ביקורת ספרותית על המדריך לימים הקרובים מאת יואב בלום
ספר מעולה

---

יש גם את הספרים מהסוג שאני בדרך כלל לא אוהבת, שמדברים באופן ישיר לקורא. אני לא אוהבת שהסופר מניח מראש שאקרא את הסיפור שלו, ושהמסופר ידבר אלי, ויפעיל בי רגשות מסויימים. אני מפרשת את זה כיהירות. כי אם אתה רוצה לכתוב (אם אתה ממש חייב) אז תכתוב, ולו בגלל שזה בוער בך. ומבחינתי – די בכך.

המדריך לימים הקרובים מאת יואב בלום, בהוצאת כתר הוא ספר מהסוג הזה, שלא רק מניח שאני הקורא אוחז בו, אלא פונה אלי ישירות. ועם זאת, הוא תפס אותי מהרגע הראשון, ולא יכלתי כמעט לעזוב אותו עד סופו. לולא הייתי חייבת להתייחס למשפחתי (שבת, יו נואו…) אז גם לא הייתי מניחה אותו מידי בכלל.
הכתיבה שם אינטיליגנטית, סוחפת, מתחכמת ומתחנפת בו זמנית. המון פסקאות על אופי האדם ודפוסי התנהגות שמצאתי עצמי מהנהנת בהסכמה ומחייכת על הניסוח המדוייק.
הסיפור מתחיל כשהגיבור, בן שולרמן לוקח לידיו ספר בחנות ספרים, ומבין שהסיפור ממוען אליו, אישית. הוא מחליט להאמין למה שכתוב שם ופועל לפי ההוראות, וזה מתגלה כדבר הנכון לעשות. בדרך הוא נפגש עם טיפוסים מעניינים, שמובילים אותו לגילוי מוצר-פטנט שמכניס חוויות של אנשים למשקה אלכוהולי, ולטיפוסים שרודפים אחרי הדבר הזה מסיבות שונות.
יש רגעים שראיתי את הסיפור מתרגם לסרט פעולה, יש רגעים שפשוט נהניתי מהכתיבה המצויינת. התיאורים על ההתנהגות האנושית מדוייקים ונוקבים. גם ההתייחסות לחוויות אנושיות כמטבע עובר לסוחר. ואהבתי את בן, ואסנת, ואת מה שקורה איתם בסוף (לא מגלה…)
הספר מתחיל במשפט” דבר ראשון, בוא ניצור איזה בסיס של אמון” זה כבר קנה אותי, וגם זה שהסופר, בשלב מסויים בספר, מודיע שהוא מודע לזה שלא כולם יוכלו להינות מהספר הזה, ושכל אחד מפרש ספרים לפי עולמו האישי, ולא ניתן לכתוב כך שכולם יבינו.
אז אני בטוחה שלא כולם יאהבו את מה שאני כלכך אהבתי.
אבל לך, אחי, חובב הויסקי, אני ממליצה באופן אישי, לקרוא את הספר הזה.
ולכם, קוראיי האינטיליגנטים, גם!

» ביקורות נוספות של תמר-מילים
» ביקורות נוספות על המדריך לימים הקרובים