• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
מיועדים

מיועדים

מאת אליסון נואל

הביקורת של מלכי

תמונה של מלכי
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
2.0
מיועדים

מיועדים

מאת אליסון נואל

הביקורת של מלכי

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
2.0
תמונה של מלכי
הוצאה לאור:הקיבוץ המאוחד
שנת הוצאה:2014
סדרה:מחפשי הנשמות #1
קטגוריה:מדע בדיוני ופנטזיה
הקודמת
ג'ן
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
לפני 12 שנים

“דבר מה מבשר רעות עמד באוויר באותו היום. עלים יבשים נחו על המדרכה החולית בעירבוביה, מצפים לילד אשר יפ”

2/23
ביקורות על מיועדים
הבאה
בת הלבנה
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 12 שנים•1 דקות קריאה

שוברת את הכלים! ספר שלא אהבתי מקבל נזיפה בדמות כוכב שניים, אבל אליסון נואל צריכה נו נו נו. הספרים שלה נוגעים\ ליד\ קרוב, אף פעם לא מדויק. רק בעמוד 150 היא פוגשת אותו, ב250 כמעט קורה משהו, עמוד 300 קרוב, כנראה שהענשתי את עצמי עד הסוף, ומחכה שמשהו יקרה, ומחכה ומחכה....

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של גלית
גלית
תמונה של michalro
michalro
תמונה של זה שאין לנקוב בשמו
זה שאין לנקוב בשמו
ה
הקיסרית הילדותית
תמונה של White Swan
White Swan
תמונה של ענת ש
ענת ש
תמונה של אריאל
אריאל
תמונה של girl on fire
girl on fire
9קוראים|גיל ממוצע44|89%נשים

על המבקרת

תמונה של מלכי

מלכי

חברה מזה 13 שנים
42 ביקורות•2 נבחרות•421 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מדע בדיוני ופנטזיה•תרגום (נוער)
תמונה של מלכי
מלכי
חברה באתר מזה 13 שנים
ביקורות42
ביקורות נבחרות2
לייקים שקיבלה421
דירוג ממוצע3.8 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת12מדע בדיוני ופנטזיה9תרגום (נוער)6

דיון על הביקורת

5 תגובות
מלכי
מלכי•לפני 12 שנים
נונית- שמחה לשמוע. שעיונת- בדרך כלל אנו תואמות, אבל הסופרת הזו... לא מספיק.
נונית
נונית•לפני 12 שנים
חחח השעמום אטומי בספר הזה, שמחה לשמוע אני לא היחידה.
ש
שעיונת•לפני 12 שנים
אני קוראת אותו עכשיו והוא ממש סוחף במו כל הספרים שלה
מלכי
מלכי•לפני 12 שנים
חחח סורי, אבל היא נורא מאכזבת, כל הזמן.
ש
שעיונת•לפני 12 שנים
אוף עכשיו עשית לי ספויילר
5 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של מלכי

הגבר הזה

הגבר הזה

ג'ודי אלן מלפס

נא להכיר: אווה חדשה באה לשכונה, לא של איתן ולא של גדעון [או גידון], אווה של ג'סי.
ויש לה עמוד שידרה, היא אפילו אומרת לא, עד שהיא אומרת כן...

נא להכיר את אהובנו החדש: ג'סי.
כן, חתיך. כן, עשיר, כן, זכר אלפא. וממש כן סרוט, עם עבר סרוט כמו כולם.

בתחילה הדמיון בינו לבין פיפטי מלווה בהרמת גבה משעממת, ואז תופס תאוצה ואני צוחקת מההומור הנהדר של הסופרת. ככול שהוא יותר חולה נפש הוא יותר מעניין.
הוא נובח פקודות והיא מתעלמת ואז נמסה, זה מגעיל ומרתק ביחד. כמו סדיזם שאני נשאבת אליו.
מצפה להעיף את הספר מהיד ואוחזת בו חזק, צוחקת בקול רם, הדפים עפים.
וכמויות הקללות שבספר... שאלוהים ישמור!

אז בעצם מה חדש?
אה..כן, כי אני מתה על זה.
כי כשאני סולחת לסופרת [ולעצמי] אני מתמכרת.
כי נהניתי מאוד.
והעיקר כי אני ניזונה מאהבה של אחרים!

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מלכי
התשוקה לשרוד

התשוקה לשרוד

דנה לוי אלגרוד

סופסוף ספר שראוי לביקורת, אחרי עשרות ספרים שנזרקו באמצע, מחסום קריאה כולל מורל ירוד מהמצב, הוא הגיע בשביל לכבות את המחשבות, רגיעה טוטלית.
ברחתי ליום, ההתחלה אטית, כובשת, מסקרנת ובמהרה נשאבתי קסומה.

