• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
יומני הנסיכה

יומני הנסיכה

מאת מג קאבוט

הביקורת של WOLF

תמונה של WOLF
דירוגדירוג
הוצאה לאור:הקבוץ המאוחד
שנת הוצאה:2003
סדרה:יומני הנסיכה #1
קטגוריה:תרגום (נוער)
הקודמת
יער
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 11 שנים•1 דקות קריאה

מיה תרמפוליס,
ילדת תיכון די רגילה גבוה מדי, עם חזה שטוח מדי ועם הורים גרושים
מאוהבת בבן הכי מגניב בתיכון
מרגישה שכל העולם חרב עליה
היא משקרת על הרגשות שלה כל הזמן,
אמא שלה יוצאת עם המורה שלה מר ג'יאניני ולא רק זה
היא גם גרוע במקצוע שהוא מלמד אותה- אלגברה
והכי גרוע
היא מגלה שאבא שלה נסיך של מדינה קטנה
ובנוסף
(טו טו טו טו טההההההההההה)
היא יורשת העצר היחידה
ולמה
בגלל שאבא של העבר ניתוח בעקבות מחלת סרטן
ו..
בו ננסח את זה כמו שכתוב בספר
(אל תאשימו אותי שזה לא כל כך יפה..)

הוציאו לו את האשך והוא לא יכול להביא ילדים יותר
וכמובן שמיה היא ביתו היחידה

מיה מנסחת בצורה יפה ובהומור את חייה
את מכאוביה
את שימחותיה
ואת חייה
(חרוזים הא?)
ספר יפה
מומלץ

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של גרייס
גרייס
ש
שעיונת
תמונה של נוי
נוי
3קוראים|גיל ממוצע31|100%נשים

על המבקרת

תמונה של WOLF

WOLF

חברה מזה 12 שנים
43 ביקורות•121 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מקור (נוער)•מדע בדיוני ופנטזיה•תרגום (נוער)
תמונה של WOLF
WOLF
חברה באתר מזה 12 שנים
ביקורות43
לייקים שקיבלה121
דירוג ממוצע3.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מקור (נוער)11מדע בדיוני ופנטזיה9תרגום (נוער)9

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של WOLF

אורי

אורי

אסתר שטרייט-וורצל

טוב, אני לא מבינה מה קורה פה.
בקושי מצאתי פה ביקורת רעה אחת על הספר הזה.
אז לא אני לא אתחיל את הביקורת ב- "כמה חיפשתי אותו", כי הוא היה לי בבית. אני גם לא אתחיל ב"אל תקראו!!!" כי הוא לא מאוד גרוע.
אבל אני גם לא אתחיל ב"תקראו ספר חובה"- כי הוא לא ספר חובה.
אז כן אולי יהיו כאלה שיגידו שאני משמידה ערך

או שהנער של ימינו כבר לא מתעניין בעבר (מה שאולי נכון)
אבל זה לא העניין.

העניין הוא שאני באמת פשוט לא יודעת מה להגיד על הספר הזה.
מצד אחד- ספר מעניין ומרגש שמלמד על תקופת קום המדינה.
ומהצד השני- אסתר הסופרת (שאגב אני אוהבת מאוד) הוסיפה עוד ועוד פרטים לעלילה והגעתי למצב שאני לא ממש מבינה מה קורה מסביבי.
בנוסף יצאתי מהקריאה עם תחושות לא נעימות.
מי שכבר מכיר אותי יודע. אני שונאת יותר מדי פרטים בעלילה, זה מחליא אותי.

הבעיה שלי כאן היא שהספר באמת היה בסדר! כלומר מצד אחד התאכזבתי מצירוף הפרטים (ומהאורך הארוך מדי של הספר) ומהצד השני בסיום הספר לא הרגשתי שקראתי משהו בכוח.

