ביקורת ספרותית על סיפורה של ילדה יפה מאת רייצ'ל סיימון

---

ספר בינוני למדי. ציפיתי להרבה יותר ממנו. הוא עוסק בנושא מעניין, אך נכשל ו"הוחמץ" בדרך העברתו לקוראים.
הספר מתאר עובדות אמיתיות על מוסד לאנשים בעלי מוגבלויות שונות, שהיה קיים בארה"ב (הסיפור מתחיל בשנת 1968). היחס של צוות המוסד לחוסים בו היה מזעזע, כולל חוסר ההיגיינה, ההתעללויות, החוקים הנוקשים וחוסר הפרטיות. אחת מגיבורות הספר היא ליני- בחורה בעלת פיגור, כבת 20 (בתחילת הסיפור) שנאנסת ע"י אחד מהמטפלים הסדיסטיים של המוסד, נכנסת להריון ממנו ומצליחה לברוח עם ידיד אחר שלה (גבר חירש) מהמוסד למשך כמה ימים.

הסיפור מאוד לא אמין ולא מפורט בו כיצד הצליחו השניים לברוח מכותלי המוסד ובמיוחד כיצד הצליחה ליני ללדת בכוחות עצמה, ללא הבנה וידע על מצבה, תינוקת בריאה.

שם הספר לא מתאים לו במיוחד. בספר יש פרקים שלמים שמתוארים ע"י דמויות נוספות וחשובות לא פחות מאותה "ילדה יפה" (ימי הילדות שלה מתוארים בקצרה- רוב הספר עוסק בכלל בקורותיה מגיל 20 עד 60).

הסיפור יכול היה להיות הרבה יותר מרגש, מזעזע, מותח ומעניין, אך הוא שיעמם אותי ברובו, והיה צפוי למדי. הסוף היה מאוד קיטשי ו"הוליוודי".

» ביקורות נוספות של יסמין
» ביקורות נוספות על סיפורה של ילדה יפה