הוא מציל חבורת אנשים לאחר שהעולם מתפורר, אכפת לו מכולם אבל ממנה בפרט.
בתור חייל לשעבר הוא יודע מה לעשות בכדי לשרוד, הוא הגיוני, מנהיג וכל כך הוגן.
היא מקסימה, פחדנית וגיבורה, האהבה שם מאופקת בהתחלה וגיליתי שאני מחפשת אותה בדפים,
וכשהיא הגיעה זה היה אדיר, הוא לא עשיר ודפוק כמו רוב הגיבורים האחרונים, הוא לגמרי אמיתי!


יש לנו חלומות, מה לקחת איתנו לאי בודד, כולנו מפנטזים על החופש והבטלה, עד היא מגיעה בכמויות גדולות מידי. ובסיפור הספציפי הזה, הבטלה מסוכנת, נופים שבורים, עייפות ופחד.
ואז יש בעיית הישרדות בכל מובן, אין מי שיפנק אותך, יאכיל אותך, אתה לבד!
הספר הזה כובש, אמין. מצאתי את עצמי מצטרפת למסע ובורחת.
ובורחת פעם שלישית...רביעית...

ואולי בעלי שיחיה צודק ואני באמת חיה בסרט...

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מלכי
תיכון לילה 3 - רסיסים

תיכון לילה 3 - רסיסים

סי ג'יי דוהרטי

אזהרת ספוילרים, כמובן!
התעוררתי לחיים בעמוד 200, היה נדמה שכל הספר חיכיתי לקרטר שיגאל אותי מאז הספר השני.
באיזה שהוא מקום תפסתי את הגועל, ממרומי גילי אני מחכה לרומנטיקה הדביקה הזו, זו שבוערת בי,
על שהקפדתי בצעירותי לחסום בהתנשאות. מתנפצת עכשיו כמו גיל ההתבגרות המאוחר ולא מרפה.
זה כולל הזעת יתר חיוכים מטופשים והרבה התנצלויות על הז'אנר האהוב עלי בעולם- הרומנטי.

אז חשבתי שבביקורת הזו, לזקור סנטר, ארים גבה ואודה בחיוך: בחיי, הסדרה הזו יפה.
מלבד המלחמה המיותרת של נתנאל, המתח והעניין שלא מעניין אותי בכלל,
סגרתי מעגל עם קושי הפרידה המתוקשרת בין אלי לקרטר, נראה שרובינו בעדו.

אבל הסופרת הולכת אחרת ממה שחשבתי,היא פועלת הפוך ממה שאני מצפה,זה היה מאכזב ומלהיב,
נותרתי עם תחושה ריקה כמעט.
קיוויתי שזו טרילוגיה מהירה, מסתבר שזו סידרה, לאן היא תיקח אותי? מה עוד יש להכיל?
ירדתי מעניין קרטר וסילבן, הוא מוצא לחלוטין.
ומכוון שאני חלוקה בדעותיי לגבי הספר הספציפי, החלטתי לא לתת לו ציון,ההתלהבות ששמעתי
שהספר יצא גרם לי לצפייה מוגזמת. התלהבתי והתאכזבתי.
נשארתי ריקה.

לפני 12 שנים•מלכי
הסנדלר מכוכבאן

הסנדלר מכוכבאן

ארז צדוק

חתיכת נוסטלגיה על יהודי תימן, נראה לי שהספר הזה דיבר על הסבא רבה שלי, על עלייתו הכואבת והמייגעת לארץ.
הספר הזה צמרר אותי בשבת,מרוב שגמעתי ממנו במהירות גדולה הייתי חיבת להתקשר לאבי, רק לוודא שהכול בסדר.
אבל השבת טרם יצאה, וקרוב לודאי שהוא עומד עכשיו בפני אלוהים בבית הכנסת ומסלסל לכבודו,הוא החזן, וכולם במקהלה מסולסלת עונים לו באמן ארוך במיוחד.
כשהייתי ילדה אהבתי לשבת עם חברותי בעזרת נשים, לשמוע אותו תוקע בשופר בצאת הצום, או מסלסל בקולו הגבוה, זקוף, עטוף בטלית,כל כולו שקוע בגאולת ישראל. עד שחשבתי שכבר-לי- אין אויר.
לבי היה מתנפח מגאווה שהחברות שלי נתנו לי דחיפה מחויכת.
הוא מיעט לספר לנו על עלייתו לארץ,על הפחד, האובדן בדרך,השודדים ולבסוף ההגעה. ההתאקלמות הקשה השפה, והרמת הגבה שלודאי חווה. והמורי, איך יכולתי לשכוח את המורי? זה שמצליף בשוט הנקרא "המחנך" ושואג על אחיי המסכנים : "אתה לא יודיע להגות את המילה!" יש פלא שהם יודעים לקרוא ספר הפוך ללא שגיאת כתיב אחת?
את הסיפורים האלה שמעתי מדודי,אחיו שהיה אדם חייכן יותר והמתיק את הסיפור בהרבה.
הספר הזה החזיר אותי לילדותי,לתחושות של בית בקהילה קטנה, השפה, הסלסולים אח,,, הסופר בהחלט יודע להזכיר לי את הריחות שבניתים נשכחו,גדלנו,יצאנו ולמדנו עולמות אחרים, כמעט כמעט שכחנו את המסורת, והוא החזיר אותי לשם במלא העוצמה.
חצי ספר מדבר על העלייה המפרכת, יש פלא כשהגיעו נפלו ארצה בנשיקות ודמעות? אני בטח הייתי מוסיפה חיבוקים ונשיקות ודרמתיות מוגזמת למען ידעו שמעתה תקעתי יתד ארץ.
אני ממש לא שם היום, גם לא במסורת, ואני רק דור אחד אחרי! וילדי? טוב, מאוד רחוק...
כל כך מחכה למוצאי השבת,לשבת ליד אבי, הוא יחייך את חיוכו הבישן, התמים.
שאדרוש ממנו לספר לי שוב על תחושתו כילד.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מלכי
רשימת המשאלות

