ביקורת ספרותית על מלחמת הצוללות מאת קרל דניץ
ספר טוב

---

הצוללת שכמעט והכריעה את המלחמה

סיפרו של אדמירל דניץ, מעניין, כתעודה יוצאת דופן לפרק היסטורי מרכזי במלחמת העולם השנייה, קרב השליטה באוקיינוס האטלנטי, ולתורת הלחימה הנועזת של הצוללות הגרמניות שכמעט והכריעה את בריטניה.

פרולוג למלחמת העולם השנייה

במלחמת העולם הראשונה, בלטו שני קצינים צעירים ומוכשרים, האחד הוא ארווין רומל שיכונה שועל המדבר, מי שלקח חלק במערכה נגד האיטלקים, בה הונחה התפיסה של הבליץ קריג - מלחמת הבזק. השני, קרל דניץ מפקד צוללת צעיר, שהשתתף בתקיפת לילה על הצי הבריטי, בה הוא איבד צוללת ונפל בשבי, ניסיונו היווה את הבסיס לפיתוחה של טקטיקת תקיפת לילה על ידי קבוצת צוללות - חבורת הזאבים.

המכנה המשותף של שתי שיטות הלחימה, הוא היותן חדשניות ופורצת דרך, מושתתות על תעוזה, ריכוז כוחות, הפתעה ופיקוד דינאמי הפועל בחזית ומהווה דוגמה לכוח משימה מלוכד ומחויב.

עליית היטלר לשלטון מביאה להקמת צי הצוללות

עם סיום מלחמת העולם הראשונה, לא הורשתה גרמנייה, להחזיק בצוללות, רק עם עליית היטלר לשלטון החלה ההצטיידות בצוללות, דניץ ניהל מאבק עיקש בכדי להשיג משאבים על ידי הדגשת תפיסתו, הצורך להעדיף את הצוללות שלדעתו עשויות להכריע את הקרב עם בריטניה, לעומת אניות המלחמה, שהשימוש בהן יצור נטל לגרמניה. בתחילת דרכו הוא ניתקל בחסמים ובמאבקי יוקרה, רק פריצת מלחמת העולם השנייה, יצרה מצב שבו התקבלה גישתו של דניץ, מה גם שדניץ הכריזמטי, ידע לפלס דרך להיטלר, ומשאבי הצי תעדפו לצי הצוללות אם כי מאוחר ובקצב מתון ולא מספק.

מלחמת העולם השנייה - הצוללת מפתיעה ומופתעת

הברטים ממצאי הסונאר, חשבו כי עידן הצוללת הסתיים, לא כך חשב דניץ, שגרם לצוללות שלו לגלות יוזמה והתקפיות, מול הצי הבריטי הגדול. זירת הקרב הימי עברה מחופי גרמניה ואירופה, אל חופי בריטניה, ואל תוך הנמלים שלה. הצוללות פגעו, בנושאת מטוסים, באוניית הדגל בתוך מעגן לכאורה מוגן, הם הניחו סביב אנגליה מוקשים, ולמעשה גרמו לצי הבריטי לרדת למגננה, להתמקד בשמירת עורק החיים לאנגלייה - השירות. צי הצוללות הגרמני, היה אפקטיבי בצורה יוצאת דופן, הצוללות, הצליחו לחדור כקבוצות לתוך השירות ולהסב אבדות כבדות לאנגליה ובעלות בריתה.

דניץ חתר להכרעה, באופן שהטבעת אוניות הסוחר ואוניות המלחמה תביא את ברטניה לסף רעב, ולמחסור קריטי בציוד לחימה. הוא קיווה כי במצב זה ברטניה תאלץ להיכנע, ( הוא לא טעה בגישה ). מינויו כמפקד חיל הים הגרמני אפשר לו למקד מאמצים ומשאבים לצי הצוללות, כולל פיתוח טכנולוגיות חדשות, טורפדו אקוסטי, ומערכת כיוון טורפדו, אמצעים מפתיעים ומעוררי השראה.

בריטניה לא נכנעה, הסיבה עיקרית לכך, היא פיצוח צופן מכונת ההצפנה הגרמנית- האנגימה, על ידי הבריטים, ובכך תנועת הצוללות הפכה לשקופה. דניץ לא חשד באפשרות פיצוח הצופן. הוא ניסה להסביר את הכישלונות והאבדות המשמעותיות, ביכולת טכנולוגית איתור חדשה שהשיגו הבריטים, כמו הרדאר המוטס. הברטים שמרו בסוד את פיצוח האניגמה עד שנות השבעים. בעת כתיבת הספר דניץ עדיין לא ידע ולא העלה על דעתו את אפשרות פיצוח הצופן, כישלון מהותי בהבנת המציאות.

אפילוג - דניץ כהשראה לצוללות העידן החדש

רכישת צוללות חדישות בגרמניה ע ל ידי ישראל, סוגרת כעת מעגל, תשתית הידע והפיתוחים של הגרמנים בעת ההיא משמשים כעת את חיל הים הישראלי, סמליות מדהימה וטעונה מתקיימת בקשר הזה, מעל הכול השימוש הנועז בצוללת ככלי מלחמה, כפי שעיצב דניץ, מהווה השראה לצוללנים מצבאות העולם ובהם צוללנים ישראלים.

זיכרונותיו של דניץ כתובים באיפוק, וביבשושיות, מלאים בפרטים טכניים, ובנתונים, המסמך מתאר רק צד אחד של המאבק, חסרה בו התמונה הבריטית בכדי לקבל תמונה כוללת של המערכה, למרות זאת סיפרו של דניץ, הוא תעודה יוצאת דופן לאופן שבו פותחה ויושמה טקטיקת מלחמת הצוללות.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על מלחמת הצוללות