קצת מוזר לי לעשות את זה על הספר הזה אבל דמויות: יתכנו ספויילרים
אורי- נער הלומד בכיתה ח. הספר מלווה את תהליך התבגרותו. הספר מתחיל בכך שאורי מגורש מבית הספר בלי שום סיבה. אורי אינו תלמיד מצטיין אבל הוא מבין שלימודים זה חשוב. ילחד אכפתי, חכם,חזק ונבון.
אמא של אורי- חלתה בדלקת ריאות וכמעט מתה. מתוארת כאישה טובת לב, נדיבה ואוהבת.
אבא של אויר- אופטימי יחסית, איש טוב וחזק.
דליה- ידידתו הטובה של אורי, חולה במחלה שנקראת פוליו. טסה לארצות הברית כדי להבריא אבל מצבה נהיה גרוע יותר. בהמשך מתברר שדליה חשה רגשות עמוקים אל אורי ואולי גם הוא אליה.
עפרה וחנה- חברותיו של אורי במהלך הספר.
שלמה שומסקי- כשאורי מגורש מבית הספר הוא פוגש את שלמה שומסקי- מעשירי המושבה, והשניים הופכים להיות חברים טובים. שומסקי אוהב את אורי ועוזר לו לחזור לבית הספר. שלמה הוא בן אדם טוב, עשיר, נחמד וחביב.

וזהו עד כאן. תקראו או לא תקראו זו כבר בחירה שלכם
ספר שנוי במחלוקת.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•WOLF
ללכת בדרכך

ללכת בדרכך

ג'וג'ו מויס

איכשהו הספר הזה התגלגל אלי. ומה לעשות הוא לא נראה מושך במיוחד, אבל נזכרתי שפשוט כל כך הרבה אנשים אמרו שהוא "מרגש" ו"חובה לקריאה" אז פתחתי והתחלתי לקרוא.
מכירים את זה שאתם לא רוצים לקרוא ספר אבל בגלל שהמליצו לכם עליו אתם ממשיכים לקרוא כדי לבדוק אם זה משתפר בהמשך?
כי זה בערך מה שקרה, הספר הזה לא עיניין אותי במיוחד. נחמד ולא יותר מזה. האמת? קראתי עוד קצת והוא כן השתפר באמצע, אבל קראתי איזה 70 עמודים מתישים שהכרחתי את עצמי לקרוא...
אז כן, בחור נכה, רע לו בחיים, אין לו אף אחד חי לו לבדו בבית עד שבחורה צעירה בשם לואיזה באה לעזור לו.
זה הקטע שהספר התחיל להיות בו יותר מחביב מינוס. הוא עם כל העצב שלו והיא עם כל השמחת חיים שלה מתחילים לחיות ביחד. וזהו בערך.
אבל אני נורא מצטערת.
כדי לגרום לי לבכות מספר צריך להיתאמץ. מסרטים אני בוכה זה כן. אבל מספרים אני לא בוכה
יש רק כמה ספרים שמצליחים לרגש אותי (ע"ע אשמת הכוכבים...) אולי משהו מקולקל אצלי?

ואולי לא.

אני פשוט לא אוהבת סופרים שמנסים בכוח לרגש אותי- ומכניסים יותר מדי אירועים לעלילה.
לא מספיק שהוא נכה, רוצה למות, עצבני ובדיכי החברה שלו לשעבר התחתנה עם החבר הכי טוב שלו לשעבר.
אזהרת ספויילר:
וואלה אני מצטערת אני לא מצליחה להבין למה אם לואיזה עושה לו טוב והוא נהיה שמח יותר, אוהב ונאהב, הוא עדיין רוצה למות.
הספר היה יכול להישתפר אם ההתמקדות הייתה על השמחה שגורמת לו לואיזה, במקום הדיכאון שגורמת לו הנכות שלו והרצון שלו למות

אני מכירה הרבה ילדים נכים, ש"זכו" בנכות שלהם בצורה הרבה יותר גרועה מוויל (השם של הגיבור הנכה)(שיט שכחתי לומר את השם שלו כל הביקורת) והם מקבלים את זה בצורה הרבה יותר טובה. כן, הבנתי, קשה לו, כואב לו, וכו' וכו' אבל כמה אפשר לשמוע על זה?
יכול להיות שאם הסופרת הייתה מפחיתה קצת בסבל שלו ומוסיפה קצת לשמחה שלו הספר היה מרגש הרבה יותר. אני מצטערת אותי הרבה יותר מעניין בן אדם שעובר שינוי ברור לטובה מאשר בן אדם שלא ברור אם הוא שמח או עצוב.

נ.ב

ראיתי את הסרט גם והוא הרבה יותר ריגש אותי. עובדה.
בסרט הפחיתו הרבה קטעים מהעלילה (ולא הוסיפו הרבה אחרים) וכך הסרט היה יותר מעניין.

