ביקורת ספרותית על חום מאת די שולמן
בזבוז של זמן

---

אני בחרתי להתחיל מזה שאני בעמוד 170 ופרשתי. אני לרוב לא פורשת מספרים.

הכרתי את הספר מביקור קבוע בצומת ספרים וראיתי את 'הזיות'. הוא נשמע לי ממש מגניב ומקורי והחלטתי להזמין את הקודם לו מהספריה.
'חום'.

עכשיו לספר.
אז יש את סתוס ויש את אווה. (ויש את הכתיבה הילדותית שבה הספר כתוב)
סתוס הוא גלדיאטור מהמאה השניה ואווה היא גאון מהתקופה שלנו. בערך. 2012.(מישהו יכול להאמין שזה היה לפני שנתיים?)
(זאת אומרת שהגיע סוף העולם לפני שנה וארבעה חודשים!)

אני לא אהבתי את הספר. בכלל לא.
יכול להיות שזה בגלל שחיכיתי שהוא יגיע מהספרייה בערך שלושה וחצי חודשים ובזמן הזה בניתי עליו הרים וגבעות וזה יכול להיות בגלל העלילה והדמויות שלא התחברתי אליהם.

אני אתחיל מאווה.
היא עבריינית גאונה שהתקבלה לבית ספר לגאונים (....)
בקיצור, לא התחברתי אליה בכלל.
היא אדם בודד שכל הזמן מתחמק מאנשים, בכל דרך שהיא.
היא סובלת במשפחה שלה.
והיא עבריינית מחשבים. היא יכולה לפרוץ כמעט כל דבר.
היא לא דומה לי בכלל.
אני לא אגיד שלא אהבתי את הרעיון של הפנימייה, כי אני אוהבת ספרים כאלה לרוב, אבל זה לא היה מקורי בשום דרך בכלל. אחת מהגרסאות הפחות טובות של פנימיות.
אבל אני יכולה להגיד שיותר התחברתי אליה מאשר לדמות השניה, בעיקר בגלל החברה, המקום והתקופה.

ועכשיו ולסתוס.
הוא גלדיאטור בלתי-מנוצח שנפצע בכתף בגלל הסחת דעת מצד בחורה במהלך הקרב.
אוקי.
זה יכלול ספוילר קטן שאם שרובו מתגלה במאה העמודים הראשונים או פחות.
יש את הנערה שהוא התאהב בה ויש את אמא שלה.
הרומן שלו עם הנערה שהסיחה את דעתו (ליביה) נוראי. הוא פתאום קם והחליט שהוא מאוהב בה והיא אהובתו ושהוא יעשה הכל בשבילה והם ייברחו ביחד וכו'.
בפעם הראשונה שהם דיברו הם התנשקו נשיקה ארוכה וממושכת. שזה דבר שבכלל לא אהבתי.
ועכשיו לאמא שלה. היא מאוהבת בסתוס והיא כל הזמן מנשקת אותו ומנסה לרחוץ אותו ומנסה לגרום לכמה שיותר פגישות מיניות בניהם.
זה היה חלק חולני.
היא מבוגרת והיא נמרחה על סת ברמות.
לא אהבתי את הדמות שלה בכלל.
גם לא את של סת.

ועכשיו לספר עצמו.
הוא מחולק לשתי עלילות שונות, אווה המודרנית וסת מהמאה השניה.
שתי העלילות כמעט ולא קשורות אחת לשניה ובפעמים נדירות ניתן לראות משהו משותף בין סת לאווה.

כמו שהתחלתי את הביקורת, אני הפסקתי בעמוד 170 כשהבנתי סופית שאין סיבה להמשיך את הספר.
ואני בשוק, כי ציפיתי ממנו להרבה יותר.

אני לא ממליצה על חום.
לא שווה בכלל קנייה ואולי אפשר בערך להשאיל מהספריה לתקופה שבכלל אין מה לקרוא והתקופה נואשת.
נואשת מאוד.

» ביקורות נוספות של food. books. sleep.
» ביקורות נוספות על חום