ביקורת ספרותית על מוזונגו - סיפורו של המטוס שנפל על הרי הירח מאת יגאל סרנה
ספר לא משהו

---

הספר "מוזונגו" הוא ספרו הרביעי של יגאל סרנה.
הספר מסקר את התרסקותו של מטוס דו מנועי
שיצא עם משלחת מאוגנדה לקונגו במטרה לחפש זהב.
יגאל סרנה הוא עיתונאי ופובליציסט,
בהחלט אפשר להרגיש זאת בכתיבתו ב"מוזונגו"
מלבד עמדתו האישית בספר על כל המתרחש באפריקה
יגאל סרנה הפליא אותי עם דימויים והמשלות פיוטיות קסומות.
עם זאת, את הספר מוזונגו, באופן כללי, לא אהבתי.

מאה העמודים הראשונים של "מוזונגו"
מגוללים את חלקה הצפוני של דרום אפריקה
על כל תכניה, עלילותיה, עברה ומנהגיה

אני ממליץ להתחיל לקרוא את "מוזונגו" החל מתחתית עמוד 94.
החל משם, מתחיל באמת מה שהעורך מספר לנו בתקציר גב הספר
עד עמוד 94 ישנן תקלות משמעותיות שהקשו עליי בקריאה:

# מרחב הזמן - רבות הפעמים בהם היה מאוד קשה להבדיל
בין "כאן ועכשיו, סיקור המחבר באפריקה" לבין - "בדיעבד אודות..."

# מעבר זריז ומהיר בין דמויות שונות ומשונות
שאין להם שיג ושיח בהמשך העלילה, כל שכן סביב אודות ההתרסקות
ומה שבאמת קרה שם על הרי הירח

# דימויים אפריקאים שרק תושבי המקום יבינו,
שלא לדבר על מושגים ומונחים בשפה הזרה הזו.
אם כבר כתיבה אותנטית, הצטערתי על שאין בתחתית כל עמוד
כוכביות המבארות בקצרה את המושגים והמונחים השונים.

הרבה יותר קל אילו בחר יגאל סרנה להתעסק פחות בנשיא,
בפוליטיקה האפריקאית, בהלך הרוח ולהתרכז בחבורה הקשוחה
שעומדת להיפגש ולשאת פעמיהם לכיוון יעד הזהב הבא

הרגשתי שבכתיבתו, יגאל סרנה התרגש מהארץ השחורה על כל רבדיה
הרבה יותר ממה שבאמת בחר לכתוב עליו, על התרסקות המטוס.
אם כן, מדוע בחר בעלילת התרסקות המטוס כ-"תירוץ"
במקום לכתוב מין יומן מסע משונה שכזה, למשל?
הייתי מעריך הרבה יותר אילו היה בוחר ללכת עם האמת שלו עד הסוף,
ולחבר ספר על יומן מסע שחור אפריקאי כזה או אחר.

יגאל סרנה ריגש אותי לאחרונה בכתבתו על הסופה "יולנדה" בעיתון
שפקדה את האיים הפיליפיניים. ("7 ימים/ידיעות אחרונות")
ניכר שכתיבתו העיתונאית, הקרה, לכאורה, מרגשת הרבה יותר
מעמדתו הפובליציסטית והחמה.
את הספר "מוזנוגו" אני לא אהבתי, אבל, מסתבר, זה רק אני

» ביקורות נוספות של ingidao
» ביקורות נוספות על מוזונגו - סיפורו של המטוס שנפל על הרי הירח