ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שבת, 11 באוקטובר, 2014
ע"י Regi
ע"י Regi
זו לא אודיסה של איסאק באבל, אף שלא נטולת חיוך גחמני של סרגיי, חיוך לוטף של מרוסיה וזה הרחום של גברת מילגרום. כולם מחייכים אל מול פני הזמן שאינו מותיר אלא צער. אלא שגם אלה שלא חייכו מאומה, וידעו את נתיבם האובד מלכתחילה, אבדו את דרכם. מבלי לגעת כמו באולם תערוכות ממש, מציג ז'בוטינסקי תמונה אחר תמונה את בני דורו, דור האביב הרוסי שפליטיו הקימו את מדינת היהודים, אך רבים לא צלחו. את קיצם היה אפשר למנוע, אך הטרגדיה היא הכֹּרַח העומד מאחורי חיוכה של כל אמא יהודיה.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת