אחד הספרים הבודדים שקראתי בשקיקה בלי יכולת להפסיק , למרות שעוסק בנושאים חשובים ו"כבדים" .
ניכר שהסופר אביעד קליינברג בעל ידע עצום בתחומי הדתות, היסטוריה ופילוסופיה וסוקר בצורה מקיפה
את הערכים המגונים ולצידם הטובים שנחשבו ככאלה ע"י רוב הדתות . אם עשרת הדיברות הן ה"רצפה" המחוייבת
מבני האדם לפחות עפ"י היהדות , בספר שבעת החטאים מוצגים הערכים האסורים או לפחות שיש להגבילם ולבקרם
העומדים מעל "רצפת" עשרת הדיברות כדי שנהיה אנשים מוסריים והם עפ"י המחבר :
העצלות, קנאה, תאווה, גרגרנות, רדיפת בצע , זעם, גאווה, וכתובפת : הצדקנות .
בקיצור מומלץ ביותר !

אפשר לומר על אביעד קליינברג הרבה דברים: שהוא איש אקדמיה מצוין, אדם מבריק ובחור כארז, אבל רוב מה שאפשר להגיד עליו זה שהוא חתיכת פוץ מתנשא (סלחו לצרפתית שלי), ואפשר להבין את זה בשנייה שקוראים את שני העמודים הראשונים בספר. אז איך הגעתי אליו בכלל? קודם כל, יצא לי לקרוא קטעים מספר אחר שלו במסגרת לימודי מדעי הרוח. דבר שני, עבודת הגמר שלי בתיכון היא לגמרי במקרה גם על שבעת החטאים. בגלל שיש לי קצת ידע על הוגים נוצריים וכדו', שמתי לב שקליינברג שלנו קצת מנסה להיות אוגוסטינוס, אז לא פלא שהוא מדבר עליו במבוא. הספר שלו הוא מעין "וידויים" מודרני - שפיכת לב של קליינברג על חטאיו שלו ועוד התפלספויות קצת מיותרות, במסווה של ספר אקדמאי, אחד כזה שמונח בגאווה על המדף בספריית הר הצופים למדעי הרוח והחברה, אי שם במדפים הצהובים בקוצה הרביעית. אבל בסופו של יום, עם כל הפוציות של קליינברג, הספר הזה (ובתכלס, בעיקר ההפניות ברשימה הביבליוגרפית שלו) עזר לי לכתוב חלק ניכר מהפרק הראשון בעבודת הגמר שלי.
למרות זאת, הספר (למעט הפרק "חטא למתחילים") מתמקד בייצוג המודרני של שבעת החטאים, ולכן אם אתם, כמוני, במקרה מתעניינים בשבעת החטאים לפני הרפורמציה הפרוטסטנטית, לא תקבלו פה הרבה מענה. לעומת זאת, הספר (יחסית לספר "אקדמאי") מאוד בהיר, קולח וקל לקריאה, כך שהוא טוב להעביר את הזמן בנסיעת רכבת או במסע האינסופי והבודד שלכם לחיפוש משמעות החיים.

לקרוא לזה ספר עיון זה פשוט לשקר ואני כותב את זה בצער רב. זה ספר שמבאר מעט את הרציונל שמאחורי כל חטא אך מיועד לקרוא הלא מעמיק או זה שלא רוצה להעמיק.
אין הרבה מה לספר או לסקור, אין זה בזבוז זמן אבל אם רצונך לדעת בצורה הרבה יותר רצינית, זה לא הספר שהייתי ממליץ עליו.

אם כן בדעתכם לדעת מה דעתו של אביעד קליינברג אז לכו על זה. קצת היסטוריה, לא מעט אביעד.
יאמר לזכותו שיש לו חוש הומור, כך שזה לא היה בלתי נסבל.

*נערך.

הרבה התפלספויות. לפעמים איזה רעיון שאפשר לאמץ להמשך החיים. לא ברור אם שווה את הקריאה.