• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
מיועדים

מיועדים

מאת אליסון נואל

הביקורת של מירה

תמונה של מירה
דירוגדירוג
הוצאה לאור:הקיבוץ המאוחד
שנת הוצאה:2014
סדרה:מחפשי הנשמות #1
קטגוריה:מדע בדיוני ופנטזיה
הקודמת
אלה י.
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 12 שנים•1 דקות קריאה

בעשרים העמודים הראשונים הספר היה מעניין. אחריי העמודים האלו הוא נהיה לגמריי משעמם, צפוי, רגיל, ולא מרגש.
סיפור האהבה היה זוועה, לא מרגש בכלל, לא סוחף, פשוט זוועה.
רעיון העלילה דווקא נחמד לדעתי אם היו כותבים אותו בצורה מעניינת יותר ולא כל כך משעממת.
ספר לגמריי משעמם ולא ייחודי.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
אין לייקים עדיין

על המבקרת

תמונה של מירה

מירה

חברה מזה 12 שנים
5 ביקורות•5 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מדע בדיוני ופנטזיה
תמונה של מירה
מירה
חברה באתר מזה 12 שנים
ביקורות5
לייקים שקיבלה5
דירוג ממוצע4.3 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מדע בדיוני ופנטזיה5

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של מירה

בת העשן והעצם

בת העשן והעצם

לייני טיילור

ספר מדהים.
הוא יוצא דופן בעלילתו וצורת כתיבתו. נורא התחברתי לדמויות.
הוא מעניין, סוחף, מרגש, שמח ועצוב בו זמנית.
כתיבה מדהימה. עלילה מדהימה. ספר פשוט טוב. ממש ממליצה עליו.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מירה
ביטרבלו - שבע הממלכות

ביטרבלו - שבע הממלכות

קריסטין קאשור

לא אהבתי. ציפיתי למשהו הרבה יותר סוחף, מעניין ומרגש ממה שהביא הספר הזה.
העלילה חמודה, אבל צפויה מדיי לדעתי.
סיפור האהבה לא מעניין ולא סוחף או מרגש.
הסיפור מתוח מדיי ומלא בפרטים מיותרים.
אחד הדברים שהכי הפריעו לי בספר הייתה ההתנהגות של קטסה ופו. בספר הראשון הם הוצגו כדמויות חזקות וחכמות, שיודעות להלחם ולעולם לא מרימות ידיים, שלא בוכות ולא נותנות לרגשות לשלוט בהם. בביטרבלו בכל פעם שהם רואים זה את זה הם בוכים כמו תינוקות, הם לא מרגשים, רק בוכים כל הזמן ומתמזמים. הם לא משחקים תפקיד חשוב בספר בכלל ולדעתי היה מיותר להכניס אותם אליו.
ספר סבבה בסה"כ, אני אישית לא ממש אהבתי, הוא שיעמם מדיי. אפילו דילגתי על כמה עמודים מדיי פעם.

לפני 12 שנים•מירה
תחת שמי האש

תחת שמי האש

ורוניקה רוסי

האמת שבהתחלה לא אהבתי את הספר.
קראתי אותו פעם אחת ופרשתי ממנו באמצע. אחרי כמה זמן חזרתי לקרוא אותו, וגיליתי שדווקא נורא אהבתי אותו.
העלילה מעניינת וייחודית, לא קראתי הרבה ספרים עם רעיון דומה לזה.
הספר לא מתוח מדיי ואין בו פרטים מיותרים, אך הוא גם לא קצר מדיי.
אהבתי מאוד.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מירה
מלאך מכני

מלאך מכני

קסנדרה קלייר

ספר מדהים!
קראתי אותו לפחות חמש פעמים ובכל פעם הוא הצליח לסחוף אותי מחדש לעולם אפל ומסקרן.
קודם כל, נורא אהבתי את הדמויות:
טסה- היא אמיצה, אוהבת, נאמנה, יפה וחכמה.
וויל- מסקרן, מסתורי, מדהים ביופיו ונורא אהבתי את האופי הציני שלו.
ג'ם- עדין, מוזיקאי, עם לב טוב.
העלילה נורא מעניינת ולא צפויה, קסנדרה מפתיעה עם כל ספר שלה מחדש.
הספר מרתק וסוחף מאוד, ממש אהבתי. הוא נהיה בין הספרים האהובים עליי.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מירה

ביקורות נוספות על "מיועדים "

מיועדים

מיועדים

אליסון נואל

אוקי,
כמה פעמים אמרתי לעצמי את הדבר הבא:
להפסיק לקרוא ספרים של אליסון נואל! די לתת להם צ'אנס!!! לא.לקרוא.ספרים.של אליסון.נואל!!!
וכדאי לכולכם לאמץ את הטיפ זה.