בקיצור (אם אפשר לקרוא לכל מה שכתבתי קיצור)
ספר חביב מינוס
מיועד לרומנטיקנים שאוהבים סופים לא משהו
או לאנשים שאוהבים סגנון כזה של ספרים? אני אשמח אם מישהו ידווח לי איזה סגנון אפשר להגיד על הספר הזה
(וכן אני יודעת שזה רומן)

קראתי טובים ממנו.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•WOLF
העץ הנדיב

העץ הנדיב

של סילברסטיין

עברו שנתיים מאז דודה שלי, רוטל
נפטרה מסרטן.

אתמול קראתי את הסיפור העץ הנדיב ובשנייה שגמרתי אותו פשוט לא הפסקתי להפסיק לבכות

רוטל- היא הייתה העץ הנדיב. העץ רחב הלב. העץ היפהפה בנפשו.
העץ המדהים

כי היא פשוט נתנה ונתנה, ולא היה לה כסף. בקושי לטיפולים שלה עצמה היה לה כסף.
או לבת שלה.
אבל אנחנו או הבת שלה לא ידענו את זה

וביקשנו ממנה
ואני לא זוכרת פעם אחת שהיא אמרה לי לא.

והיא גרה בקרוואן
של אח שלה. שדרש ממנה כסף עליו, בחוסר רגש ובחוסר אכפתיות.

היא הייתה מסוג האנשים שרואים ילד קטן בוכה בגינה

ובאה אליו
ואומרת לו שיש לו עניים יפות
והילד מפסיק לבכות
כי הטוב שלה והחום שלה פשוט זרחו ממנה

ועם כל כמה שהיא נתנה ונתנה ונתנה
ולא קיבלה אף פעם
אבל המשיכה לתת


אני לא אשכח שבפגישה האחרונה שלנו איתה היא הייתה עם קרחת בגלל הטיפולים
ואחותי הקטנה שאלה אותה בלי בושה למה
והיא התיחסה לקרחת כמתנה משמיים
כדבר טוב
וזו הייתה הגישה שלה לחיים
וההודעה האחורנה של הייתה לאמא שלי
תמסרי דש לארבעת הילדים החמודים ותגידי להם שאני מתגעגעת אלהם.

ואז
לקחו אותה
פשוט קטפו אותה
כניראה אלוהים רצה שכל הטוב הזה שלה יהיה בגן עדן ביחד איתו

ואני בוכה עכשיו. כי זה פשוט לא צודק

וכך גם מהעץ הנדיב נשאר רק הגזע

אבל הגזע נשאר

וגם רוטל נשארה

אני מתגעגעת אלייך

כל כך כל כך.
מתגעגעת אלייך.

לפני 8 שנים•WOLF
קיץ אחד ביחד

קיץ אחד ביחד

ליאת רוטנר

יש בספר הזה בעיות זה כן.
וקראתי אותו איזה 6 פעמים בכל זאת

אז הסופרת ליאת רוטנר התחילה לכתוב את הספר הזה בגיל 8 ועל זה מגיע לספר הזה 100 כוכבים כי זה ספר מדהים לילדה בת 8.
אז כן הספר הזה מלא בסטריאוטיפים, ואז מנסה לשבור אותם כאילו, ואז שוב מתמלא בסטריאוטיפים אבל זה פשוט ספר כיף.
איכשהו.
הוא לא עמוק במיוחד, לא רדוד במיוחד, לא מצחיק במיוחד, לא משעמם במיוחד.
טוב, לא משעמם בכלל.

אבל בכל זאת זה ספר עם לא יותר מ4 כוכבים,
כי לא במיוחד, הוא לא מיוחד, פשוט ספר. ספר.

יש לו 4 כוכבים ממני כי אני לא בטוחה שחייב אותו על מדף בכל בית
או שכל בן אדם שאני רואה אני ממליצה לו על הספר הזה.

אבל נהניתי לקרוא אותו. כי איזה ילד לא אוהב לקרוא ספר שלא משאיר חמיצות בלב?

זה ספר שהכל מסתדר בו כל הזמן וגורם לך להרגיש שהחיים סבבה. וגם אצלך הכל יסתדר.

