הביקורת נכתבה ביום שישי, 21 בפברואר, 2014
ע"י עושים רוח
ע"י עושים רוח
עיונים מעניינים מאד בשירה. מאסתר ראב דרך אורלנד ועד טשרנחובסקי. התעמקתי התעמקות רבה בפרק על היחס בין ביאליק לאצ"ג. כך למשל בעמוד 109 מתואר כיצד האיצמג אצ"ג בביאליק לקרוא בקול רם לעופות השמיים שיביאו גחלי רתמים, כלומר ממש פרודיה אירונית על כתיבתו של זה.
כמו כן הפרק על לאה גולדברג "האומץ לחולין וקריסתו" הינו פרק מופתי. בין ההקבלות בין 'טבעת עשן' ל'אבני בוהו' ועד לדין בסימוליזם ובפוסט סימבוליזם שדי הצליח לעסות לי כמה תאי מוח (וגם לאבד לי כמה בניסיון להבין במה מדובר). לסיכום דן מירון מבצע עבודה מצוינת של מחקר ומדגיש הדגשה מובהקת את החשיבות של הפרשנות האישית ולאו דווקא הרצון להתחבב על חובבי השירה ולהציג את זו כמוחלטת ונטולת פשרות.
3 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
עושים רוח
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה חמדת :)
|
|
|
חמדת
(לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
איזה מזל שאתה מבין {ונהנה} מדברי דן מירון . אני לא מצליחה ,עד שאני מגיעה לסוף הקטע ,הלכתי לאבוד
בין כל האלמנטים הספרותיים .אני באופן אישי גם לא אוהבת את הניתוחים הסיפוריים הללו שמוציאים את כל הכיף והקסם מהספרות /שירה ומשאירים אחריהם גוויה לאחר ניתוח כמו במכון הפתולוגי .אבל יפה לך שאתה אוהב ומתמיד .
|
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