אז אני, בטיפשותי הרבה, החלטתי לתת לספר הזה צ'אנס, למה? כי יש לי הרגל לתת חמישים מיליון צ'אנסים לסופרים שכותבים ספרים גרועים, ואני צריכה להפסיק איתו במידי.

אז הספר מספר על דיירה, דיירה סנטוס. דבר ראשון, מה זה לעזאזל השם הזה סנטוס? רק לי זה נשמע כמו סנטה? נו באמת, אז מבחינתי תביאו שם משפחת נדוש. אבל למה שם שיגרום לי לחשוב על סנטה קלאוס?
והיא רואה כל מני דברים מוזרים, ואימא שלה חוששת לבריאותה הנפשית ושולחת אותה לסבתא שלה.
סטופפפפפפפפפפפפפפפפפפפפ!!!!! רק לי ההתחלה הזו נשמעת מוכרת? (אהמאהמ 13 האוצרות אהמאהמ).
או, וכן, שכחתי לציין, שיש נער חתיך ומהמם ומושלם תכול עיניים שרודף את חלומותיה.

אוקיי, הרשו לי לדלג על כמה קטעים לא חשובים ולהגיע לקטע שמאוד חשוב לי להוציא עליו עצבים:
אז היא מגיעה לסבתא שלה מדברר לה שהיא מחפשת נשמות, בלה בלה…..
מה שעצבן אותי זה שסבתא שלה אומרת לה שאסור לה לאכול סוכר ושוקולד, כי מחפשי הנשמות צריכים לאכל את מה שהטבע מספק, בצורותו הטהורה ביותר כדי "להיטהר מבפנים ומבחוץ".
אוי אליסון, מצבך גרוע, אין לך מושג כמה.
זו פשוט הסיבה המטופשת והלא אמינה ששמעתי בחיי.
אם את כבר גומלת אותה מסוכרים, בואי תתני סיבה טובה, או שלא תגמלי אותה בכלל.

אה כן, ודרך אגב היא פוגשת את המה שמו החתיך תכול העיניים (קראו לו דייס?) ואת אחיו התאום שהוא גם תכול עיניים. והם ממש זהים אבל אחיו התאום רע, הוא טוב. אחיו התאום מקובל, והוא לא מסיבה לא ברורה שרק אליסון יודעת, כי הוא נשמע כמו הגיבור המושלם שכל הבנות מתאהבות בו.
ואיך היא מבדילה ביניהם:
1.למה שמו תכול העיניים (דייס?) יש שיער ארוך
2. העיניים של המה שמו משקפות את מה שסביבו והעיניים של אחיו התאום אטומות ולא משקפות כלום.
אם כבר דיברנו על טימטום. זה פשוט טימטום טהור, ואני לא אתחיל לדבר על כמה זה נדוש……

וכבר ציינתי שהמה שמו תכול העיניים ודיירה מתאהבים אחרים חמש שניות בערך?
לא? אז אני חושבת שאין צורך לציין, זה ברור לכולנו

הספר מנסה לשלב בין רוחניות לפנטזיה ורומנטיקה, הוא מנסה להיות עמוק, מקורי, שונה. להחזיר לקוראים את האמון באליסון נואל אחרי בני האלמוות, שהיה זוועה.

אבל הוא נכשל, ובגדול

ובכן, תתרחקו, הוא לא שווה את הזמן היקר שלכם.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•SHIRA
מיועדים