דמויות:
תומר- האדיש והחתיך, ילד עם משפחה הרוסה שאימו נטשה אותו בילדות ואביו שרוי בדיכאון בכללי.
נועם- היפה, המקובלת תמיד מוצפת בחברים ובאהבה, עדינה ומתוקה
ענבל- המרדנית שמתנהגת כמו "טום בוי" שונאת בגדים וקניות
איתי- הבדרן הליצן, שלא לוקח שום דבר ברצינות וצוחק על כולם ועל הכל, יש לו תאומה שלא איתו בפנימייה
קובי- הביישן והחנון מפחד מבנות ומכל דבר שזז בערך (כמובן שיש לו משקפיים)
שירן- החופרת הגאונה, קטנה מכולם בשנה אך חכמה מכולם ביחד.

ורוני, שהיא בנפרד כי היא לא חלק מהחבורה אך היא דמות חשובה בספר - חברה של שירן, דתייה ומצחיקה.

ממליצה לאנשים שמחפשים משהו קליל מלא בכיף ובסטראוטיפים
ולכאלה שרוצים שהכל יהיה בסדר

תהינו
(:

לפני 8 שנים•
★★★★★
•WOLF
אין דבר כזה ילד רע

אין דבר כזה ילד רע

אושי גרוס

בתור ילדה היפראקטיבית מאוד התחברתי לספר. אנשים צריכים פחות להתייחס למעטפת ויותר להסתכל מתחתיה. וכן, כמה קיטשי שזה ישמע.
תמיד הייתי מפריעה בשיעורים, חסרת שקט. ותמיד תייחסו אלי כאל שונה. ואני שונה.
בדיוק כמו שכל אחד אחר הוא שונה.
באמת שקצת נמאס לי כבר מכל התוויות שנותנים לכל אחד. אני לא בחרתי להיות היפראקטיבית. או יפה. או מכוערת. או מעצבנת. או נדיבה מטבעי. או תמניה. או אשכנזייה. וכו וכו. בני אדם אדם הם בני אדם. כמה פעמים ביום אני קוראת באינסטגרם על אנשים ששונאים את הקהילה הגאה? או שחורים? ואסייתים?
יש עוד כל כך הרבה דוגמאות. ויש שיגידו שהעולם התקדם. אז צר לי חברה יקרים
כניראה שהוא לא.
כשהבדיחה שאני שומעת הכי הרבה היא "אופנוע דורס אישה מי אשם? האישה כי היא הייתה צריכה להיות במטבח" אז צר לי העולם לא התקדם
וזה אפילו לא מצחיק!
אושי גרוס, הסופר קיבל במה דרך הספר הזה. כי מי מקשיב בימינו לאנשים שקשה להם?
יש כל כך הרבה כאלה. אני רוצה לצעוק ולצרוח לכם
תפסיקו עם התוויות האלה כבר!!!!!!!!!!
אבל מי יקשיב לי?
מייייי
אתם לא מכירים אותי. לא יודעים מי אני. איך אני נראית ואיפה אני גרה. ובכל זאת אכפת לי מה תגידו עלי.
כי העולם שלנו דפוק.
דפוק. דפוק. דפוק.
לקרוא את הספר הזה היה בשבילי זעזוע עמוק. ראיתי בו את עצמי. כן, מורות התנהגו אלי זבל כשהייתי ילדה כי הפרעתי.
וכשהמורה מתנהגת זבל אל ילד, למה ששאר הילדים לא יתנהגו אל אותו ילד זבל?
תקראו את הספר הזה.

אולי זה יפתח לכם את העיניים.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•WOLF
אגדה

אגדה

מרי לו

נתחיל בהסברת המצב שלי:
אני יושבת בחדר שלי עוד שנייה מקיאה מוירוס מעצבן שאני תקועה בגללו עם מדחום כבר 3 ימים בבית ואללה יופי. אשכרה דווקא כשמתחילה השנה וכזה אני רוצה להתחיל מה שניקרא בהתחלה סבבה ושהמורה המכשפה שלי לא תשנא אותי כמו זו של שנה שעברה אז הוירוסים המעצבנים האלה חייבים לתקוע הכל.. להלן שיחה בסקייפ שלי עם המורה שלי ( שמוזר שהיא הסכימה לדבר איתי בסקייפ)

