ביקורת ספרותית על מרי סטיוארט מאת סטפן (שטפן) צווייג
ספר מעולה

---

הג'ינג'ית שהציתה את להבת הלאומיות הסקוטית

מרי סטויארט - אדומת השיער, מי שכונתה מלכת הסקוטים,מזוהה כאחד מסמלי העצמאות של סקוטלנד, חייה ומתה במאה ה - 16, לפני יותר מארבע מאות שנים, ולמרות זאת הסיפור שלה מעורר עניין רב על רקע מאבקה העכשווי של סקוטלנד להיפרד מהכתר הבריטי ולכונן עצמאות. האירוע הזה אומנם הסתיים בהכרעה של הרוב, נגד העצמאות, אך הוא יצר מציאות חדשה, סקוטלנד שאחרי המשאל, היא שונה, מודעת יותר למורשתה ההיסטורית הגאה המעצבת את תפיסתה הפוליטית העכשווית.

מאבקם העכשווי של הסקוטים לעצמאות מעלה מחשבה, האם במאה ה - 21, יש חשיבות למורשת היסטורית ולתרבות לאומית, שחשבנו שהסתיימו בעידן הגלובליות. דווקא הסקוטים שוחרי העצמאות שיצאו בקריאת הקרב: עושים היסטוריה, הוכיחו כי עידן הלאומיות וההיסטוריה לא הגיע לסיומו, וגישה לאומית לוקאלית, ששורשיה יונקים מימי הביניים, והמשכה בעת החדשה עדיין רלוונטית.

שני מיתוסים היסטוריים עלו בעוצמה רגשית במאבקה של סקוטלנד לעצמאות, המבוגרים, בוגרי מלחמת העולם השנייה, זכרו את סקוטלנד המתייצבת יחד עם אנגליה כחומה בצורה נגד הרוע הנאצי, הם צדדו באיחוד, לעומתם הצעירים מושפעים מגיבורי העבר שלחמו לעצמאות סקוטלנד, ספגו השראה מהסרט הנפלא, לב אמיץ, בו גילם מל גיבסון את סר ויליאם וולאס, מנהיג הסקוטים שהנהיג את המרד נגד הכיבוש האנגלי במאה ה - 14, הוא נאסר, הוצא להורג והפך לסמל עצמאות סקוטלנד. כך מרי סטיוארט, דמותה מתווכת באמצעות, מחזות, סרטים וספרים המעצבים את אתוס ונרטיב הלאומיות הסקוטית, על כן הספר מרי סטיוארט של סטפן צוויג למרות שנכתב לפני יותר משבעים שנה, מעניין ואקטואלי דווקא בימים אלה.

לסטיוארט שני מיתוסים סותרים, לקתוליים הפרו סקוטים, מרי סטיוארט היא קדושה כלוחמת לעצמאות סקוטלנד, עבור הפרוטסטנטים, הפרו אנגלים, היא נואפת ורוצחת בעלה השני, מלך סקוטלנד. צוויג מעלה שאלה מהותית, מהי בעצם אמת היסטורית, וכיצד ההתחקות שלו אחרי האמת של סטיוארט עיצבה את נקודת המבט והעמדה שבחר לסיפורה של המלכה השנויה במחלוקת.

צוויג בוחן את משמעותם של הגורל והאופי ככוחות שעיצבו את חייה של מרי סטיוארט. בעודה תינוקת בעריסה היא הפכה למלכת סקוטלנד. האנגלים רצו להשיא אותה לאדוארד השישי יורש העצר, בנו של הנרי השמיני הרצחני, או לחסלה, בכך סקוטלנד הייתה עוברת לאנגלים. את הדרמה הזאת מתאר צוויג באופן מוחשי כבסרט מתח, בו התינוקת מרי סטיוארט מוברחת בחשאי, באישון לילה למנזר על אי בלב אגם, לאחר שנים היא מוברחת לצרפת, בחייה יהיו סידרה של בריחות. כמו בטרגדיה יווניות, מרחפת תמיד השאלה, האם סטיוארט יכולה לשנות את גורלה כמלכה לזמן שאול ?

צוויג מתאר תיאור מוחשי ומופלא את סטיוארט, מראה פניה המבטאים את אישיותה, את אופייה המורכב והסוער כגורם שעיצב את החלטותיה הגורליות, האם היו אלה יצריה האנושיים, גאווה, תאוות שלטון, אהבה ושנאה, או מהלכיה שהתבססו על ניתוח פוליטי קר ומחושב, או אולי מודעותה היסטורית שבאמצעותה היא בחנה את העבר ופירשה את העתיד, האם היא ניסתה לשמר את העבר, או שהיא תפסה את הרגע בו קיימת הזדמנות לחולל שינוי במהלכה של ההיסטוריה ?

מרי סטיוארט בבגרותה גיבשה את אישיותה, כנועזת ונחושה. כיאה למלכה גאוותנית מלידה, היא קבעה את גורלה כשהחליטה לא להתפשר וסירבה לסגת מהקביעה שהיא היורשת הלגיטימית של סקוטלנד ואנגליה, בכך היא העמידה את עצמה במסלול התנגשות מול אישה אחרת, נחושה ונועזת לא פחות, אליזבת הראשונה - מלכת אנגליה, ואחותה למחצה, שבילדותה הוגדרה כממזרה, מי שחייה היו סידרה של מאבקים מחושבים שיועדו להפוך אותה לשליטה חזקה ואת אנגליה לאימפריה.

למרות שאנו יודעים את אחריתה של סטיוארט, מאסרה, והוצאתה להורג על ידי אליזבט הראשונה, אנו שואלים את עצמנו, איך זה שמרי סטיוארט, החכמה, המשכילה, והנועזת יחד עם הסקוטים, הפכו להיות המפסידנים של הדרמה ההיסטורית למשך מאות שנים ? התשובה היא באופן שבו סטיוארט מדגימה את הדילמה הסקוטית, ללאומנים סטיוארט היא סמל לחלום סקוטלנד העצמאית, ולאלו שמבקשים את המשך האיחוד עם אנגליה, היא הוכחה כי הסקוטים לא היו אף פעם מאוחדים, ברצונם בעצמאות. סקוטלנד גם מדגימה את מציאות המאה ה - 21, איזון בין לוקאליות וגלובליות, כמו במאה ה- 16 בו העולם עוצב במאבק בין העידן הישן של סטיוארט, לעידן החדש של אליזבט.

כמו שקיסר חצה את הרוביקון, כך סטיוארט חוצה את תעלת לאמנש מצרפת לסקוטלנד, בכדי למלוך על סקוטלנד, היא ניצבת על סיפון האונייה, מביטה לחוף הצרפתי ההולך ונעלם ואומרת, " היי שלום צרפת... אני חוששת שלא אשוב לראותך ". תמונה דרמטית נפלאה לסטיוארט השטה לעבר גורלה.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על מרי סטיוארט