מיועדים

אליסון נואל

דבר מה מבשר רעות עמד באוויר באותו היום. עלים יבשים נחו על המדרכה החולית בעירבוביה, מצפים לילד אשר יפזר אותם בצחוק קליל לכל עבר, אך לא נראה כזה באופק. למעשה, הרחובות היו ריקים מתמיד.
דלתות החנות נפתחו אוטומטית בקול חריקה צורם, ומשב אוויר קר הכה בפניה. היא נכנסה פנימה בחשש, נעליה משמיעות קולות נקישה קלים עם כל צעד. ספרים נחו על השולחנות בסדר מופתי, עזובים. אדם יחיד נראה בחנות, אך מבטו היה נעוץ בחלל הריק. גם אם היה שם בגופו, הרי שמחשבתו נדדה מרחק רב הלאה. מרפקו נח ברישול על השולחן, וגופו היה רכון לפנים. שערו השחור היה ארוך וסבוך להפתיע, אסוף בגומיה חומה פשוטה על עורפו. הדבר גרם לפניו הצרות להיראות ארוכות להחריד.
היא נעצה בו מבט ארוך לפני שהסתובבה אל עבר השולחנות, בחיפוש נואש אחר מבוקשה.
כמה ספרים חלפו תחת מבטה עד שזה נמשך לו אל תמונת פניה של נערה. הספר אשר על כריכתו הופיעה תמונה זו הורם ממקומו, משאיר אחריו חלל ריק.
לא פעם חזרה ובחנה אותו, על מנת לוודא שאכן בחירתה נכונה, אך עד מהרה הונח אותו הספר מול אותו האיש, אשר קפץ ממקומו בבהלה. בהלתו התחלפה בן רגע במבט משועמם, והשקית נמסרה אליה כמו לא היה בתוכה דבר מה בעל ערך.
כשפנתה לצאת, איבדו פניה מעט מהארשת הקודרת. לו לא ידע עד כמה קלוש הסיכוי, ייתכן שהיה מזהה דבר מה בהבעתה.
בדל של חיוך.

~~~

אז כך 'מיועדים' מצא את דרכו אליי. אני מודה, היו לי ציפיות גבוהות מהספר הזה. כבר הכרתי את הסופרת מהספרים 'לנצח', 'ירח כחול' וכל שאר הספרים נטולי העלילה שהיא מצאה לנכון לכתוב, ובכל זאת היו לי ציפיות ממנו.
כן. הבנתם נכון. אני לא מעריצה גדולה של אליסון נואל. רוב הדמויות שלה שטוחות וצפויות להחריד, והעלילות בספרים שלה חוזרות על עצמן, אבל הפעם... הכריכה נראתה טובה כל כך, והשורה הראשונה בפרק הראשון גרמה לי להתאהב ("יש רגעים בחיים שבהם הכול נעצר על עומדו"). באמת האמנתי שהפעם היא תצליח.
איזו אכזבה.

אז, בקצרה: דיירה סנטוס משתגעת. היא רואה עורבים בכל מקום, חלומות על נער מסתורי רודפים אותה בשנתה (תהיה רומנטיקה ביניהם. כן, אני יודעת, גם אני הייתי בהלם), ואפילו אמא שלה התייאשה ממנה. היא נשלחת לגור עם סבתה, שמעולם לא פגשה, וזו מסבירה לה שהיא לא משוגעת ושעליה להגשים את הייעוד שלה.
נשמע מוכר?
בדיוק.
דיירה לא מביאה לנו שום דבר שמעולם לא ראינו קודם. הדמות של קאסיה מ'הבחירה' תוכל להחליף אותה ברגע, וכמוה קלודיה מ'אינקרסרון', אלי מ'תיכון לילה', או כמעט כל דמות אחרת שתעלו על דעתכם. היא דמות משוכתבת לחלוטין. לו הספר לא היה כתוב בגוף ראשון, סביר להניח שהיא לא הייתה מצליחה לתפוס את מקומה כדמות הראשית.
חבל שלא כתבו אותו בגוף שלישי.
רמת הכתיבה חביבה ביותר. היא אומנם לא מרגשת או מחברת את הקורא לסיפור בצורה דרסטית, אבל זה הרי ככה ברוב הספרים. אפשר להבין מה קורה בסיפור, ואפילו להיות מרוכז בסיפור מספיק כדי להיות מעורב חלקית בעלילה. זה כבר הישג מרשים.
אז נכון, העלילה שוחזרה כבר עשרות פעמים בשינויים קלים, הדמויות משוחזרות ולקוחות מספרים שונים, והמילה צפוי כשלעצמה לא מספיקה כדי לתאר את הספר. נכון, הוא לא ירגש, ירתק, או יצחיק אתכם, אבל...
