ביקורת ספרותית על החלון הפתוח מאת הקטור יו מונרו [סאקי]
ספר טוב

---

הספר הזה עניין אותי משני טעמים עיקריים: האחד, "הסצינות המבוימות היטב של סאקי מעמידות את התקופה האדוארדית באנגליה בראי הביקורת והאירוניה העדינה" (ככתוב על כריכת הספר, ואני- בעוונותי - נוטה להאמין למילה הכתובה). השני, הדיון המלומד על הביקורת המצוינת של חמדת שכלל, בין השאר, ביטויי אכזבה מבחירותיה הספרותיות של הוצאת "זיקית".

דעתי שונה.

האוסף שלפנינו ריתק אותי מכמה סיבות:

ראשית, כמכלול, הוא מתאר באופן ביקורתי וחד את הצביעות והשיממון שבחיי המעמד הבינוני – עליון באנגליה. ברבים מהסיפורים חברה דשנה, שבעה וריקנית זו נחשפת:
"שתיקתה של ליידי אן": "הוא השמיע הערה על 'אור קלוש, נזירי' כמין נסיון לשבור את גוש הקרח שאולי עוד עומד ביניהם. הוא וליידי אן נהגו לחזור על הציטוט הזה בין השעה ארבע וחצי לשש בערבי הסתיו והחורף, זה היה חלק מחיי הנישואין שלהם".
כך גם "הנדבנית והחתול המאושר", על חייה של ג'וקנתה השאננה: "עולמה היה מקום מלבב, והציג את אחד מפניו המלבבים ביותר. גרגורי הספיק להגיע הביתה לארוחת צהריים מהירה.....ארוחת צהריים היתה טובה, ונותר די זמן לחלוק לקפה ולסיגריות את הכבוד הראוי".
וב"אומלט הביזנטיני" התיאור של סופי צ'טל –מונקהיים – סוציאליסטית עשירה כקורח: "כשמחתה בשטף על פשעי הקפיטליזם בפגישות סלון ובכנסי האגודה הפביאנית, עמדה לצידה הידיעה המרגיעה שהשיטה על כל עוונותיה ועוולותיה תוסיף להתקיים גם אחרי שהיא עצמה תמות".

שנית, הסופר מתאר באופן מבריק ואירוני קוי אופי אנושיים החורגים מהתקופה האדוארדית ומגיעים עד עצם ימינו אנו.
ב"קלוביס על האחריות ההורית" האם הגאה מריון אגלבי משוחחת עם אורחה המשועמם על "הדור הצעיר של משפחת אגלבי, שצויר בגוונים זוהרים ובלתי סבירים של אימפרסיוניזם הורי.....".
כך גם ב"חלון הפתוח" : גיבור הסיפור פרמטון "....ששגה באשליה הרווחת למדי כי זרים גמורים ומכרים מזדמנים צמאים לדעת כל פרט על מחלותיו של אדם וחולשותיו, לרבות מקורן והמרפא להן".
וב"דודנית תרזה" על שגעון פזמון קליט וטפשי למדי הכובש את לונדון בסערה מאה שנים לפני שהגנגאם סטייל הטפשי לא פחות כבש את העולם.

שלישית, התרשמתי כי אפשר שהילדות של הסופר ובחרותו משתקפים באופן כלשהו במקצת מהסיפורים. כך הסיפור "שרדני ושתר" המתאר את ילדותו העגומה של קונרדין בצילה של בת דודתו והאפוטרופסית שלו (גם הסופר גדל אצל סבתו ודודותיו). אגב, סיפור קצר זה הולחן כאופרה, שודר בסדרה טלויזיונית וברדיו ואף נתן השראה להקת מוסיקה גותית בתחילת המאה הנוכחית קרוב למאה שנים לאחר כתיבת סיפורון זה. יבול מרשים למדי עבור סיפור קצר אחד. כן נראה לי שאולי גם הסיפור "החולם" משקף מעט מהסביבה בה גדל.

אילו הייתי צריך לבחור את הסיפורים מהם נהניתי במיוחד הייתי מציין את "הספר הפתוח" שעל שמו נקראת אסופת הסיפורים. סיפור מבריק ומשעשע בפשטותו. השני הוא "שרדני ושתר"....

השורה התחתונה: אסופת סיפורים שווה קריאה. כמו כל אסופת סיפורים קצרים לא כולם שווים באיכותם, אבל כמעט בכל אחד מהם ניתן למצוא משהו. תיאור משעשע, הומור אנגלי או תובנה מעניינת. לרבים מהם סוף משעשע או מפתיע. אולי לא הספר שהייתי לוקח לאי בודד אבל, לעניות דעתי, טוב עשתה הוצאת "זיקית" שהעלתה אותו מתהום הנשיה.

ושורה תחתונה בהחלט: סאקי כתב מספר ספרים. אסופת הסיפורים הקצרים הזאת מסקרנת אותי לקרוא את אחד מספריו.

» ביקורות נוספות של דן סתיו
» ביקורות נוספות על החלון הפתוח