכיום אני קורא ביוגרפיה מרתקת ומדהימה על נפולאון.
כך שאפשר גם אחרת.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
