• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
שלוש שניות

שלוש שניות

מאת אנדרס רוסלנד

הביקורת של אריה

תמונה של אריה
שלוש שניות
הוצאה לאור:סלע ספרים
שנת הוצאה:2012
סדרה:הסוכן הכפול פייט הופמן #01
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות
הקודמת
עילית
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 11 שנים•1 דקות קריאה

עד עתה לא התלהבתי מסופרי מתח סקנדינבים (להוציא את הטרילוגיה של סטיג לרסון שעדיין לא קראתי)
לכן הופתעתי מהספר "שלוש שניות" של רוסלנד והלסטרום - ספר ראשון מפרי עטם שאני קורא -

במילה אחת מרשים - בשתי מילים - מתח מטורף

ספר בלשי במובןהאמיתי של עבודת משטרה שמתוארת לדעתי בצורה מציאותית למדי, רחוקה מאד מעיני הציבור והתיקשרות - עם כל הפרוורסיות והשחיתויות הקשורות לעיניין בקשר גורדי - עלילה הנותנת לך לחשוב ולהבין כמה רשע פשע וחוסר אנושיות קיימים בעולם שלנו ואיזו הקרבה ופשרות לפעמים אנשים האמונים על הקרב הנצחי כנגדם צריכים ומתחייבים להקריב.

ספר מעולה כתוב היטב ומתורגם היטב למרות היותו תרגום של תרגום.
מומלץ מאד

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של איתן.
איתן.
תמונה של סלע ספרים
סלע ספרים
תמונה של פרל
פרל
3קוראים|גיל ממוצע44|0%נשים

על המבקר

תמונה של אריה

אריה

חבר מזה 15 שנים
42 ביקורות•1 נבחרות•251 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מתורגמת•ספרות מקורית
תמונה של אריה
אריה
חבר באתר מזה 15 שנים
ביקורות42
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבל251
דירוג ממוצע4.7 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מתח ריגול והרפתקאות16ספרות מתורגמת14ספרות מקורית9

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של אריה

גיא בן-הינום

גיא בן-הינום

יפתח אשכנזי

מראה.זהו סםפר מראה. על עיר קשה, על עיר רעה.
הספר מציב מראה חסרת פשרות של המציאות בעיר הזאת כשיד איש באחיו ,ולא רק, והכל על בסיס פנאטיות דתית קיצונית ומוכרת...ויכול להיות שהיחידה שקוראת נכון את המציאות המטורפת הזאת היא לינה הכלבה...
הקצב מהיר כמו צרור אקדח והרושם חזק ,ועצוב...
מומלץ מאד ואף שזה סיפרו הראשון של יפתח אשכנזי שקראתי אני בטוח שלא יהיה האחרון והעתיד צופן לנו עוד עינוגים רבים מהסוג הזה...

לפני 5 שנים•אריה
ורטיגו

ורטיגו

רן גורן

בשתי מילים:פשוט מעולה!
ועכשיו ארחיב.... המילה הבאה שבאה לי לומר היא:הפתעה...למה הפתעה? כי ציפיתי לגמרי למשהו אחר כשהכותב הוא טייס קרב סגן מפקד ח"א...אלוף במיל...
והנה פנינה ספרותית נפלה לידי,אומנם בז'נר המתח לייט ,הבלשי לייט, אבל בסופו של דבר לאלוף במיל יצאה יצירה מרתקת,מלהיבה,מותחת...
רומן כתוב היטב,העלילה מהודקת וזורמת מתגלגלת מפיק לפיק מאהבה לבגידה ומתשוקה לוהטת לאיבוד הצופן, ולא נותנת לך הקורא את האפשרות לעזוב את הספר מהיד...
הפתעת השנים האחרונות מבחינתי...
מאד מאד מומלץ!!

לפני 6 שנים•אריה
לילה ארוך בפריז

לילה ארוך בפריז

דב אלפון

ספר ראשון של דב אלפון שהיה ועודנו כותב ב"הארץ" - כחובב ספרי ריגול ופעולה אין ספק שזוהי פנינה...
כתיבה שוטפת רצופת פניות חדות. דב מביא לידיעת הקורא חידושים בתחום עולם השושו הישראלי (ולא רק) הכה מרטיט ומסקרן....
קראתי אותו כמעט בלגימה אחת גדולה...ונהניתי עד מאד!!

לפני 6 שנים•אריה
סוס אחד נכנס לבר

סוס אחד נכנס לבר

דויד גרוסמן

עלי לומר בכנות שזה ספרו הראשון של גרוסמן שקראתי.שמעתי עליו רבות על הביוגרפיה הפרטית והטרגית ועל עשייתו הספרותית והעיתונאית אך ספר משלו לא יצא לי לקרוא
לכן ניגשתי לספר זה שקיבל את פרס בוקר הבינ"ל 2017 בעיניין רב הן בגלל הנושא אליו התוודעתי מהתקשורת והן בגלל הסקרנות לקרוא סוף סוף את גרוסמן...
הספר נקרא בשטף לעיתים עם פרצי צחוק,ולעיתים עם דמעות בעיניים.העלילה מורכבת ומתפתחת לכיוון לא צפוי כשאני הקורא נמצא בסיטואציה דואלית.הן של הצופה מהצד והן מזדהה עם העומד על הבמה ורגשותיו.
אין ספק שרק סופר בקנה מידה של דוד גרוסמן יכול להוציא תחת ידיו פנינה ספרותית לא גדולה אך כה עמוקה ברבדים כה רבים שתלווה את מחשבותיי עוד זמן רב
ספר קטן גדול של סופר ענק!
תענוג מומלץ ומובטח.

לפני 6 שנים•אריה
שמי נייר בוערים

שמי נייר בוערים

ג'ילי מקמילן

לא הכרתי את הסופרת. מתברר שהיא סופרת מתח חדשה בתחום. באתי לספר עם ספקות.
למרבית ההפתעה נתקלתי בספר בלשי מותח ומרתק כתוב קולח ומתורגם כדבעי.הסגנון מקורי ומביא אל העלילה נקודות מבט שונות בו זמנית.
האווירה הפסטורלית של עיר פריפריאלית באנגליה רק מעצים את המסתורין שהולך ומתעצם ככל שמעמיקים בקריאה.
נהניתי מאד ומקווה שהיא תמשיך בכתיבתה המרתקת!

לפני 7 שנים•אריה
בלי שם אמצעי

בלי שם אמצעי

לי צ'יילד

אחד מספריו האחרונים של לי צ'ילד הענק. והפעם בסגנון שונה ממה שהורגלנו, אנו מעריצי ומקנאי ג'ק ריצ'ר.
אוסף של סיפורים קצרים הבאים לתאר מיהו אותו ריצ'ר מעין הוא צמח מהם תובנותיו ומיהו הבית שעיצב את דמותו.
למרות שונותו של ספר זה הוא משתלב יפה בכל הסידרה, נקרא בשקיקה וברגעי צחוק גם, ונותן תמורה הוגנת למעריציו.
מומלץ מאד לחוג המעריצים!! :)

לפני 7 שנים•אריה
הכריש

הכריש

מישקה בן-דוד

ספר נוסף בסדרת ספרי האפוקליפסה....אך אפוקליפסה לא פנטסטית אלא ששורשיה נטועים עמוק במציאות חיינו.ספר נוסף שמביא את הבלתי אפשרי לידי אפשרי, מפחיד ומזעזע.מישקה בן דוד כסופר אומן של ספרי מתח אינו מאכזב גם הפעם. בעברי הרחוק הייתה לי ההזדמנות להכיר את שייטת הצוללות לתקופה קצרה והרושם שעשו האנשים שהכרתי שם ואיכותם יוצאת הדופן באים לידי ביטוי חד בספר זה.
אין ספק שהפירוט הרב של האירועים ואחיזתם במציאות המוכרת לכולנו באים לתת יתר תוקף להשתלשלות האירועים ולאכזריותם.
עם זאת, צריך לזכור שהספר הוא פרי דמיון וככך אין הוא חייב להיות צמוד למסגרות ונעול להסכמות.
ספר מתח מעולה - שאינו נותן מנוח ומעורר מחשבות עמוקות גם זמן רב לאחר סיומו.

מומלץ מכל הלב!

לפני 7 שנים•אריה
גיבור

גיבור

אריק צ'רניאק

אזהרה. הספר לא נועד לבעלי קיבות רגישות. התיאור האפוקליפטי של מציאות חיינו הוא לא פנטסיית מתח. מי שחי כאן בשנים האחרונות ובמיוחד בימים האחרונים אינו יכול שלא לקשור את המציאות לספר- הן בתיאור ועיצוב הדמויות והן בתיאורי הפעילות. לעיתים חשבתי שאני קורא דיווח בעיתון או ביינט על החדשות של הלילה...
מי שחושב שהמתואר בחלקו השני של הספר הוא פרי דמיון, אני מציע לו לחשוב שוב. רסיסי מציאות חיינו השלובים בספר הם בגודל של סלעים הנופלים על הראש ומוחצים אותו ולא צריך ממש מיקרוסקופ על מנת לאתר אותם. הכתיבה חלקה וזורמת ומרתקת את היד אך הדפים ואת העיניים אל המתואר...
ספר לא קל לעיכול שנועד לפקוח עיניים עיוורות לרווחה.

לפני 8 שנים•אריה
תכריח אותי

תכריח אותי

לי צ'יילד

ידידנו ג'ק חוזר ובגדול. כתיבתו הזורמת והמותחת של לי צ'יילד אינה משאירה את הקורא אדיש. הטיפול של ג'ק בנושא מקורי של פשע הוא לעומק וביסודיות הידועה שלו
ספר מומלץ למעריצי ג'ק ריצ'ר

לפני 8 שנים•אריה

ביקורות נוספות על "שלוש שניות"

שלוש שניות

שלוש שניות

אנדרס רוסלנד

****




מצד אחד, הספר הזה תפס אותי מספיק כדי להתחיל אותו (גם אם בפעם השנייה) ולסיים אותו ביומיים. בימים העקרים האלה, בניגוד לזמנים בהם הייתי שותה ספרים לעשרותיהם, זה הישג לא מבוטל. יש בו מתח מתקבל על הדעת, הוא כתוב לא רע, יש בו תיחכום מסויים, מדי פעם אפילו שורה לירית נחמדה, והדמויות אמינות בחלקן אבל קרירות ומעצבנות כהרגלן במותחנים סקנדינביים. בשורה התחתונה, אני מניח שלעת הזאת, גם אם ספר מתח הוא ספר מתח, יש איזו תועלת בארבע מאות שבעים ומשהו עמודים של אסקפיזם.

מה אין בו? או-הה. המון. בעיקר אין בו את החומר שהופך ספרים לממש טובים. הגיבור, כמו שאר הספר, הוא חכם אבל חסר-כריזמה. הסיפור בכללו בסך הכול בסדר, אבל בואו נגיד שלא השתגעתי מהמתח שנראה לי ברובו די מאולץ, כמו מי שמזריקה לעצמה יותר מדי בוטוקס בשפתיים ומאבדת את היכולת לחייך. זוג הסופרים הזה (דיבייטר על שיטת הענישה השבדית? עיתונאי ואסיר לשעבר? קאם און) הם דוגמה ניצחת לסאחיזם השבדי הקיצוני וחסר-ההומור, שבו הפרוצדורה תמיד חשובה יותר מהפרקטיקה. הקונפליקטים נראים כאילו נלקחו מספר לימוד בבית ספר לשוטרים או נהגו ע״י העוזרים המשפטיים במשרד עורכי דין הנדרסון את הנדרסן ושות', והעיסוק היעני-מוסרי במי בעצם יותר פושע - המודיע המשטרתי הסמוי, העבריין האתי, המפעיל האדיש, או השוטר הקצת-מושחת ונתון ללחצים - נראה לי טכני, נוקשה וקצת פתטי. אין כמו ספר מתח כדי לשבור את המסגרת, אפילו אם אתה שבדי בצורת ריבוע.

לסיכום - אפשר, לא חייבים. אם כבר סקנדינבי אז יו נסבו עושה את זה פי זיליון יותר טוב, ואפילו סטיג לארסון החופר הז״ל.
תאחלו לי להמשיך לקרוא. דווקא לא רע העניין הזה עם להפוך דפים. כמעט שכחתי איך עושים את זה.

****

לפני 5 שנים•
★★★★★
•אלון דה אלפרט
שלוש שניות

שלוש שניות

אנדרס רוסלנד

הסופרלטיבים על כריכת הספר כללו את המלים "אחד המותחנים המושלמים ביותר שקראתי בחיי". האקדמיה של שבדיה העניקה לו את פרס ה"מותחן הטוב ביותר של השנה". היות ומשבדיה ושכנותיה יצאו לאחרונה לא מעט מותחנים משובחים, הרשיתי לעצמי להתרשם מהעובדה הזו, ורכשתי את הספר במיטב כספי. כעת, לאחר שסיימתי אותו, אני רוצה להעניק לו פרס נוסף, קצת פחות מרשים אך לעניות דעתי הרבה יותר מוצדק: 'ספר המתח הכי פחות מותח שקראתי' או בשמו האחר: פרס ה"מה לעזאזל כל כך מושלם במותחן הזה?"

אני חושבת שספרי מתח טובים משלבים בדרך כלל אחד או יותר מהאלמנטים הבאים: תעלומה שאתה מת לדעת איך תיפתר, חפים מפשע שנמצאים בסכנה ואתה חרד לגורלם, וסוף שאתה לא יכול לתאר לעצמך מהו, עד שלא הגעת אליו. במותחן הזה, למרבה הפלא, אף אחד מהאלמנטים הללו לא קיים. אין תעלומה (!), אין דמויות שאפשר להגדירן כ'חפות מפשע' (כולם עבריינים או שוטרים או שילוב של השניים) והגרוע מכל: הסוף נרמז בבירור כבר מהאמצע.

במקום מתח, הספר מציע תיאור מאוד מדויק ואמין של עבודת המשטרה על כל זרועותיה: בלשים, סוכנים, שוטרים ומפקדים. תיאור שיורד לפרטים הכי קטנים, לעבודה היומיומית של אנשים שדרך פרנסתם כרוכה בהתחככות בסכנות. הכותבים מקרבים אותנו לרחשי לבם, לפחדים ולדאגות שלהם, וניכר שהם מכירים את העולם הזה מקרוב.

גיבור הסיפור הוא פושע קטן שהפך בלחץ המשטרה לסוכן סמוי. הוא נשוי ואב לשני ילדים קטנים, והוא יוצא למשימה מסובכת למדי במטרה להביא לתפיסתה של רשת גדולה להברחת סמים. אבל באמצע הספר, דווקא כשנדמה שהמשימה שלו נכנסת להילוך גבוה ואולי סוף סוף יהיה קצת מתח במותחן הזה, בוחרים צמד הכותבים לעשות תפנית חדה בעלילה ולהעביר את כל תשומת לבנו מהמעקב המודאג אחר הסוכן, לתרעומת על עצם העובדה שהמשטרה בכלל משתמשת בסוכנים סמויים מבלי ליידע את כל השוטרים, ויתרה מכך, מדי פעם אף מוותרת על הגשת כתבי אישום כנגד דגי הרקק, כדי לא 'לשרוף' את הסוכן הסמוי, ולתפוס בסופו של דבר את הדגים השמנים.

בקנה מידה שוודי זו משום מה שערוריה גדולה. מה שאומר שאני לא ממש הבנתי מה לא בסדר, ולמה בגלל זה צריך להרוס את הספר באמצע. אגב, המושלמות השוודית הזו באה לידי ביטוי גם בחיבוטי הנפש והיסורים של כל שוטר, לפני שהוא חלילה פוצע עבריין שאולי מישהו מתגעגע אליו בבית... כל כך מצפוניים שם כולם שמפתיע בכלל שיש שם פשע.

בקיצור, מי שמאוד מתעניין בעבודת משטרה בשבדיה לפרטי פרטיה ומעריך אותנטיות וכתיבה טובה, הספר הזה יכול להתאים לו. מהבחינה הזו הוא בהחלט איכותי. לעומת זאת, מי שלתומו אוהב להיות מתוח כשהוא קורא ספר מתח, כדאי, לדעתי, שיחפש ספר אחר.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•קוראת הכל
שלוש שניות

שלוש שניות

אנדרס רוסלנד

אני לא אוהבת לקרוא על אנשי העולם התחתון - אפילו אם קוראים להם "משפחה" או "מאפיה". מהרגע שהפשע מתבצע על ידי אירגון זה פשוט משעמם אותי. לכן לקח לי זמן להיכנס לספר הזה המתחיל בתאור מדוקדק ודוחה של פעילות של אירגון פשע העוסק בהפצת סמים (אני מניחה שהתאור האמין הוא פרי עטו של ביורג הלסטרום, החצי-העבריין-לשעבר של צמד הכותבים של הספר הזה). מכל מקום אחרי ההתחלה החורקת הספר הפך מותח ביותר, ולא עצרתי עד הסיום.