רשימת המשאלות

לורי נלסון ספילמן

רשימת המשאלות במאה שלנו מורכבת פחות או יותר אותו הדבר, או לפי מה שמצפים מאיתנו: לסיים לימודים בהצטיינות,צבא,טיול,
אוניברסיטה, להתאהב להתחתן וילדים. וגם שם זה לא נגמר, עדיין יש שאלות חטטניות, נו, מתי הוא מתגייס? מתחתן עם מי? את מאושרת, מאוהבת?
אם בכורי היה נולד במאות שעברו או יותר אחורה, הוא היה נחשב לצייד "מצטיין". עם חושים כמו שלו שהתברך בשמיעה על חושית של קולות ורעשים הוא היה נותן נחת לאמו ולשבט שלו בשלל הצייד.
במאה שלנו ובמה שמצפים ממנו, הוא נחשב ללא מסוגל, באדיבות הנירולוג יש לזה שם: קשב וריכוז....
ברט בת ה-34 לא תקבל את הירושה שלה עד שתמלא את רשימת המשאלות שיצרה לעצמה בעודה בת 14. היא רצתה כלב, סוס,להתאהב וללדת,
אפילו שלום עם אביה. היא משיגה את רצונותיה ומתאימה אותם לתקופה העכשווית,מה אתם יודעים... היא אפילו הצליחה להתאהב.
זה מה שאנחנו צריכים? הרצונות האלה, מיועדים לנו או לפי איך שמכתיבים לנו? לסמן עוד "ווי" ברשימה...
הלוואי עלינו הצלחות כאלה, הספר הזה גרם לי לחשוב שהייתי רוצה לכולם אופטימיות כזו, מטרה, יעד ולבסוף הצלחה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מלכי
בלאק סיטי

בלאק סיטי

אליזבת ריצ'רדס

אזהרת פיצול אישיות! ביקורת זו עלולה להכיל: גועל, התאוששות ולבסוף השלמה.

כריכת הערפדים היא אאוט , ובכול זאת, היא זו שמשכה אותי.
שוב אהבה אסורה, היא אנושית, הוא ערפד, [דראקלין בשם חדש, אותה הגברת...] פיה, מלאך וכו'....
כשהם נפגשים ניצוצות עפים הורים כועסים, חברים משדכים,אנחנו מכירים את זה! יש לפחות 20 ספרים כאלה.

ובכול זאת הוא מקסים,משפטי מחץ חדשים, שומר על קצב מותח עד הסוף, כמעט אנושי.
נאטלי- נורמלית לגמרי, בחירות בוגרות אין שום אנוכיות.
אש- כזה חמוד, פחדן וגיבור, דמות כנה.

אני טיפוס של בוקר, נדלקת מוקדם ומתכבה לקראת הצהריים,בניגוד לחבריי בעבודה שהם מתאוששים רק בצהריים,
וכך קרה שפרצתי למשרד בבוקר, סוערת ומחויכת, והם בהו בי...
לך תסביר להם שבגלל/בזכות הספר הזה החיוך המטופש לא יורד מהפרצוף שלי....

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מלכי
אסון מהלך

אסון מהלך

ג'יימי מקגווייר

תעזבו רגע את הכריכה המהממת, קראתי את הראשון, כך שהשני מתבקש. ולראשונה ספר שלם שמספר מנקודת המבט של הגיבור.
העתק מדויק של הספר הראשון, וכאן אפילו השאיר אותי כועסת... איך לא ראיתי כמה אבי כלבה?
בראשון הבנתי לחלוטין למה טרביס התאהב באבי, חשבתי שהוא חולה ללא תקנה. בספר הזה אני לא בטוחה מי חולה יותר.

