עבר המון סמן מאז שקראתי ספר פנטזיה באמת טוב, והאמת היא שבחרתי בו לא בגלל הפנטזיה אלא בגלל המקור ההיסטורי של הספר כי אני מאוד אוהבת רומנים היסטוריים.
הספר התחיל והיה משעמם, לא התחברתי אליו בהתחלה וחשבתי שאני אפילו לא אסיים אותו אבל אחרי חמישה פרקים הסיפור פשוט שאב אותי פנימה ולא יכולתי להניח אותו מהיד. הכתיבה הייתה מדהימה, קתרין עשתה עבודת מחקר מדהימה בשביל הספר ואני מאוד מעריכה סופרות שכולכך משקיעות בספר שלהן ולא מזלזלות בקוראים שלהן, באמת שאין הרבה כאלו.
דמותה של קוני הייתה חמודה ואכפתית, היא לא הייתה טובה מידי או רעה אלא פשוט אנושית. הסופרת הצליחה להעביר את האהבה הענקית שיש בין קוני וסאם מבלי לתאר כול נשיקה ונשיקה בניהם ובלי להזכיר אפילו סקס! (אולי נרמז ממש בקטנה). הדמות הייתה דמות נשית חזקה שתעשה הכול למען יקיריה ומאוד הופתעתי כשהיא נלחמה במנחה שלה ואפילו יצאה לפעמים נגדו.
את דמותו של צ'ילטון לא אהבתי מההתחלה אבל לא חשבתי שהסופרת תהפוך אותו לרשע. אני לא יודעת למה אומרים שהספר נורא צפוי, לדעתי הוא לא צפוי בכלל, נכון יש את הקטעים שברורים מאליו כמו זה שהיא וסאם יהיו ביחד, אבל ככה זה בכול ספר. העלילה המקורית לספר הזה לא הייתה צפויה ובאמת שלא חשדתי בו, עד הפרק האחרון לא היה לי שמץ של מושג שהוא גורם הבעיה. (ואני פה חוסכת בהמון ספויילרים כי יש לי המון מה לומר אבל אני אשמור את זה לעצמי)
נורא נהנתי מהקריאה שלו, אהבתי את העלילה המשנית של המכשפות מהמאה ה-17 שקוני חוקרת ותוך כדיי גם מגלים את סיפורן האמיתי, זה היה ממש נחמד. אולי בגלל זה אומרים שהספר צפוי כי יש כמה דברים שמופיעים קודם בפרקי הביניים של המכשפות ואז גם בפרקים של הספר עצמו עם קוני אבל עדיין, זה חלק מהספר וככה הוא היה אמור להבנות, לדעתי אם היו משמיטים את כול פרקי הביניים אז הספר היה מאבד את כול הקסם שלו, תרתי משמע. הפרק האחרון היה מרגש, אפילו דמעתי קצת בגלל העצב שעבר בתוכי כשהוציאו אותן להרוג, זה היה אכזרי.
בקיצור, ספר מאוד מומלץ והופך לספר הפנטזיה הטוב ביותר שקראתי עד עכשיו כי מה שאני הכי אהבתי בו זה שכול הקסם והפנטזיה עצמה לא מלאו את החלק העיקרי בספר, לא היה מתואר כול כמה עמודים כישוף או לחשים ומכשפות, הפנטזיה הייתה מפוזרת בספר בצורה מתונה שלא שעממה ולא הייתה מוגזמת וזה מה שהכי משך אותי והפך אותו לספר פנטזיה כולכך טוב. לדעתי גם אם מעמיסים על העלילה יותר מידי פנטזיה זה הופך להיות מוגזם ומזלזל בקוראים, הכול צריך להיות על גבול הטעם הטוב והספר הזה נכתב אפילו בצורה כולכך עדינה שלפעמים עברו בתוכי מחשבות של: בטוח היו מכשפות! קתרין רשמה את הספר בצורה מאוד אמינה וזה אחד הדברים הכי נדירים שאפשר למצוא בספר פנטזיה. היא כולכך ריתקה אותי לעלילה והשפיעה עלי עד כדי כך שאפילו האמנתי לעלילה שלה.
מומלץ מאוד!











