ביקורת ספרותית על אות מאבשלום מאת נאוה מקמל-עתיר
ספר טוב

---

אני מתחילה מ"וידוי קטן לקח לי זמן להישאב לתוך הסיפור אולי בגלל שאני מתחברת יותר לספרות מודרנית על כל המשתמע, אם כל ספר אני מסיימת במספר ימים אז לספר הנ"ל נדרשו לי מספר שבועות, אולי זה בגלל השפה הגבוהה שהספר מטובל בה אולי משום הסיפור שהוא היסטורי והצריך ממני לבדוק ולחקור עוד ועוד על האנשים המדוברים(פעם ראשונה שאני קוראת סיפור יחד עם גוגל)
כילדה שגדלה בזכרון יעקב בית משפחת אהרונסון הוא חלק מנוף ילדותה, כך שסיפורה של מחתרת ניל"י הוא סיפור שאני "גדלתי עליו".אך למרות זאת הספר הביא זווית שונה לסיפור המחתרת המפורסם.
בסוף דבריה נאווה מקמל עתיר כותבת על קסם אבשלום שכל מי שהכיר אותו נדבק בקסמו, אכן כך הדבר לאבשלום היו תכונות שלא ניתן למצוא אותם כנראה באיש מלבד אבשלום.וכנראה שגם אני נדבקתי בקסמו של האיש הרבגוני שהיה.

לי דווקא היו נעימים קטעי החיבור של אלמה באך רק היה לי חבל שהיא לא סגרה את סיפורה, והדיאולוגים בין אבשלום פ לאבשלום ש' שגרמו לסיפור להיות קליל ונגיש יותר.

» ביקורות נוספות של ravit
» ביקורות נוספות על אות מאבשלום