הספר עוסק למעשה בהגדרת הפשע. הוא בודק את האסור והמותר לגבי היחיד הפושע ולגבי הרשות. כל אזרח שהיה מרשה לעצמו לקשור קשר, לבצע עבירות חמורות, להעלים עדויות, ולרצוח היה נעצר מיידית. המשטרה - ורשויות המדינה השונות - מרשות לעצמן את כל אלה בשם "טובת הציבור", בלי למצמץ. ואנחנו אומרים "מה איכפת לנו שעבריינים רוצחים האחד את השני"? ולא שמים לב שהדילוג הזה בין שמירת טובת הציבור לבין פעילות עבריינית יבוא תמיד על חשבוננו, גם אם לא נדע עליו כלום.

הסיפור הוא על עבריין קטן שהפך סוכן סמוי של המשטרה וחדר לתוך אירגון פשע. תפקידו הוא סודי, ובשביל לבצע אותו עליו לעשות כל מיני דברים שנמצאים בתחום האפור, בין פשע ללא-פשע. הוא גם חושב שהוא לא סומך על אף אחד, אבל בסופו של דבר הוא סומך על הגורמים הלא נכונים. הסיפור מותח מאד, למרות שאפשר לנחש את סופו. הצורה בה הוא כתוב גורמת לקורא לא להניח את הספר מהיד עד סופו.

שני כותבים כתבו את הספר הזה. האחד עיתונאי לשעבר האחר עבריין לשעבר (בדימוס, בטח שבדימוס. לא ניתן פה פיתחון פה לעבריין אמיתי...) והוא כתוב בסדר וכאמור מותח. הוא חשף עבורי כמה אמיתות: 1) אני שמחה לראות שמישהו דופק את השיטה, אני בטוחה שגם אתם..... 2) אולי יש משהו במחשבה האמריקאית על קונספירציה של הממשל? עובדה, גם בשבדיה... 3) החוק בשבדיה אינו מתיר לצבא להתערב או להזיק לאזרחים שלא בשעת מלחמה. תגידו, איך הם מסתדרים שם?

לפני 13 שנים•
★★★★★
•yaelhar
שלוש שניות

שלוש שניות

אנדרס רוסלנד

'תא 21' של הדואו השוודי היה ספר מאחר - ספר שגורם לך לאחר לאן שאתה צריך להגיע כי אתה לא יכול להפסיק לקרוא אותו - בהנחה שאתה לא קורא בהליכה, בנהיגה או בשינה.
בשיכול אותיות אנגרמטי, הספר הזה הוא ספר חַרָאם.
חַרָאם על הדיו. חַרָאם על הדפים. חַרָאם על העטיפה. חַרָאם על הבלאי של מכונות הדפוס. חַרָאם על הקיטור שהפעיל את מכונות הדפוס. חַרָאם זה סוג של חֲבָל, והספר הזה הוא חַרָאם אחד גדול.
חַרָאם על הזמן.

הוא כמו מכונית שלא מתניעה ואתה מנסה שוב ושוב עד שאתה מתייאש ומבקש כבלים מהשכן אבל גם הם לא עוזרים. ואז אתה מזמין שגריר שיגרור אותה למוסך אבל בדרך לשם אתה חושב קצת ומבין שאין טעם ושחבל על הזמן (במובן השלילי של המילה), ויאללה, צריך לקחת אותה למגרש המכוניות המשומשות, שאם בכלל הבנתי משהו הוא מופעל ע"י טיפוסים מהסוג שהדואו השוודי כותב עליהם, ושהטיפוסים האלה במגרשים של המשומשות גורטים לאו דווקא מכוניות אלא בעיקר את מי שנמצא בתוכן.


ועד שכבר חשבתי שעליתי על פשע של מכירת איברים אחרי הספר הנוראי 'האדס' הבנתי, שאני לא מבינה כלום. מתברר שמה שיש לבחור המסכן בבטן זה לא איבר שייקצר בשוק המשגשג של סחר באיברים אלא טרמפיסטים לא חוקיים, נוסעים סמויים. הופ! בזה הרגע נפל לי האסימון: מי שנושאים נוסעים סמויים, הם בעצם נושאים סמויים. הברקה.
איכס פיכס ביחס דריקס! אין גבול ליצירתיות הנפשעת של פושעים. הם אשכרה מחלחלים לתוך החלחולת של הבנאדם ומעוררים חלחלה.