כן, אני יודעת... קיטש, נמרח, ובכל זאת אהוב.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מלכי
תחרה וצבע

תחרה וצבע

אילת סווטיצקי

איילת יקרה, רציתי להתנצל בבושה גדולה על שהעזתי לצאת בהצהרות לגבי סופרים ישראלים, שהם לא מספיק טובים בעני, וכתיבת הסקס זולה ומיותרת,אבל את יקירתי שברת את הכלים, הכנסת הרבה הפתעות שקשה לעכל אותם. המחלה של טליה לא מוכרת לי באופן אישי ואת עשית אותה טבעית,כאילו שמדובר על חברה קרובה, אף פעם לא הגעתי לאובססיה שמדובר בגבר, אני לא יודעת אם לברך על זה שלא איבדתי שליטה או לקנא בטליה, היא פשוט הלכה עד הסוף וחטפה קשה, אין מריחות, 500 דפים עפו מהר מידי,הייתי אמורה להתאהב בגיבור הספר, הנבלה השלה אפילו אותי!
נו אז מה אם היית ברור, גם היית מקורי ומדליק ומחמיא!והסקס? זה רק הבונוס!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מלכי
מסובך

מסובך

לורי האלס אנדרסון

מקסים, פירוט של רגשות, חששות,פחד מהלא נוגע. סיפור בגרות של נער שנקלע לצרה שנופחה לממדים שקשה לעמוד בהם. בעקבות המעשה הוא הופך לסלב, מלכת הכיתה רודפת אחריו, ואז הכול מסתבך בשקרים ואגו.
אבל זה לא ספר רומנטי, הוא מדבר על יחסי משפחה וחברים. אהבתי את הספר כי הוא מדבר על החלטות בוגרות, לעשות את הדבר הנכון, אולי בגלל זה אני אוהבת ספרי נוער, אני מתה על תהליך הבגרות!
במהותו, הוא אמור להיות ספר עצוב, אבל לא תקפה אותי ההרגשה המתאימה, לא הצלחתי להפסיק לחייך...
הנה קטע נערי שהספקתי לשכוח ואהבתי:
"בזמן שדשדשתי מהכניסה לכיתה, החלטתי שאלה המילים הכי פואטיות שאני מכיר: תחתונית, סטרפלס, לייקרה, גזרה נמוכה, גוזיה, חוטיני,חולצת בטן, מחשוף.
זה היה גדול.
אלה שהבנות כל הזמן התעצבנו. איזו פרגית על סף העירום הולכת לה במסדרון כמו בתצוגת אופנה, התחת שלה רוקד מצד לצד, התחתונים שלה מציצים מהמכנסיים הקצרים, השיער גולש לה על העורף עם תכשיטים בפופיק וציצים שנשפכים לה מלמעלה,כולה חיוכים, ואז מה קורה? כל בחור שהיא עוברת לידו אומר משהו גס. או שורק או גונח או הולך אחריה. ואז היא מתעצבנת.
כמה מפתיע.
עוד לפני הצלצול הראשון, רוב הבנים היו חצי מעולפים מרוב תשוקה, ורוב הבנות כבר מתו להכניס למישהו פליק.
בקרים כאלה כמעט גורמים לבנאדם לאהוב את בית הספר.
תודו, מצחיק!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מלכי

ביקורות נוספות על "מיועדים "

מיועדים

מיועדים

אליסון נואל

אוקי,
כמה פעמים אמרתי לעצמי את הדבר הבא:
להפסיק לקרוא ספרים של אליסון נואל! די לתת להם צ'אנס!!! לא.לקרוא.ספרים.של אליסון.נואל!!!
וכדאי לכולכם לאמץ את הטיפ זה.

אז אני, בטיפשותי הרבה, החלטתי לתת לספר הזה צ'אנס, למה? כי יש לי הרגל לתת חמישים מיליון צ'אנסים לסופרים שכותבים ספרים גרועים, ואני צריכה להפסיק איתו במידי.

אז הספר מספר על דיירה, דיירה סנטוס. דבר ראשון, מה זה לעזאזל השם הזה סנטוס? רק לי זה נשמע כמו סנטה? נו באמת, אז מבחינתי תביאו שם משפחת נדוש. אבל למה שם שיגרום לי לחשוב על סנטה קלאוס?
והיא רואה כל מני דברים מוזרים, ואימא שלה חוששת לבריאותה הנפשית ושולחת אותה לסבתא שלה.
סטופפפפפפפפפפפפפפפפפפפפ!!!!! רק לי ההתחלה הזו נשמעת מוכרת? (אהמאהמ 13 האוצרות אהמאהמ).
או, וכן, שכחתי לציין, שיש נער חתיך ומהמם ומושלם תכול עיניים שרודף את חלומותיה.

אוקיי, הרשו לי לדלג על כמה קטעים לא חשובים ולהגיע לקטע שמאוד חשוב לי להוציא עליו עצבים:
אז היא מגיעה לסבתא שלה מדברר לה שהיא מחפשת נשמות, בלה בלה…..
מה שעצבן אותי זה שסבתא שלה אומרת לה שאסור לה לאכול סוכר ושוקולד, כי מחפשי הנשמות צריכים לאכל את מה שהטבע מספק, בצורותו הטהורה ביותר כדי "להיטהר מבפנים ומבחוץ".
אוי אליסון, מצבך גרוע, אין לך מושג כמה.
זו פשוט הסיבה המטופשת והלא אמינה ששמעתי בחיי.
אם את כבר גומלת אותה מסוכרים, בואי תתני סיבה טובה, או שלא תגמלי אותה בכלל.