הוא מאוד... אה... ספרי?

כמו שאפשר לראות בקטע שכתבתי בהתחלה, קניתי את הספר הזה בגלל הכריכה. בדיוק כמו את "תעתועים".
את הלקח שלי למדתי.
אם סיימתם את כל הספרים בסביבתכם, והשיעמום מאיים לאכול אתכם חיים, אתם מוזמנים להתחיל ולקרוא. מי יודע? אולי תתאהבו בו.
אני בעיקר התאכזבתי.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•ג'ן
מיועדים

מיועדים

אליסון נואל

שוברת את הכלים! ספר שלא אהבתי מקבל נזיפה בדמות כוכב שניים, אבל אליסון נואל צריכה נו נו נו. הספרים שלה נוגעים\ ליד\ קרוב, אף פעם לא מדויק. רק בעמוד 150 היא פוגשת אותו, ב250 כמעט קורה משהו, עמוד 300 קרוב, כנראה שהענשתי את עצמי עד הסוף, ומחכה שמשהו יקרה, ומחכה ומחכה....

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מלכי
מיועדים

מיועדים

אליסון נואל

במה אתם יותר מאמינים, בגורל או במה שתעשו אתם???
מה אתם רוצים יותר, להצליח בלי לנקוף אצבע או לבנות בידיכם בלבד חברה שלמה ומשגשגת???
על מה אתם יותר מסתכלים, על אחרים או על עצמכם???
שלוש שאלות, שלוש שאלות שהרבה אנשים מדחיקים אותם....

אני לא רוצה לשקר, אני לא אוהבת לשקר. עם נניח ששאלתם אותי אני הייתי מנסה להתחמק, אבל הבעיה היא שאנשים חושבים יותר מידי. הם חושבים שהעבר הוא היה טוב יותר ממה שהיה שההווה גרוע ושהעתיד יתוכנן להיות גרוע יותר.
כל מישהו פוחד ממשהו, אבל מתי שעוברים אותו הוא כבר לא נראה כל כך מפחיד....

תכירו את דיירה , כמו בכל ספר דיירה היא לא נערה נורמלית ורגילה. היא כל הזמן רואה אנשים זוהרים. לפעמים הזמן נעצר לה והיא היחידה ששמה לב והיא חולמת חלומות מוזרים על שדים ונער בעל שיער שחור ארוך ועיינים כחולות....

האמת שהכל הלך טוב מאוד עד שהגעתי לחלק של הנער.... אליסון זה היה ברור שדיירה מאוהבת בנער הזה שמופיע לה בחלומות, אז למה לא יכולת להיות פחות שקופה ויותר מוסתרת. עם זה היה תלוי בי הייתי עושה את דייס כמישהו שדיירה לא מחבבת בהתחלה, יש לי רעיון אולי שדייס יהיה גם רשע והם יפגשו מתי שדייס יעשה איזשהו בלאגן וכאוס במקום אחד...
אוי זה ספר שהייתי מתה לקרוא. מי יודע אולי אי יהיה סופרת בעתיד.... הנה אתם רואים אני כבר חושבת על העתיד


טוב הספר הוא נחמד פלוס אבל הייתי חייבת להוריד כוכב אחד על הדמות של דייס וכוכב שניי על כך שהם מתאהבים תוך עמוד אחד.

הדמות של דיירה היא נחמדה וקלילה וכמובן שיש את הבנות שמציקות לה שבאופן מוזר אני די אוהבת אותן...

אני לא כל כך הייתי ממליצה על הספר, אולי אחרי שתקראו את כל הספרים שאתם מתכנננים לקרוא תוכלו לקרוא אותו גם...

טוב אז הביקורת הראשונה נגמרה, מוזר אבל זה די כיף להביע דעה על משהו.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•בת הלבנה
מיועדים

מיועדים

אליסון נואל

אתם יודעים אני מהאנשים שיכולים לקרוא ספר פעם, פעמיים בשקט
אבל את הספר הזה כאשר קראתי אותו ידעתי מההתחלה שאפילו לא אגמור לקרוא אותו!
רציני הרגשתי כאילו היא חוזרת על סדרת לנצח!
חוץ מזה שרק לקראת אמצע הספר היא פוגשת אותו ורק לקראת סוף הספר
קורא משהו רציני ביניהם.
