ביוגרפיה מבריקה על אישיות בתקופה שלא-תיאמן, צוויג מבהיר ברמה מדהימה של דיוק, הבנה, וירידה לפרטים, את הסיטואציה ההיסטורית הבלתי נתפסת שהייתה תקופת חייה של מארי אנטואנט, על התהפוכות שעברו על צרפת בשנים אלה ועל אירופה כולה. צוויג הוא כמובן לא כותב רק בהיסטוריון אלא סופר שמנתח את המצבים ואת נפש האדם ומצליח לגרום לקורא להבין את פעולותיה ותגובותיה של אחת הנשים הידועות והשנויות במחלוקת בהיסטוריה.

מעולה מעולה מעולה. אחד הספרים האהובים עליי, עם שילוב נפלא בין הומור לרגישות לכמות בלתי נדלית של רעיונות, דמויות מעוררות הזדהות וחמלה ועלילה רחבת יריעה . מדהים שזה ספר ביכורים, ובהחלט מעורר השראה.

בוקובסקי פחות אהוב עליי מאמריקאים מאצ'ואים אחרים. לא נהניתי מ"נשים" (כמובן שזה לא הופך אותו לפחות יצירת מופת בעיניי העולם..)?
אני אוהבת את השפה הרזה והמדויקת, אבל לעתים הייתה חסרה בספר איזה צלילה יותר עמוקה לתוך תודעת הגיבור מעבר לאלכוהול ולזיונים... או שאני זו שפספסתי.

ספר נפלא!! ספר הילדות האהוב עליי ביותר, קראתי אותו המון פעמים בילדותי. ספר מצחיק, שנון, ציני, צבעוני, מרתק וסוחף, שונה מאוד מכל ספרי הילדים שכותבים היום. רואלד דאל העז להציג ילדים מפונקים ומגעילים שהוריהם נכנעים להם כמשרתים, ולא חשש להעניש את הילדים האלה (בצורה אכזרית למדי...). הרעיונות הגאוניים של דאל לגבי ממתקים חדשים (מסטיק שהוא ארוחה שלמה וכו...) גם כן היו די קוסמים לילדה חובבת שוקולד.:)

ספר מבריק. מגלה המון תנופה ומקוריות (גם החלק הראשון שמתייחס לדתות ולבעלי בחיים ובעיקר החלק השני העלילתי), ומלא רעיונות יוצאי דופן ומרתקים, כמו לגבי השוני בין האדם לחיה, יצר ההישרדות, התפקידים שממלאת הדת בחיינו. הספר גם ספוג באיזה תחושה אופטימית, שמוסיפה להנאה מהספר.:)

היות והביקורות היו כל כך חיוביות ציפיתי להרבה מהספר, אבל חייבת להגיד שהתבדיתי. באופן אישי קשה לי ליהנות משפה נמוכה בספר, אפילו שאני מעריכה את היצירתיות בדימויים. אני לא יודעת אם המשלב הנמוך היא נלעג ומעיד על התנשאות (כמו שנטען בכמה ביקורות), ולדעתי למחברת יש הזדהות ואמפתיה עם הדמויות. יש גם משהו מאוד אמיתי ומרגש בסיטואציה המשפחתית הבסיסית ובנקודת המבט של הדמויות. סך הכל, נדמה לי שאם אני אחשוב על זה הספר באמת "ספר טוב", אבל תוך כדי קריאה לא נהניתי בכלל. כנראה שהמחסום ביני לבין הספר הוא השפה העילגת, שגם אם לא התכוונה להלעיג רידדה את הדמויות לדרגה שקשה להזדהות עמה.

לא אהבתי. אולי זה צריך להיות ספר לילדים, להראות להם שיש דבר כזה אנשים עם מוגבלות מסויימת, ושזה בסדר.
ולמסר כזה קשה לקרוא אמירה ספרותית עמוקה במיוחד...
השפה רדודה, יבשה-במכוון ומשעממת, כנ"ל העלילה, ולגיבור הרי אי אפשר להתחבר מעבר לסקרנות לגבי הדרך שבה הוא רואה את העולם. כל מה שאתה רוצה כקורא זה לשבור את המחסום הזה שבין הגיבור לבין העולם ולהפוך אותו (וגם את הספר) לבעל עומק.

ספר הביכורים על דוד אבידן - אין מה לומר יותר, פיצוץ אדיר של כישרון ושפה חדשה ושונה לגמרי ששינתה את מראה השירה העברית. מרתק, מהמם, מדויק וקורע.