אה כן, ודרך אגב היא פוגשת את המה שמו החתיך תכול העיניים (קראו לו דייס?) ואת אחיו התאום שהוא גם תכול עיניים. והם ממש זהים אבל אחיו התאום רע, הוא טוב. אחיו התאום מקובל, והוא לא מסיבה לא ברורה שרק אליסון יודעת, כי הוא נשמע כמו הגיבור המושלם שכל הבנות מתאהבות בו.
ואיך היא מבדילה ביניהם:
1.למה שמו תכול העיניים (דייס?) יש שיער ארוך
2. העיניים של המה שמו משקפות את מה שסביבו והעיניים של אחיו התאום אטומות ולא משקפות כלום.
אם כבר דיברנו על טימטום. זה פשוט טימטום טהור, ואני לא אתחיל לדבר על כמה זה נדוש……

וכבר ציינתי שהמה שמו תכול העיניים ודיירה מתאהבים אחרים חמש שניות בערך?
לא? אז אני חושבת שאין צורך לציין, זה ברור לכולנו

הספר מנסה לשלב בין רוחניות לפנטזיה ורומנטיקה, הוא מנסה להיות עמוק, מקורי, שונה. להחזיר לקוראים את האמון באליסון נואל אחרי בני האלמוות, שהיה זוועה.

אבל הוא נכשל, ובגדול

ובכן, תתרחקו, הוא לא שווה את הזמן היקר שלכם.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•SHIRA
מיועדים