וכמו שהם נכנסו לקרביים של הנושא הסמוי מהפסקה הקודמת, כך הם גם נכנסו לקרביים של הכלא וכל מה שקשור אליו וכל הדרכים שמובילות אליו וכנראה גם לדרכים שיוצאות ממנו, אבל לשם כבר לא הגעתי. זה לא מעניין ולא מועיל ולא מחכים ולא תורם ולא שווה בשיט. מצדי שהפושעים יינמקו בתא קטן רחוק מעין האדם או לפחות רחוק מעין האדם הקורא או לפחות רחוק מעין האדם הקורא שלא שם על הסם.

בשוק הפרחים באמסטרדם אפשר למצוא הרבה דברים, אבל בעיקר צבעונים. צבעונים חיים, צבעונים מלאכותיים, פקעות של צבעונים, צבעונים מעץ, צבעונים ממתכת, צבעונים מנייר, צבעונים מבד, צבעונים צבעוניים, צבעונים שחור-לבן ובערך כל צורה של צבעונים בכל מצב קיומי אפשרי. מה שעוד אפשר למצוא שם זו ערכת מריחואנה ביתית, שתילים, זרעים, נבטים, גרגרים ומה לא.
האחד לא קשור לשני. הצבעונים לא קשורים למריחואנה. הפרחים לא קשורים לסמים.
בספר הזה הם קשורים. אוהו, איך הם קשורים. אפילו במכון הוולקני לא חשבו על הינדוס שכזה.


הגעתי עד עמוד מאתיים ארבעים ומשהו ונכנעתי. בזבוז של זמן. חראם על הזמן כבר אמרתי?
וזה העלה אצלי שאלה פסאודו פילוסופית עם אוקסימורוניות אינהרנטית ואירונית: מהו בזבוז הזמן האולטימטיבי המיטבי?
האם זה בזבוז של זמן כי אם כבר עברתי את האמצע כדאי היה כבר למשוך עד הסוף? האם זה בזבוז של זמן כי לא זרקתי אותו כבר בהתחלה? מהי נקודת האל חזור? במקרה שלי, בזבוז הזמן הכפיל את עצמו כי ניסיתי לתת לדואו השוודי צ'אנס נוסף עם 'הנערה מתחת לרחוב' שהייתה לא רק מתחת לרחוב אלא בעיקר מתחת לכל ביקורת.


ועוד משהו: ספר עם רווח כפול הוא לא נעים לעין וגם נראה זול כזה, לא רציני, לא מקצועי. כמו עבודה שתלמיד מגיש למורה בתיקיית חזית שקופה בצבע ירוק עם עמוד שער שהוא יצר ב-word art וחושב שהיא לא תעלה על זה שיש יותר רווחים מאשר שורות כתובות. להוצאת סלע יש עטיפות סוחפות ומפתות, אבל על סמך ניסיוני מהזמן האחרון שם גם מסתיימות המחמאות. הספרים שלהם הם מריחה - ביותר ממובן אחד.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•שונרא החתול
שלוש שניות

שלוש שניות

אנדרס רוסלנד

"השמש התעייפה ממלחמתה בעננים הקלים מחוץ לבניין המשטרה , והאור אפשר לשוהים בחדר להסתכל בקלות רבה יותר.".
זה אומר שהשחור והלבן,הגבולות של מה אסור ומה מותר מתרחקים אחד מהשני עד שאי אפשר לראות באופן ברור את התמונה
.
מנשק את הילדים כשהולכים לגן, נשאר אתם בבית כשהחום עולה .מנשק את האישה בבוקר או בלילה כשחוזר לבית החם ולא אומר מילה אחת של אמת מה הוא באמת עושה כל היום בעבודה.
חייו של סוכן כפול הם לא ממש חיים הם בדיוק הפוך מהחיים הם התמכרות ובריחה מהחיים עצמם שמה החיים לא יתפסו אותם עם "התחתונים למטה" . האדרנלין והריגוש שסוכן כפול עובר בעבודה הם שגורמים לו לחיות בשביל הריגושים ולמענם, לחיות על הקצה ולסכן את עצמו ,את המשפחה ולשקר לכל העולם ואשתו שהכל בסדר.

כשצלף מיומן יודע שכדור מיועד רק לו הוא נלחם על החיים וזה נשמע כך:
" אש.
1503 מטרים.
שלוש שניות.
הוא שמע את הקליק. הוא היסס. ואז זז."