בקיצור, בזבוז של זמן כי מההתחלה לא כל כך חיבבתי את סידרת הנצח
אז אני לא מבינה למה חשבתי לעצמי שאוהב גם אותו.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•<FONT COLOR=PURPEL Nicname>
מיועדים

מיועדים

אליסון נואל

מיועדים נשמע שם מעניין, התקציר נראה טוב וגם קראתי בעבר סדרת ספרים של אליסון נואל ואהבתי את זה מאוד.
זה מה שחשבתי לפני שלקחתי את הספר הזה והחלטתי לקרוא אותו ואת האמת ממש התאכזבתי מהספר.

נתחיל בעלילה, הספר מתחיל מעניין עד שלדיירה קורה התקרית עם ההזיות. בגלל ההזיות של דיירה כולם חושבים שהיא משוגעת שצריכה אשפוז.
אליסון, מתארת את המצב בהרבה תיאורים שלפי דעתי ממש מיותרים וגרמו לי להרגיש שאני קוראת את הספר אבל לא קורה שום דבר מעניין ושאני עוד מחכה למשהו שפתאום ישנה את העלילה למעניינת אבל זה לא קורה.
ג'ניקה, מחליטה שהכי טוב לדיירה יהיה לגור עם סבתא שלה בהתחלה דיירה ממש לא מרוצה מהעניין ושולחת לאמא שלה הודעות
ומתקשרת אליה וכמובן ג'ניקה לא זמינה ולא עונה לדיירה. ואז קרה לדיירה איזה תאונה ופתאום מהפך... היא אוהבת לגור עם סבתא שלה ומתחמקת מהשיחות עם אמא שלה.
פה שהיה צריך יותר תיאורים זה לא קרה וכמעט כל המהפך הזה מתרחש בעמוד אחד.

טוב באו לא נשכח שדיירה מיועדת לדייס שאיתו קורה משהו רק בסוף הספר הייתי מצפה שהיא תפגוש אותו ותדבר איתו קצת יותר מוקדם אבל זה לא קורה ושהיא כבר נפגשת איתו תוך שנייה שניהם מאוהבים אחד בשני.

ועכשיו אגיד את דעתי על הדמיות :
דיירה: ההתייחסות שלה לדברים ממש מעצבנת ואיך שהיא מבדילה בין קייד לדייס...זו הדרך הכי מפגרת שראיתי.
דייס: הוא הרגיש לי דמות פחדנית מכיוון שכל פעם שראה את אמא של דיירה הוא הרגיש תמיד לא בנוח ורצה ללכת.
ג'ניקה: אמא לא אחראית שלא ממש סומכת על הבת שלה וחושבת שהיא יודעת הכל.
קייד: את האמת הדמות הזאת הייתה הכי מעניינת,אהבתי את הקטעים איתו ובאמת הוא הציל את כל הסיפור.

לסיכום ממש התאכזבתי מהספר הרעיון שלו טוב אבל הביצוע גרוע.
אפשר לוותר.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•ליאור
מיועדים

מיועדים

אליסון נואל

פשוט ספר גרוע , אני לא יכולה להגיד יותר מיזה ... הגעתי עד עמוד 100 ומשהו ולא יכולתי להמשיך לקרוא יותר !!
כול הזמן חיכיתי שמשהו יקרה או יתפתח וכלום לא קרה ! הספר רשום באופן מאוד איטי...
קניתי את הספר בגלל שהתקציר נשמע טוב והכריכה יפה מאוד וזה משך אותי לקנות אותו אבל לצערי הוא פשוט לא גרם לי להיצמד אליו :((
אני ממש מצטערת שקניתי אותו ... יכולתי לקנות את אשמת הכוכבים שאני רוצה כול כך לקרוא ( לפי מה ששמעתי זה ספר מעולהה )
מקווה ששיכנתי אתכם לא לקרוא את הספר חחחח :)

לפני 12 שנים•Noa2323
מיועדים

מיועדים

אליסון נואל

