ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 14 במאי, 2023
ע"י בנצי גורן
ע"י בנצי גורן
מי היתה באמת מרי סטיוארט, האשה שזכתה לכל כך הרבה עיצובים ופרושים לאורך השנים? רוצחת? קדושה מעונה? תככנית לא מוצלחת במיוחד? ואולי שאפתנית המסמנת מטרה וחותרת אליה ללא הרף למרות שברור שלמאבק הזה יהיה מחיר?
כנראה שאין תשובה חד משמעית לשאלה הזו וכנראה שמשהו מכל אחד מהדברים האלו היה קיים באישיותה של מרי סטיוארט. אין ספק כי מדובר בדמות טרגית במיוחד, אשר במהלך חייה הקצרים איבדה שלושה בעלים, שלוש ממלכות ומחצית מחייה ורוב חייה הבוגרים, עברו עליה בבית האסורים.
היא היתה נכדתה של מרגרט טיודור, אחותו הבכורה של הנרי השמיני, מלך אנגליה. עם מות אביה, מרי הפכה למלכת סקוטלנד בזמן שהייתה בת שישה ימים בלבד, כאשר אמה שימשה כעוצרת עד הגיעה לבגרות. ואז בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 של המאה ה-16 הייתה מעורבת מרי בקשירת קשר שמטרתו הייתה להפיל את המלכה אליזבת הראשונה מכס המלוכה ולרשת את מקומה.
בענין ההתנגשות הבלתי נמנעת בין מרי לבין אליזבת הראשונה, מצטט צווייג את ג'ינגיס חאן שאמר: "לא יתכנו שתי שמשות בשמים".
צווייג כדרכו מייטיב לתאר את המאבק בין הבריטים לאנגלים בתקופה סוערת זו של ההיסטוריה בה פרט למאבק על הזהות הלאומית של כל אחד מהעמים, מתנהל על פני חלקים גדולים מיבשת אירופה גם מאבק דתי בין הקתולים לבין הפרוטסטנטים, הקלויניסטים וכל מי שדרכו של האפיפיור אינה נראית לו. צווייג מיטיב לתאר את הגורמים השונים שפעלו אז באי הבריטי, את הנפשות הפועלות ובעקר את התככים. כך הוא כותב:
"אף שכולם קשורים ברשת של קשרי משפחה, כל אחד מהם מקנא בחברו והוא אויבו ללא פשרות. משהו ברברי ואלילי שוכן בנפשותיהם ולא חשוב אם הם מכנים את עצמם קתולים או פרוטסטנטים: הכל לפי היתרון הצפוי. לאמיתו של דבר, כולם נכדים של מקבת ומקדף, האצילים צמאי הדם אותם תאר להפליא וויליאם שייקספיר."
האם יתכן כי הדברים האלו יכולים להתאים לעמים נוספים ולא רק לבריטים?
סיפורה הטרגי של מרי סטיוארט הוא במידה רבה גם סיפורה של סקוטלנד כולה. זהו עם אשר תורם לכלכלה הבריטית הרבה יותר מחלקו היחסי באוכלוסייה אך רבים בו חילוקי הדעות. עד היום נשמעים שם קולות הקוראים לפרוש מהממלכה המאוחדת ואלו נסמכים על דבריו של ג'ון ברייט שהיה כלכלן בריטי שאמר: "אם הם היו נפרדים מאנגליה, הייתה להם ממשלה פופולרית וחכמה במידה שלדעתי לא קיימת בשום מדינה אחרת על פני כדור הארץ."
הכתיבה של צווייג נהדרת, הניתוחים ההיסטוריים שלו מצויינים ומאירי עיניים ואני ממליץ על הספר הזה לכל מי (שכמוני) אוהב היסטוריה בריטית.
24 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
בנצי גורן
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
תודה עמיחי, תודה רץ.
|
|
|
רץ
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
ביקורת טובה, לספר שקראתי ואהבתי, מסכים עם המסקנות העכשוויות שלך.
|
|
|
עמיחי
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
מעניין מאד. תודה רבה.
|
|
|
מוריה בצלאל
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
אז מגלן איט איז.
|
|
|
בנצי גורן
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
תודה מוריה, שותף לדעה כי מגלן עדיף.
|
|
|
בנצי גורן
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
קרן, הצדק אתך.
ובכלל החמלה היא תכונה נדרשת.
|
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
בנצי, זה לא מספיק. ספר הדומה לפכסם נטול טעם לא עובר בבית ספרי.
|
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
מוריה, בחרי את מרי אנטואנט ומגלן המרהיבים.
|
|
|
מוריה בצלאל
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
מבין כל הסעודות הספרותיות שלפני, הביוגרפיות של צוויג טרם נטעמו. עכשיו, בנצי היקר, הגברת לי את החשק, בעיקר בתוספת דבריה של קרן. תודה רבה לשניכם :)
|
|
|
קרן
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
אני אוהבת מאוד את הביוגרפיות של סטפן צוויג
ב"מרי סטיוארט" אהבתי, בין היתר, שצוויג לא שופט את דמותה של סטיוארט ולא מדביק לה תווית כזו או כזו. הוא פשוט מספר אותה עם האנושיות שלה בהרבה חמלה ואמפטיה. אחרי שקראתי את הספר, שמעתי את "שעה היסטורית" של הרסגור עליה, ומאוד לא אהבתי את יחסו השופטני האנכרוניסטי כלפיה. |
|
|
בנצי גורן
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
תודה דן, העולם של אתמול אצלי כאן בהמתנה.
|
|
|
בנצי גורן
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
תודה סנטו.
|
|
|
בנצי גורן
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
מורי, אני מבין על מה אתה מדבר.
הספר מאוד שונה ממגלן המופתי אך הסיפור ההיסטורי כל כך חזק, והניתוחים ההיסטוריים של צווייג כל כך מבריקים, שרק אלו שווים 5 כוכבים.
|
|
|
דן סתיו
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
בנצי גורן
הסקירה שלך מרתקת וכתובה מצוין. אני קורא כעת את ספרו של צוויג "העולם של אתמול" ושם נתקלתי בדברים שכתב:
"בביוגרפיות מושכת אותי לא הדמות המצליחה למעשה, אלא זו הצודקת מבחינה מוסרית, ובכן ארסמוס ולא לותר, מריה סטיוארט ולא אליזבת, קסטליו ולא קלווין". על כך אני יוכל להוסיף כי במחזה ירמיה מפרי עטו הדמויות המרשימות הן דווקא של המנוצחים, שאף המנצחים האכזריים מסתכלים על שיירת הגולים המובסים ביראת כבוד. |
|
|
משה
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
תודה לביקורת המעניינת.
|
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
לא הצלחתי לקרוא, לא את זה ולא את פושה. יבש מדי.
|
24 הקוראים שאהבו את הביקורת
