בטלני הדהרמה וג'ק קרואק - חד המה. לא ניתן להפריד את סיפורו האישי של הסופר-משורר-פילוסוף מהסיפור, ולכן גם מידיעת סופו של הסופר (שנפטר בגיל צעיר מסיבוכי חיבתו לטיפה המרה). הסופר, אשר יחד עם חבורה של אמנים, סופרים, משוררים , היו בין מבשרי ומחפשי דרך חיים חדשנית, חופשית מחומריות, רוחנית ומחפשת אמת - מבשרי דור הביט, מקדימי הביטניקים, שוטח כאן בצורה מיוחדת לו , בצורה שוטפת וסוחפת ולפעמים הזויה את מה שעולה בראשו, כאביו והתלבטיותיו ומעשיו , כל זאת בפירוט שלפעמים מתיש לעקוב אחריו, שהוא סגנונו האישי המיוחד.
למרות שהספר נכתב לפני עשרות שנים, הקריאה בו רלוונטית לימנו לא פחות, בסגנון החדשני לכאורה, בחיפושיו האישיים, במהותו.
הספר מתאר את מסעו בטרמפים של ריי, הוא הסופר, ברחבי ארה"ב, את חויותיו בדרכים, את מחשבותיו ואמונתו . כמו כן מתוארים מפגשים עם משפחתו, ועם חבריו - אם אלו מסיבות פרועות של שתיה, ריקודים, אהבה חופשית והקראת שירים, או מסעות טיפוס הרים.
בעיני ספר מרגש מאד, נוגע ללב, אמיתי מאד, לא פשוט לקריאה- לפעמים מרגיש כמו מסע הזיות, לפעמים חד ומפוכח.
מומלץ.

ספר שנכתב אחרי "בדרכים" המפורסם, והוא שונה ממנו בכך שהוא מראה יותר מהצד המגעיל, ההרסני של קרואק. קרואק בספר הזה נע בין החופשיות המהפנטת של "בדרכים" לבין הייאוש והאלכוהליזם שיהרסו את החיים שלו בשנים הבאות. הדמות שמחליפה את דין מוריארטי של "בדרכים" כאן היא הדמות של גארי סניידר, אליו קרואק מפתח רגשות של הערצה וקנאה. תיאורי המסע מדהימים ותיאורי היום יום של קרואק והחברים המפורסמים שלו עדיין מדהימים, כמו ב"דרכים".