ביקורת ספרותית על חרבות נגד המוות מאת פריץ לייבר
ספר טוב

---

זהו אוגדן על הרפתקאותיהם של פאפהרד והעכברן האפור, האוגדן שוזר עשרה מהסיפורים הנפלאים והקסומים, מלאי המתח אשר כתובים בשפה עשירה כמיטב סיפורי הפנטזיה. הסיפורים מוליכים את הגיבורים שלנו ברחבי עולם ניוהן ובעיר הבירה לנקמאהר. השניים מחפשים משמעות בחייהם לאחר שאהובותיהן נהרגות בעיר ומסתובבים בעולם למצוא הרפתקאות ולחיות על הסף. הסיפור מקבל נפח נוסף בכל פגישה של השניים עם דמויות פנטזיה חזקות אחרות שהם צריכים להתמודד מולם.
לייבר כותב בשפה גבוהה, הוא מפתל את העלילה סביב שני הגיבורים וכותב עשרה סיפורים שונים וזו נקודת החולשה של הספר, ישנם סיפורים ארוכים וישנם קצרים, כאלו הנקראים בנשימה אחת וכאלו שלוקחים יותר מעצירה אחת במהלכם, הסיפורים אינם קשורים בהכרח וכל סיפור מתחיל מחדש בתיאור קצר של הדמויות וזה מעיב על רצף הקריאה.
אהבתי את הספר, אך התקשתי לפעמים לזכור באיזה סיפור אני נמצא ופעמים רבות כשפתחתי את הספר הייתי צריך לקרוא קצת אחורה כדי לבדוק באיזה סצנה הגיבורים נמצאים. אני חושב שספרים מן הסוג הזה צריך להחזיק בתיק ובכל פעם שיש רק מעט זמן פנוי אז מתאים לקרוא קצת ולחזור אל הסיפורים הנפלאים שלייבר טווה בשבילנו.
תהנו...

» ביקורות נוספות של Braveheart
» ביקורות נוספות על חרבות נגד המוות