הספר מותח מתחילתו ועד סופו .פייט הופמן סוכן של המשטרה יוצא ונכנס מהכלא, עובד עם מאפיה פולנית, דובר כמה שפות, סוחר סמים ועוד כמה כובעים באמתחת.הוא הולך למשימה של חייו בלי מורא בטוח שיהיה לו את הגב של מי שאמור לשמור על חייו. אך כסוכן יודע שאף פעם לא לסמוך על אף אחד מלבדו ונערך בעוד מועד.

הנאמנות שסוכן רוכש למפעילו רק כדי לומר לו שתי מילים בלבד "המשימה הושלמה". היא הרבה יותר חזקה ,ברורה ואמיצה ממה שהמפעיל רוכש לסוכן שלו .חברות לשם צרכים ואינטרסים בשם המדינה .

(לפני שגלעד שליט שוחרר אני זוכרת שברק אמר שחיילים צריכים לדעת שיש סיכוי שלא יחזרו בחיים וכמובן למען ובשביל המולדת.חייל חייב לדעת כשהוא מבצע משימה ולקחת בחשבון את כל האופציות גם השליליות שבהן. זהו משפט שהיה לי קשה מאוד מאוד לשמוע. )

על הספר ממליצה בחום.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•חני
שלוש שניות

שלוש שניות

אנדרס רוסלנד

השבדים לא מאכזבים. ספר מתח כתוב טוב עם כל המרכיבים הנכונים.
ארגון פשע שמפיץ סמים ולא בוחל באמצעים לקדם את המטרות שלו, משטרה עם שוטרים שהולכים על הקצה מבחינה מוסרית, גברים שאין להם מה להפסיד ואז יש להם, וזה משנה להם את הפרספקטיבה בה העולם. וכמובן חיבורי הון ושלטון.
פייט הופמן היה פושע שישב בכלא כשהוצע לו להיות סוכן סמוי תמורת מחיקת אישומים. הוא הסכים ובמשך עשר שנים התקדם בארגון הפולני ובמקביל בנה לו משפחה בשבדיה. עד שעסקה אחת יוצאת משליטה ומישהו מת. התאונה הזאת מקפיצה את פייט למעלה בארגון אבל מערערת את משטרת שטוקהולם שמתחילה לחקור בעניין.
הבלש החוקר סוחב רגל ושדים משלושים וחמש שנותיו במשטרה והוא לא מוכן להרפות. אבל המפעיל של הופמן, שיושב במשרד הסמוך לא מוכן לוותר על הסוכן שלו שלטיפס גבוה ועומד לפני פריצה גדולה.
העניינים מסלימים והופמן נאלץ לקבל החלטות גורליות שמשפיעות גם על דברים שהוא יודע, ובעיקר על דברים שמחוץ לשליטתו.
שלוש שניות זה הזמן אותו הקליע עובר מרגע שנורה ועד שמשמיד את המטרה.
חשבתי שבגלל שיש המשכים לספר הזה, אני יודעת מי ימשיך לחיות. טעיתי.
לוקח לעלילה קצת זמן להתניע, אבל אז, זה מתח נהדר.
ממליצה לכל חובבי הקונספירציות, והמתח.
אעדכן על הספרים הנוספים בסדרה.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•תמר-מילים
שלוש שניות

שלוש שניות

אנדרס רוסלנד

עונג כיפור. פשוט ככה. הייתי כל כך מרותק לספר, שלא יכולתי להניח אותו מהיד אפילו שהצום כבר נגמר. אמנם קראתי את הספרים של הצמד הזה בסדר קצת הפוך ממה שהם יצאו בארץ, אבל אין לזה ממש חשיבות כי פרט לנושא של אשתו של המפקח גרנס, אין ממש קשר בין הספרים או ספויילרים שישברו את המתח.
אז ככה:
רוסלנד והלסטרום הם כנראה כותבי המתח הכי טובים שפועלים היום. הרעיון לכתוב מותחן בצמד בהחלט מוכיח את עצמו, נותן עומק לעלילה, וממש כמו בספר שני חיילים ופחות בתא 21, הם יורדים לפרטים הכי קטנים. התיאורים של כל סצינה מפורטים לעילא ומקנים לקורא תחושה שהוא ממש נמצא שם.
עלילה מדהימה. אמנם צריך לא מעט סבלנות לשרוד את 80 העמודים הראשונים שנותנים רקע לכל הסיפור, אבל ברגע שהספר תופס תאוצה, הוא מגביר מהירות כמו מטוס לפני המראה ומשם כבר אי אפשר לבלום.
המפקח גרנס הנרגן בהחלט עושה לי חשק להיפגש אתו לקפה ודמותו של הסוכן הכפול פשוט מושלמת ועמוקה.
הצצה מרתקת לחייו של סוכן כפול, לעולם הפשע הסקנדינבי ולבתי הכלא בשבדיה שנראים מאיימים ומפחידים מאוד. ההיכרות עם החוק השבדי על כל פרטיו ומרכיביו קצת העיקה כקורא ישראלי, אבל למעשה החוקה הדי דפוקה שלהם היא המנוע לכל ההתרחשויות.
כמו שכתוב על עטיפת הספר, מותחן מושלם.
מישהו יודע אם יש לצמד הזה ספרים נוספים שצפויים לצאת בקרוב בעברית?