מכשפה מדרגה ראשונה: למה את לא באה לביצפר כבר 3 ימים??? ( מה זה האיפור הזה לכל הרוחות מי שמה כמויות של סומק מתחת לעניים זה ניראה כאילו היא מרחה שם גלידת תות!)
אני: אני חולה
מ.מ.ר: אז זה אומר שאת יכולה לא לבוא לבצפר בלי להודיע לי/ למישהו מהעולם הזה כלום !!! את יודעת כשאני הייתי חולה הייתי מגיעה לבצפר למרות שהילדים שלי אמרו לי לא!!! ( יש לה ילדים??!! מי מסכים להתחתן עם אחת כזאת טח עוץ לי גוץ לי א משהו בסיגנון....)
אני: אני ממש חולה ואני כל הזמן מקיאה אם הייתי מגיעה לבצפר הייתי מקיאה הרבה וצריכה לצאת מהכיתה כדי ללכת להקיא ואני יכולה אפילו לא להספיק ולהקיא באמצע השיעור
מ.מ.ר: אז מההההה????? מצידי תשאירי לידך פח ותקיאי לתוכו כל השיעור אני מאוד כועסת עלייך שתדעי לך ואני אצלצל להורייך ואודיע להם מיד שאת מוכרחה לבוא!!
אני: טוב אני צריכה לגמור אם ארגיש יותר טוב אני אשתדל לבוא לבצפר קצת קשה לי לזוז ואני כל היום על הספה ...
מ.מ.ר: עם המחשב?????????????????? את מה קורה לנוער ש---
פשוט כיביתי את המחשב באמצע המשפט ולא הספקתי לגמור לשמוע מה בא למורה שלי להגיד נשבעת לכם אם הייתי מולה הייתי מקיאה לה על הפרצוף בלי להסס אבל במקום זה הקאתי בתוך השירותים...
בכל מקרה גמרונו אם התמונת מצב אז בואו נעזוב את זה עכשיו ונחזור לספר

אני ממש אוהבת את הספר הזה ככל שאתה ממשיך לקרוא העלילה כל כך סוחפת!!!!!! יש קטע אחד ממש עצוב אני לא אספר מהו בדיוק שאני כמעט בכיתי והפסקתי לקרוא בפה פעור כל פרק מחדש העלילה לוקחת אותך פיתאום לנתיב כל כך בלתי צפוי!
עכשיו לעלילה
חשוב לעניין שיהיה ברור הספר מסופר מנקודות מבט של שני מבטים על המצב: אחד של דיי פשוע מסוכן, לא הכי מסוכן במדינה אבל בגלל שזהותו בלתי ברורה והמשטרה אינה יודעת איך הוא נראה ונקודת המבט הנייה היא של יוני בת לאצולה שאת אחייה קצין בכיר במשטרה , דיי הרג, או שלא? הדרכים של שניהם כל כך שונות עד שאחיה של יוני נהרג ויוני נשבעת לנקום בדיי שהרג אותו כאשר ניסה לגנוב מבית החולים ,בדרך מסובכת ובמהירותו וזריזותו, תרופה נגד המגפה שמתפשטת בעיר ושאחיו חולה בה העלילה מסתבכת כשיוני נפגשת אחר חיפושיה אחרי דיי המסתורי בדיי ולא יודעת שזה הוא.
****
ספר מ-ד-ה-י-ם!!!!!!!! חובה קריאה
ביוש (:

לפני 10 שנים•
★★★★★
•WOLF
כישופ

כישופ

אנג'י סייג'

כישופ- לראשונה כשחיפשתי בספריה ספר שיהיה מעניין ראיתי את סדרת ספטימוס היפ על המדף וכשראיתי את הספר הראשון ואת שמו עצרתי לפני שלקחתי אותו וחשבתי: האם באמת לסופר יש כאלה שגיאות כתיב נוראיות כל כך? ולא לא באמת שאלתי את עצמי את זה כי כבר ידעתי את התשובה: לא.
הספר הזה מיוחד.
מאוד.
מאוד.
x 100.
אבל אני לא אשלב פה מתמטיקה.
משפחה של קוסמים רגילים ופשוטים (אם אפשר לומר כך על קוסמים) מוצאים יום אחד חבילה ביער ולא זאת לא חבילה זאת תינוקת סטאגדוש.
מומלץ.
ביי.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•WOLF
המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה

המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה

מארק האדון

ספר מדהים, מלא רגש ומסקרן המסופר מנקודת מבטו של כריסטופר, אוטיסט שחווה קשיים רבים בחייו:
אמו מתה, עוצרים אותו כמה פעמים ומאשימים אותו ברצח....
הכל מתחיל כשהכלב של השכנה נרצח.
כריסטופר מזהה שהחדירו קלשון לעורו ובדיוק בזמן שהוא בחון את הכלב המת יוצאת השכנה מביתה ו"תופסת " אותו על חם.
אחרי שהוא מואשם ברצח ובהרבצה לשוטר ומגיע למשפט, אביו מצליח לחלץ אותו.
אני לא כל כך בטוחה שהספר אמור להיות מותח, אני חושבת שהוא יותר בכיוון של להראות לנו נקודות מבט שונות שהן כאילו מעולם אחר, עולם האוטיזם.
אני לא יודעת מתי אתם קוראים את הביקורת הזו, אבל בכל מקרה הזמן שאני כותבת אותה היא שנת 2015.
ומי שקורא את הביקורת הזו וראה את טקס הדלקת המשואות השנה יבין על מה אני מדברת.
השנה בטקס הדליק חייל אוטיסט מצטיין הדליק משואה, אני חושבת שזה שהעלו אותו להדליק משואה גרם להרבה קבלת השונה במדינה כי לא כל יום קורה שחייל אוטיסט מדליק משואה.
אני חייבת להוסיף משהו שמאוד אהבתי בספר: כל פרק הוא לא מתחיל כמו כל פרק רגיל, מספר הפרק הוא לא מספר רגי כמו שיש בכל ספר, זהו מספר ראשוני.
באחד הפרקים הראשונים כריסטופר מספר שהוא מעדיף מספרים ראשוניים על פני מספרים רגילים כי הם עושים לו יותר סדר ויותר קל לו איתם, אני חושבת שבעקבות אימרה זו אני אבבדוק האם אוטיסטים אוהבים מספרים ראשוניים יותר ממספרים רגילים כי זה עושה להם סדר.
בכל מקרה ככל שקוראים יותר בספר מבינים עד כמה כריסטופר גאון.
גאון במטמטיקה.
והאמת שאחרי שמתחילים לקרוא את הספר מבינים איך הכריכה קשורה אליו.
אני חושבת שמי שקורא את הספר הזה יחווה חוויה שלא חווה מעולם.
אני בכל מקרה חוויתי חוויה כזאת.
בזכות הספר הזה אני מתחילה עבודה על אוטיזם וחוקרת על הנושא (המרתק) הזה קצת יותר.
ספר מומלץ ביותר קשה להוריד עניים ^-^

לפני 11 שנים•
★★★★★
•WOLF
נאדיה

נאדיה

גלילה רון-פדר-עמית

נאדיה נערה ערביה חולמת להיות רופאה ולכן, על אף התנגדות חבריה בכפר נרשמת לפנימייה יהודית, שם עליה להתמודד עם קשיי הקליטה עם תמי, שנלחמת נגדה על ליבו של רונן מלך הכיתה ועם יחס החברים היהודים המנדים אותה בעקבות אירוע חבלני.
הספר מעורר שאלות רבות כגון "האם גם אני מתנהג ככה אל שונים ממני?" או "האם גם אני שונה?" "איך עלי להיתנהג לשונים ממני?"
אני לא פסיכולוגית או משהו בסיגנון אבל אני יכולה לענות עלשלושת השאלות:
שאלה ראשונה: 100% התנהגתם פעם או שניים אל שונים מכם כמו שמתנהגים בספר לנאדיה.
שאלה שניה: כן אתה שונה ואני שונה והוא שונה והיא שונה, כולם שונים!! לכן כדאי ורצוי לחשוב על איך אני הייתי מרגיש לו היו מתנהגים אלי בצורה שונה בגלל שאני שונה!
שאלה שלישית: פשוט צריך לחשוב, לחשוב איך היינו מרגישים לו היו מתנהגים אליו ככה, פשוט צריך לחשוב לפני כל מעשה רק לחשב ולראות. להיתנהג לשונים ממך כמו אל כאלה שפחות שונים כי כמו שאמרתי כולנו שונים...
מה שמשך אותי בספר זה זה שיש לי חברה ערביה הייתי איתה בהיתעמלות קרקע וכשהיא סיפרה בלי בושה (שלא אמורה להיות) על ערביותה כמה בנות בצד ציחקקו וילד אחד אמר בלחש הערבים ימך שמם! היא מאוד נעלבה והיה לי קשה לראות אותה.
ספר יפה, מראה על קשיים בחברה, על קשייה של נאדיה בגלל ערביותה.
חשוב! בספר אין מגמות פוליטיות והוא מספר בפשטות רבה על הקושי של השוני בחברה.
מומלץ ביותר!!!!!!! (=