מיועדים

אליסון נואל

דבר מה מבשר רעות עמד באוויר באותו היום. עלים יבשים נחו על המדרכה החולית בעירבוביה, מצפים לילד אשר יפזר אותם בצחוק קליל לכל עבר, אך לא נראה כזה באופק. למעשה, הרחובות היו ריקים מתמיד.
דלתות החנות נפתחו אוטומטית בקול חריקה צורם, ומשב אוויר קר הכה בפניה. היא נכנסה פנימה בחשש, נעליה משמיעות קולות נקישה קלים עם כל צעד. ספרים נחו על השולחנות בסדר מופתי, עזובים. אדם יחיד נראה בחנות, אך מבטו היה נעוץ בחלל הריק. גם אם היה שם בגופו, הרי שמחשבתו נדדה מרחק רב הלאה. מרפקו נח ברישול על השולחן, וגופו היה רכון לפנים. שערו השחור היה ארוך וסבוך להפתיע, אסוף בגומיה חומה פשוטה על עורפו. הדבר גרם לפניו הצרות להיראות ארוכות להחריד.
היא נעצה בו מבט ארוך לפני שהסתובבה אל עבר השולחנות, בחיפוש נואש אחר מבוקשה.
כמה ספרים חלפו תחת מבטה עד שזה נמשך לו אל תמונת פניה של נערה. הספר אשר על כריכתו הופיעה תמונה זו הורם ממקומו, משאיר אחריו חלל ריק.
לא פעם חזרה ובחנה אותו, על מנת לוודא שאכן בחירתה נכונה, אך עד מהרה הונח אותו הספר מול אותו האיש, אשר קפץ ממקומו בבהלה. בהלתו התחלפה בן רגע במבט משועמם, והשקית נמסרה אליה כמו לא היה בתוכה דבר מה בעל ערך.
כשפנתה לצאת, איבדו פניה מעט מהארשת הקודרת. לו לא ידע עד כמה קלוש הסיכוי, ייתכן שהיה מזהה דבר מה בהבעתה.
בדל של חיוך.

~~~

אז כך 'מיועדים' מצא את דרכו אליי. אני מודה, היו לי ציפיות גבוהות מהספר הזה. כבר הכרתי את הסופרת מהספרים 'לנצח', 'ירח כחול' וכל שאר הספרים נטולי העלילה שהיא מצאה לנכון לכתוב, ובכל זאת היו לי ציפיות ממנו.
כן. הבנתם נכון. אני לא מעריצה גדולה של אליסון נואל. רוב הדמויות שלה שטוחות וצפויות להחריד, והעלילות בספרים שלה חוזרות על עצמן, אבל הפעם... הכריכה נראתה טובה כל כך, והשורה הראשונה בפרק הראשון גרמה לי להתאהב ("יש רגעים בחיים שבהם הכול נעצר על עומדו"). באמת האמנתי שהפעם היא תצליח.
איזו אכזבה.

אז, בקצרה: דיירה סנטוס משתגעת. היא רואה עורבים בכל מקום, חלומות על נער מסתורי רודפים אותה בשנתה (תהיה רומנטיקה ביניהם. כן, אני יודעת, גם אני הייתי בהלם), ואפילו אמא שלה התייאשה ממנה. היא נשלחת לגור עם סבתה, שמעולם לא פגשה, וזו מסבירה לה שהיא לא משוגעת ושעליה להגשים את הייעוד שלה.
נשמע מוכר?
בדיוק.
דיירה לא מביאה לנו שום דבר שמעולם לא ראינו קודם. הדמות של קאסיה מ'הבחירה' תוכל להחליף אותה ברגע, וכמוה קלודיה מ'אינקרסרון', אלי מ'תיכון לילה', או כמעט כל דמות אחרת שתעלו על דעתכם. היא דמות משוכתבת לחלוטין. לו הספר לא היה כתוב בגוף ראשון, סביר להניח שהיא לא הייתה מצליחה לתפוס את מקומה כדמות הראשית.
חבל שלא כתבו אותו בגוף שלישי.
רמת הכתיבה חביבה ביותר. היא אומנם לא מרגשת או מחברת את הקורא לסיפור בצורה דרסטית, אבל זה הרי ככה ברוב הספרים. אפשר להבין מה קורה בסיפור, ואפילו להיות מרוכז בסיפור מספיק כדי להיות מעורב חלקית בעלילה. זה כבר הישג מרשים.
אז נכון, העלילה שוחזרה כבר עשרות פעמים בשינויים קלים, הדמויות משוחזרות ולקוחות מספרים שונים, והמילה צפוי כשלעצמה לא מספיקה כדי לתאר את הספר. נכון, הוא לא ירגש, ירתק, או יצחיק אתכם, אבל...
הוא מאוד... אה... ספרי?

כמו שאפשר לראות בקטע שכתבתי בהתחלה, קניתי את הספר הזה בגלל הכריכה. בדיוק כמו את "תעתועים".
את הלקח שלי למדתי.
אם סיימתם את כל הספרים בסביבתכם, והשיעמום מאיים לאכול אתכם חיים, אתם מוזמנים להתחיל ולקרוא. מי יודע? אולי תתאהבו בו.
אני בעיקר התאכזבתי.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•ג'ן
מיועדים

מיועדים

אליסון נואל

במה אתם יותר מאמינים, בגורל או במה שתעשו אתם???
מה אתם רוצים יותר, להצליח בלי לנקוף אצבע או לבנות בידיכם בלבד חברה שלמה ומשגשגת???
על מה אתם יותר מסתכלים, על אחרים או על עצמכם???
שלוש שאלות, שלוש שאלות שהרבה אנשים מדחיקים אותם....

אני לא רוצה לשקר, אני לא אוהבת לשקר. עם נניח ששאלתם אותי אני הייתי מנסה להתחמק, אבל הבעיה היא שאנשים חושבים יותר מידי. הם חושבים שהעבר הוא היה טוב יותר ממה שהיה שההווה גרוע ושהעתיד יתוכנן להיות גרוע יותר.
כל מישהו פוחד ממשהו, אבל מתי שעוברים אותו הוא כבר לא נראה כל כך מפחיד....