לפני 12 שנים•
★★★★★
•קורא בסופש
שלוש שניות

שלוש שניות

אנדרס רוסלנד

קניתי את "שלוש שניות" מאת אנדרס רוסלנד וביורג הלסטרום בשבוע הספר של 2012, כהכנה לשירות מילואים ארוך ברמת הגולן בואך לבנון. זו היתה טעות. אם חשבתי שהספר יסייע לי להעביר שעות ארוכות של שיממון ושעמום בעמדה, הרי שטעיתי ובגדול! קראתי את הספר בשעתיים. לא הצלחתי להניח אותו מן היד לדקה. העלילה המותחת אודות חייו הכפולים של פייט הופמן, בעל חברת אבטחה, בעל עבר מסתורי, נשוי ואב לשניים, הפועל כסוכן בעבור משטרת שבדיה ומסתנן לשורות המאפיה הפולנית. על הופמן, תחת הזהות הבדויה של פאולה, עבריין לשעבר, מטילה המאפיה להשתלט מבפנים על אספקת הסמים לאחד מבתי הכלא השמורים והמסוכנים ביותר בשבדיה, מקום שאליו נשבע שלא לחזור. על אף שבכירי השלטון המשפטים והמשטה במדינה פורשים עליו את חסותם, יודע הופמן כי בסופו של דבר הוא בודד במערכה, וחורשי רעתו מקיפים אותו מכל עבר, וגם מבית.
ספר מתח מעולה מומלץ בחום רב!!!!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•פרל
שלוש שניות

שלוש שניות

אנדרס רוסלנד

ספר מתח מעולה!!!
מה קורה שעבריין לשעבר, חוזר בתשובה ומסייע למשטרה לחדור לווייטק
המאפיה הפולנית להתברג לצמרת שלה, להיות מעורב בניגוד לרצונו ברציחתו של שוטר
להתקדם בארגון הפשע עד כדי פגישה עם הצמרת.
אבל כדי להביא לנפילת הארגון הוא צריך כעת להכנס לכלא בשמם כדי לעזור לקידומם (לא אגלה על מה), מנגד משטרת שטוקהולם ואוורט גרנס בלש משטרה מעולה שאינו מוותר חוקר את פרשיית הרצח
ומנסה לעלות על מי שהודיע על הרצח.

לעבריין, פיט הופמן (פאולה) יש אישה (ז׳ופיה) ושני ילדים מקסימים, אבל למען המפעיל שלו,אריק וילסון הוא ייכנס לכלא, אלא ששם יקרו דברים לא צפויים שיעמידו את חייו בסכנת על (וגם את מפשחתו), כסוכן הוא יישרף (ומי ישרוף אותו??...).
ומי יבוא לנסות להצילו.

האם ואיך ישרוד?- שווה לקרוא.

באמת אחד הספרים המרתקים והטובים,מתח במיטבו . מיוחד גם בגלל הכתיבה המשותפת של עיתונאי שבר לעבריין לשעבר שחזר בתשובה.
סצינות הפחד של פייט הופמן מעולות.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•עופר

שלוש שניות

מאת אנדרס רוסלנד

הביקורת של אריה

תמונה של אריה
דירוג
5.0
לפני 5 שנים

“מותחן מורכב, קשה לצלול לתוך מורכבות הפרטים, אבל - שיא המתח. מפתיע. נהניתי מאד בעיקר החל מהחצי השני ש”

18/32
ביקורות על שלוש שניות
הבאה
שימי
לפני 12 שנים

“ספר מעולה. לא רק שנבנה הרבה מתח במהלך הסיפור, אי אפשר לצפות מה יקרה בכל רגע נתון והוא תמיד מטלטל או”