עכשיו 3:30 בלילה ואני בדיוק בדיוק סיימתי את הספר. הכנתי לעצמי פופקורן ומזגתי תה כדי להיכנס לאתר ולקרוא ביקורות, ולמען האמת התחשק לי לכתוב גם בעצמי. לא אשקר, לא קראתי הרבה ספרים בחיי. "מיועדים" לא סחף אותי מההתחלה, ואפילו לא מהאמצע. רוב הזמן שקראתי הרגשתי שהסופרת מנסה למלא פרקים בכוח ע"י תיאורים מיותרים ופרטים שהיה אפשר גם לא להזכיר ולא השפיעו במיוחד על ההמשך. למרות זאת, אחרי השליש השני התחלתי להיכנס לזה. אהבתי מאוד את החיבור המיוחד של דיירה ופלומה, והדרך וההתקדמות של דיירה עניינו אותי במיוחד. שמתי לב שהעלילה לפעמים היא או מהירה מדי מדי, או איטית ומרוחה. דווקא ברגעים של אקשן, שבאמת משהו קרה, הסופרת העבירה אותם תוך 10 שורות. אבל בקטעים די רגילים שלא קורה משהו מיוחד, הסופרת הרחיבה ופירטה כאילו על כל דבר ודבר שמתרחש בסביבה.
אבל בכל מקרה ובסופו של דבר, אני כן התחברתי לספר ולעלילה המסופרת וללא ספק ארכוש את ספר ההמשך "הד".

לפני 5 שנים•
★★★★★
•MiiiishMish
מיועדים

מיועדים

אליסון נואל

אוקיי, אז הלכתי לספרייה וזה. ומצאתי את הספר הזה וזה. וההליכה הייתה של 45 דקות בחום לא נורמלי, אז אולי קצת הסתחרר לי הראש מחוסר מים כשלקחתי אותו. ודי עשיתי טעות. הספר הזה לא כל כך מעניין, ואני לא מבינה למה "מרחו" את העלילה על 407 עמודים. יש ספרים שמצידי יהיו בהם 670 ואני אסיים אותם בשלושה ימים, אבל הספר הזה לדעתי סוג של בזבוז נייר. היו יכולים לדחוס את העלילה ב300 עמודים, אם לא פחות.
הספר די צפוי, אם להגיד את האמת. כבר די שכחתי על מה מסופר, אבל הקטע של דיירה עם האנשים הזוהרים, הזמן הזה שכל שניה נעצר וה"נער היפהפה" שהיא רואה? די צפוי שהיא תפגוש אותו באיזשהו שלב בספר. מה שבנוסף מעצבן אותי, זה שתמיד לכל הסיפורים מהז'אנרים והסוגים האלה, תמיד לדמויות חייב להיות עבר קשה/הווה מסובך. למה? למה הילדה ש"נתקפת" בדברים שדיירה חווה לא יכולה להיות ילדה ממוצעת שהכל רגיל אצלה, וחייבת להיות איזו דמות "מיוחדת" כביכול שמעולם לא פגשה את סבתא שלה והיא חיה בשום-מקומוויל ושם כמובן תפגוש את "אבירה" ותתאהב בו, אך כמובן שיש כוחות רשע מסתוריים בעליל (לא מסתוריים בעליל). כאילו, העלילה טובה ולא טובה בו זמנית. היא טובה כי הstoryline סביר כזה. הרעיון של הספר ומה שהוא בא להראות (לספר?) טוב במקור. אבל איך ששילבו אותו עם הדמויות הספציפיות האלה והסדר אירועים הזה וכל הספר הזה בעצם, לא כל כך טוב לדעתי.
ולסיום- האהבה הפורחת (אממ...לא)
סיפור האהבה ה"סוחף" כביכול, לא סוחף בעליל. הוא מאוד צפוי, לא מרגש, לא קורה בינהם כלום ששווה תיעוד לדעתי. אם היא הייתה קצת מוסיפה דברים פה ושם (היא=אליסון נואל), אולייייי העלילה הייתה משתפרת במקצת. בתחום הזה לפחות.

!לסיכום!
הספר סביר. אהבה לא משהו. ובתור רווקה אומללה בת 14 (צחוק סרקסטי שנון) שמחפשת להתנחם בסיפורי אהבה של בנות דמיוניות בנות 16++, התאכזבתי. -תודה-

לפני 11 שנים•
★★★★★
•OriginalPancake
דירוג
דירוג
דירוג
2.0
מיועדים

מיועדים

מאת אליסון נואל

הביקורת של מירה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
2.0
תמונה של מירה
דירוג
5.0
לפני 12 שנים

“מעולה. אני רק בת 10 אבל קוראת את זה אני בוגרת לגילי. ספר מדהים לא משנה מה תגידו להמרות הדירוג הלא”

21/23
ביקורות על מיועדים
הבאה
Just a girl
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 12 שנים

“שיהיה ברור ככה זה אצל אליסון נואל: פעם מושלמת תמיד מושלמת!!!! ספר מדהים שלא מבייש את אלי בגרוש דחוף”