תכירו את דיירה , כמו בכל ספר דיירה היא לא נערה נורמלית ורגילה. היא כל הזמן רואה אנשים זוהרים. לפעמים הזמן נעצר לה והיא היחידה ששמה לב והיא חולמת חלומות מוזרים על שדים ונער בעל שיער שחור ארוך ועיינים כחולות....

האמת שהכל הלך טוב מאוד עד שהגעתי לחלק של הנער.... אליסון זה היה ברור שדיירה מאוהבת בנער הזה שמופיע לה בחלומות, אז למה לא יכולת להיות פחות שקופה ויותר מוסתרת. עם זה היה תלוי בי הייתי עושה את דייס כמישהו שדיירה לא מחבבת בהתחלה, יש לי רעיון אולי שדייס יהיה גם רשע והם יפגשו מתי שדייס יעשה איזשהו בלאגן וכאוס במקום אחד...
אוי זה ספר שהייתי מתה לקרוא. מי יודע אולי אי יהיה סופרת בעתיד.... הנה אתם רואים אני כבר חושבת על העתיד


טוב הספר הוא נחמד פלוס אבל הייתי חייבת להוריד כוכב אחד על הדמות של דייס וכוכב שניי על כך שהם מתאהבים תוך עמוד אחד.

הדמות של דיירה היא נחמדה וקלילה וכמובן שיש את הבנות שמציקות לה שבאופן מוזר אני די אוהבת אותן...

אני לא כל כך הייתי ממליצה על הספר, אולי אחרי שתקראו את כל הספרים שאתם מתכנננים לקרוא תוכלו לקרוא אותו גם...

טוב אז הביקורת הראשונה נגמרה, מוזר אבל זה די כיף להביע דעה על משהו.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•בת הלבנה
מיועדים

מיועדים

אליסון נואל

אתם יודעים אני מהאנשים שיכולים לקרוא ספר פעם, פעמיים בשקט
אבל את הספר הזה כאשר קראתי אותו ידעתי מההתחלה שאפילו לא אגמור לקרוא אותו!
רציני הרגשתי כאילו היא חוזרת על סדרת לנצח!
חוץ מזה שרק לקראת אמצע הספר היא פוגשת אותו ורק לקראת סוף הספר
קורא משהו רציני ביניהם.
בקיצור, בזבוז של זמן כי מההתחלה לא כל כך חיבבתי את סידרת הנצח
אז אני לא מבינה למה חשבתי לעצמי שאוהב גם אותו.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•<FONT COLOR=PURPEL Nicname>
מיועדים

מיועדים

אליסון נואל

מיועדים נשמע שם מעניין, התקציר נראה טוב וגם קראתי בעבר סדרת ספרים של אליסון נואל ואהבתי את זה מאוד.
זה מה שחשבתי לפני שלקחתי את הספר הזה והחלטתי לקרוא אותו ואת האמת ממש התאכזבתי מהספר.

נתחיל בעלילה, הספר מתחיל מעניין עד שלדיירה קורה התקרית עם ההזיות. בגלל ההזיות של דיירה כולם חושבים שהיא משוגעת שצריכה אשפוז.
אליסון, מתארת את המצב בהרבה תיאורים שלפי דעתי ממש מיותרים וגרמו לי להרגיש שאני קוראת את הספר אבל לא קורה שום דבר מעניין ושאני עוד מחכה למשהו שפתאום ישנה את העלילה למעניינת אבל זה לא קורה.
ג'ניקה, מחליטה שהכי טוב לדיירה יהיה לגור עם סבתא שלה בהתחלה דיירה ממש לא מרוצה מהעניין ושולחת לאמא שלה הודעות
ומתקשרת אליה וכמובן ג'ניקה לא זמינה ולא עונה לדיירה. ואז קרה לדיירה איזה תאונה ופתאום מהפך... היא אוהבת לגור עם סבתא שלה ומתחמקת מהשיחות עם אמא שלה.
פה שהיה צריך יותר תיאורים זה לא קרה וכמעט כל המהפך הזה מתרחש בעמוד אחד.

טוב באו לא נשכח שדיירה מיועדת לדייס שאיתו קורה משהו רק בסוף הספר הייתי מצפה שהיא תפגוש אותו ותדבר איתו קצת יותר מוקדם אבל זה לא קורה ושהיא כבר נפגשת איתו תוך שנייה שניהם מאוהבים אחד בשני.

ועכשיו אגיד את דעתי על הדמיות :
דיירה: ההתייחסות שלה לדברים ממש מעצבנת ואיך שהיא מבדילה בין קייד לדייס...זו הדרך הכי מפגרת שראיתי.
דייס: הוא הרגיש לי דמות פחדנית מכיוון שכל פעם שראה את אמא של דיירה הוא הרגיש תמיד לא בנוח ורצה ללכת.
ג'ניקה: אמא לא אחראית שלא ממש סומכת על הבת שלה וחושבת שהיא יודעת הכל.
קייד: את האמת הדמות הזאת הייתה הכי מעניינת,אהבתי את הקטעים איתו ובאמת הוא הציל את כל הסיפור.

לסיכום ממש התאכזבתי מהספר הרעיון שלו טוב אבל הביצוע גרוע.
אפשר לוותר.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•ליאור
מיועדים

מיועדים

אליסון נואל

פשוט ספר גרוע , אני לא יכולה להגיד יותר מיזה ... הגעתי עד עמוד 100 ומשהו ולא יכולתי להמשיך לקרוא יותר !!
כול הזמן חיכיתי שמשהו יקרה או יתפתח וכלום לא קרה ! הספר רשום באופן מאוד איטי...
קניתי את הספר בגלל שהתקציר נשמע טוב והכריכה יפה מאוד וזה משך אותי לקנות אותו אבל לצערי הוא פשוט לא גרם לי להיצמד אליו :((
אני ממש מצטערת שקניתי אותו ... יכולתי לקנות את אשמת הכוכבים שאני רוצה כול כך לקרוא ( לפי מה ששמעתי זה ספר מעולהה )
מקווה ששיכנתי אתכם לא לקרוא את הספר חחחח :)

לפני 12 שנים•Noa2323
מיועדים

מיועדים

אליסון נואל

