ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 16 באוגוסט, 2014
ע"י snir51
ע"י snir51
למרות האכזבה שלי מהדרך בה בחר ורדון לסיים את הפרק הרביעי בסדרה של דייב גרני, אני לא יכולה להגיד שלא נהניתי מהספר בכלל.
למרות הסלידה שלי מכל סצינות ה'בית בכפר' שממלאות את הספרים, הן בהחלט מהוות הפוגה קלה משטף הפרטים והאפשרויות שיש בעלילה.
*יכול להיות קצת ספוילר*
בספר הזה ורדון בנה דמות חדשה - ומלאת פוטנציאל- של רוצח פסיכופת עם תסביך ילדות. בציפייה למונולוג המסביר את האירועים וחשיפת מניעי הרצח, מרכיב בנאלי אך נדרש בספרים כמו זה, סיימתי את הספר ביום אחד, אך לא קיבלתי את המונולוג לו ציפיתי.
התעקשותו של ורדון למקד את העלילה בגרני עצמו ולא בדמות הרוצח המסתורי הנפלא שיצר, לדעתי הפחיתה משמעותית את הפוטנציאל הטמון ברעיון.
פיטר פן חייב למות לא הצליח להתעלות או להשתוות לקודמיו בסדרה, אך למרות זאת עדיין נהניתי מהקריאה ואני מאמינה שאוהבי הפרקים הקודמים בסדרה יהנו גם הם.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
