ביקורת ספרותית על אתה הילד שלי מאת ליסה סקוטוליין

---

אלן גליסון היא עיתונאית שבמהלך עבודתה עורכת כתבת מעקב אחרי אחיות במחלקת לב ילדים. תוך כדי כך, היא פוגשת בוויל, תינוק בן שנה שנאבק על חייו ומתאהבת בו. בסופו של דבר, היא מאמצת אותו באופן חוקי ומגדלת אותו כאם חד-הורית. לאחר כשלוש שנים, מגיעה לתיבת הדואר שלה מודעת נעדרים הכוללת תצלום של ילד, הדומה כשתי טיפות מים לוויל. בעקבות המודעה היא יוצאת למסע לגילוי האמת אודות ויל, כשהתחנה הראשונה שלה היא עורכת הדין שתיווכה להסדרת האימוץ של ויל. לתדהמתה, היא מגלה כי עורכת הדין התאבדה ימים ספורים לאחר שהאימוץ אושר. כמו כן, היא מגלה פרטים שאינם מתיישבים על הדעת אודות ההורים שמסרו את ויל לאימוץ. מכאן ואילך היא מאוד פוחדת לאבד את ויל כבן, אך יחד עם זאת אינה עוצרת את המסע ועוברת רבות, כולל סכנת חיים, עד לגילוי האמת.
זהו ספר המעמיד לדיון שאלות רבות, כשהעיקריות שבהן הן: מיהו ההורה הטוב (בדומה למשפט שלמה)?; שאלות הנוגעות לאימוץ; אמת - מהי? וכדומה. כמובן שהספר משלב גם רומנטיקה, מה שמוסיף נופך ועניין לדעתי וגם רגעים של חיוך, למרות הסיפור הכואב.
בתחילה, לדעתי, הספר לא ממש מעניין אך בהמשך הופך למאוד מרגש ומותח. בקיצור, שווה להמשיך לקרוא עד הסוף.

» ביקורות נוספות של לקרוא ברון - חנות ספרים
» ביקורות נוספות על אתה הילד שלי