עכשיו 3:30 בלילה ואני בדיוק בדיוק סיימתי את הספר. הכנתי לעצמי פופקורן ומזגתי תה כדי להיכנס לאתר ולקרוא ביקורות, ולמען האמת התחשק לי לכתוב גם בעצמי. לא אשקר, לא קראתי הרבה ספרים בחיי. "מיועדים" לא סחף אותי מההתחלה, ואפילו לא מהאמצע. רוב הזמן שקראתי הרגשתי שהסופרת מנסה למלא פרקים בכוח ע"י תיאורים מיותרים ופרטים שהיה אפשר גם לא להזכיר ולא השפיעו במיוחד על ההמשך. למרות זאת, אחרי השליש השני התחלתי להיכנס לזה. אהבתי מאוד את החיבור המיוחד של דיירה ופלומה, והדרך וההתקדמות של דיירה עניינו אותי במיוחד. שמתי לב שהעלילה לפעמים היא או מהירה מדי מדי, או איטית ומרוחה. דווקא ברגעים של אקשן, שבאמת משהו קרה, הסופרת העבירה אותם תוך 10 שורות. אבל בקטעים די רגילים שלא קורה משהו מיוחד, הסופרת הרחיבה ופירטה כאילו על כל דבר ודבר שמתרחש בסביבה.
אבל בכל מקרה ובסופו של דבר, אני כן התחברתי לספר ולעלילה המסופרת וללא ספק ארכוש את ספר ההמשך "הד".

לפני 5 שנים•
★★★★★
•MiiiishMish
מיועדים

מיועדים

אליסון נואל

אוקיי, אז הלכתי לספרייה וזה. ומצאתי את הספר הזה וזה. וההליכה הייתה של 45 דקות בחום לא נורמלי, אז אולי קצת הסתחרר לי הראש מחוסר מים כשלקחתי אותו. ודי עשיתי טעות. הספר הזה לא כל כך מעניין, ואני לא מבינה למה "מרחו" את העלילה על 407 עמודים. יש ספרים שמצידי יהיו בהם 670 ואני אסיים אותם בשלושה ימים, אבל הספר הזה לדעתי סוג של בזבוז נייר. היו יכולים לדחוס את העלילה ב300 עמודים, אם לא פחות.
הספר די צפוי, אם להגיד את האמת. כבר די שכחתי על מה מסופר, אבל הקטע של דיירה עם האנשים הזוהרים, הזמן הזה שכל שניה נעצר וה"נער היפהפה" שהיא רואה? די צפוי שהיא תפגוש אותו באיזשהו שלב בספר. מה שבנוסף מעצבן אותי, זה שתמיד לכל הסיפורים מהז'אנרים והסוגים האלה, תמיד לדמויות חייב להיות עבר קשה/הווה מסובך. למה? למה הילדה ש"נתקפת" בדברים שדיירה חווה לא יכולה להיות ילדה ממוצעת שהכל רגיל אצלה, וחייבת להיות איזו דמות "מיוחדת" כביכול שמעולם לא פגשה את סבתא שלה והיא חיה בשום-מקומוויל ושם כמובן תפגוש את "אבירה" ותתאהב בו, אך כמובן שיש כוחות רשע מסתוריים בעליל (לא מסתוריים בעליל). כאילו, העלילה טובה ולא טובה בו זמנית. היא טובה כי הstoryline סביר כזה. הרעיון של הספר ומה שהוא בא להראות (לספר?) טוב במקור. אבל איך ששילבו אותו עם הדמויות הספציפיות האלה והסדר אירועים הזה וכל הספר הזה בעצם, לא כל כך טוב לדעתי.
ולסיום- האהבה הפורחת (אממ...לא)
סיפור האהבה ה"סוחף" כביכול, לא סוחף בעליל. הוא מאוד צפוי, לא מרגש, לא קורה בינהם כלום ששווה תיעוד לדעתי. אם היא הייתה קצת מוסיפה דברים פה ושם (היא=אליסון נואל), אולייייי העלילה הייתה משתפרת במקצת. בתחום הזה לפחות.

!לסיכום!
הספר סביר. אהבה לא משהו. ובתור רווקה אומללה בת 14 (צחוק סרקסטי שנון) שמחפשת להתנחם בסיפורי אהבה של בנות דמיוניות בנות 16++, התאכזבתי. -תודה-

לפני 11 שנים•
★★★★★
•OriginalPancake
מיועדים

מיועדים

אליסון נואל

זהו נמאס לי מטרילוגיות זה נראה כאילו הטרילוגיה היא המצאת המאה (כדי למכור יותר ספרים), מתחיל קצת להמאיס... החזרות האלו על הסיפור של הספר הראשון כדי לייצר 2 תובנות או 2 סיפורונים חדשים בספר השני והשלישי.
הרעיון לעשות מזה טרילוגיה די לא ענייני. אני קוראת את הספר השני והוא מחזור חיים של הספר הראשון(הראשון טוב אם הסיפור היה מסתיים באותו ספר!!!!)

דיירה בטוחה שהיא השתגעה, היא מוצאת את עצמה קשורה למיטה ודמעות בעיניה של אמא, היא מנסה לשחזר מה קרה ולאט לאט הזיכרון מציף את התודעה היא היתה בכיכר המתים במרקש מרוקו ושם היא ראתה את החיזיון הנורא מכל: ראשים כרותים ולידם ראשו של אביה, המוני עורבים ומסביב לה אנשים זוהרים מהם היא ממש חייבת לברוח. כוכב העל ויין שהיה איתה מותקף על ידה כיוון שניסה לעצור אותה ולעזור לה... הרופא ממליץ לאשפז אותה ואמא שלה לוקחת אותה למקום היחיד שיוכל לעזור לה "נווה קסם" מקום מגוריו של אביה.... שם היא מתוודעת לעולם התחתון, ביניים ועליון......
הספר קולח ומסקרן... אפשר היה לסיים את כל הסאגה הזו בספר אחד.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•חגית
דירוג
3.0
לפני 10 שנים

“במה אתם יותר מאמינים, בגורל או במה שתעשו אתם??? מה אתם רוצים יותר, להצליח בלי לנקוף אצבע או לבנות ב”