לפני 11 שנים•
★★★★★
•WOLF

ביקורות נוספות על "יומני הנסיכה"

יומני הנסיכה

יומני הנסיכה

מג קאבוט

נהניתי ממש מהספר לקחתי אותו לטיסה להונגריה.
הסיפור מגולל את סיפורה של מיה שמגלה שהיא פתאום נסיכה, גם אהבתי מאוד את העלילה, ולדמויות הייתה אמירה. בעיקר שמחתי שאבא של מיה חי, בסרט הוא מת. השוויתי קצת בין הסרט לספר. חייבת לציין שלמרות שאני כבר לא בגיל הטיפש עשרה נהניתי מכל רגע ואני מחפשת לקרוא את הממשך.

לפני 10 חודשים•
★★★★★
•אורי החמודה
יומני הנסיכה

יומני הנסיכה

מג קאבוט

מיה תרמפוליס היא תלמידת תיכון רגילה לגמרי ויום אחד היא מגלה שהיא נסיכה ! ביומן שלה היא מספרת איך היא מתמודדת עם הבשורה,ואיך היא משלבת באורח חייה הרגילים, שזה לא ממש קל עם הסבתא הקפדנית והשמרנית שיש לה. נוסף על כך מיה חווה בעיות רגילות שיש להרבה בנות נוער בגילה : המראה החיצוני שמפריע, בעיות עם בנים, ריבים עם חברות .. ועוד .

היא מרגישה שרק את היומן שלה היא יכולה לשתף ומתעדת כל יום רגשות וחוויות ביומן הזה.

כשאני התחלתי לקרוא את הספר הזה, מיד התאהבתי בו ובמיה! זה כל כך מעניין מה שכתוב שם. לאחר מכן, משכתי אחרי את כל החברות וכולנו קראנו, וכל כך שמחנו שיש ספרי המשך ...

באמת אחד הספרים הכי טובים שקראתי. אני ממליצה לכולם.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•פרימרוז אוורדין
יומני הנסיכה

יומני הנסיכה

מג קאבוט

אומנם קראתי את הספר הזה לפני שנה-שנתיים, אבל אני עדיין זוכרת איך נשבתי בקסמו. ספר מצחיק, סוחף ובעל סגנון מיוחד שלא מניח לך לעזוב אותו לרגע, אמיתי ומעורר הזדהות. מומלץ בחום!

לפני 16 שנים•
★★★★★
•סאפירה
יומני הנסיכה

יומני הנסיכה

מג קאבוט

לכל הטוענים שהספר והמספרת, מיה תרמופוליס, הם "רדודים" ו"שטחיים": ודאי יש מידה של אמת בטענותיכם, אבל יש לי שאלה: האם רק ספר שהעלילה בו מרגשת ועל-טבעית, לא רגילה, ובו גיבורה מפולפלת ומתוחכמת ,נחשב "ספר טוב"? אני לא חושבת שזה נכון. לפעמים, ספר טוב הוא דווקא הספר עם גיבורה לא מתוחכמת ולא מטאפורית במיוחד, עם עלילה רגילה למדי של תלמידה לא מקובלת בבית ספר תיכון. זה לא אומר שהספר משעמם ושטחי. נכון שבספר מיה מתעסקת בענייניה הפרטיים כמעט כל הזמן, אבל אל תשכחו שמדובר בספר שמטרתו להעביר קצת מחיי המתבגרים ולכן נאלצה הכותבת להשתמש בהקצנה. (עם זאת, בוודאי שיש כמה מתבגרים שמתעסקים בענייניהם האישיים כל הזמן, אז אין כאן מקום להעיר שמידת ההתעסקות בעצמך תלושה מהמציאות לגמרי...;] )
מומלץ למתבגרים ולאלה שצעירים בנפשם... :))

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אופיר
יומני הנסיכה

יומני הנסיכה

מג קאבוט

כשהעפתי מבט על הביקורות פה בסימניה, ראיתי שכמעט כולכם נשביתם בקסמו של הספר ודירגתם אותו כ"ספר מעולה". סלחו לי, אבל אני מדרגת אותו כ"ספר בסדר".נתחיל בדברים הטובים: הוא מעורר הזדהות, וכל נערה תוכל למצוא בו משהו מעצמה ולחשוב עליו. הוא נוח לקריאה ולא עמוק מדי, אפילו מעט שטחי.
הוא לא ספר מעולה, לא ספר שראוי לתואר "טוב". הוא יומן נעורים נורמלי לחלוטין שכתוב ברמה מעט יותר גבוהה מהשפה שבה באמת כתובים יומנים (וגם זה רק לפעמים). האמת-"בלעתי" את הספרים האלו כל כך מהר, שבקושי עצרתי לחשוב עליהם. בסדר, אפשר לקרוא.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•מילים
יומני הנסיכה

יומני הנסיכה

מג קאבוט

יומני הנסיכה הוא ספר פשוט מדהים!!!

קראתי הרבה ספרים בחיי, אבל נדמה שזהו הספר ששינה את חיי לנצח!
(א)מ(ל)יה כל כך משעשעת ו...אבודה בו זמנית!
ספר חובה לכל נערה!!!

עוד לא קראת?!?!?!?
את מוכרחה!

רגע, אם:
יומני הנסיכה הוא הספר הראשון,
הנסיכה באור הזרקורים הוא השני
והנסיכה מאוהבת הוא השלישי -
אז מה הרביעי? והחמישי? והשישי? והשביעי? והשמיני? והתשיעי? (ואם יש עוד - אז מהם?)

לפני 17 שנים•
★★★★★
•מלכת הספרים
יומני הנסיכה

יומני הנסיכה

מג קאבוט

ספר נחמד.
ראיתי את הסרט ובכל זאת אהבתי את הספר, כי הוא שונה ומעניין בצורה שונה מהסרט.
אבל לפעמים מיה חושבת רק על איך היא מבחוץ, ולא על איך היא מבפנים.
מעניין אותי איך זה להיות נסיכה, ואיך הייתי מגיבה אם היו אומרים לי שבאמת הייתי כזאת.
כדאי לקרוא!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•נסיכת הספרים
יומני הנסיכה

יומני הנסיכה

מג קאבוט

מג קאבוט מביאה את סיפורה של מיה , נערה מתבגרת ולא יפה במיוחד שמגלה יום אחד שהיא נסיכה.
וכאילו שלא מספיק שהיא נסיכה , למיה יש הורים גרושים שמנהלים מערכת יחסים מוזרה להפליא , חברים הכי טובים שלא נופלים במוזרותם מהוריה , ושלל אהבות נכזבות.
הספר מוגש בצורה מצחיקה ביותר, כתוב נכון והעלילה מעניינת . ספר התבגרות נהדר .

לפני 16 שנים•
★★★★★
•יער
יומני הנסיכה

יומני הנסיכה

מג קאבוט

יומני הנסיכה מספר על נערה ניו-יורקית רגילה עם צרות משלה.
אביה (שהוא גרוש מאימא) באה לניו-יורק ואומר לה כי היא נסיכה!
בעקבות המקרה הזה היא נעשת פופולרית וחייה משתנים במהרה.
ביומן היא כותבת את כל העובר עליה.
הספר מעניין ומלא בערות משעשעות.
ספר מקורי ומיוחד!

לפני 14 שנים•
★★★★★
•נטע
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
יומני הנסיכה

יומני הנסיכה

מאת מג קאבוט

הביקורת של WOLF

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של WOLF
דירוג
4.0
לפני 16 שנים

“מג קאבוט מביאה את סיפורה של מיה , נערה מתבגרת ולא יפה במיוחד שמגלה יום אחד שהיא נסיכה. וכאילו שלא”

11/49
ביקורות על יומני הנסיכה
הבאה
נטע
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 14 שנים

“יומני הנסיכה מספר על נערה ניו-יורקית רגילה עם צרות משלה. אביה (שהוא גרוש מאימא) באה לניו-יורק ואומר”