ביקורת ספרותית על מתכונים ומזימות מאת אל ניומרק
ספר לא משהו

---

דמעות של סו שף

כשאני רואה את אייל שני ממאסטר שף מביט אל עגבנייה בעניים בורקות ומדבר על סומק אדמומיותה והארומאטיות ( או השרמנטיות ) שלה, אני ממש מרגיש במבוכה נוראית לנוכח בורותי הקולינרית, וחוסר יכולתי להתחבר ליחסי החיבה ששני מרעיף על העגבנייה שלו. לכן חששתי מאוד מהספר מתכונים ומזימות של אל ניומרק, שברקע שלו מתנהלת חגיגה קולינרית הלקוחה היישר מארמונות וונציה של תקופות הרנסנס, שהמטבח שלהן הוא הזירה המרכזית בעלילה.

יחד עם מתכונים מעוררי תאווה, ניומרק רוקחת עלילה בה מעורבים, רצח וקנוניות, שמתרחשים סביב ספר עתיק המכיל בתוכו סודות המאפשרים למחזיק בו לרכוש יכולות אל טבעיות. כולם רוצים לשים את ידם על הספר. בוונציה של אז כוח ושליטה הם שם המשחק. המאבק לשליטה נערך בין שני כוחות מנוגדים, אנשי הרנסנס שדגלו בהתחדשות, מול התפיסה הקתולית שייצגה את השמרנות, במקביל, שליטי העיר וונציה, קראו תיגר על כוחו של האפיפיור, כעניין של פוליטיקה ומשאבים.

תיאורי וונציה של המאה ה- 15 פשוט נפלאים, וונציה הופכת למוחשית על שלל נופיה, תעלותיה, הבתים המרקיבים ומולם ארמונות הפאר, ומגוון הטיפוסים שבה, ילדי הרחוב, ובתי הזנות. מעבר למראות הקלסיים, ניומרק מפצחת את סוד הקסם הרב שכבתי והמפתיע של העיר, " מתחת למסווה שלה היא זנותית, וכך הייתה תמיד ".

הרקע הנוסף של הספר הוא חגיגת האוכל הנפלאה, שיצא לי להבין אותה דרך הפקה שערכנו באנסמבל שלנו, למחזה של יעקב שבתי - אוכלים, שבו העלילה מתנהלת סביב שולחן הסעודה, באמצעות חווית השביעה, אפשר לקבל מושג על תרבות האוכל מצד אחד ועל ההתבהמות האנושית מצד שני. נוימרק רוקחת חוויות קולינריות שמש מגרות את בלוטות הטעם.

העלילה מסופרת בגוף ראשון, דרך לוצ'יאנו, שוליית הטבחים, שבעברו היה נער רחוב. בחירה המגבילה את הכלת העלילה על שלל דמויותיה ופיתוליה. מה שגורם, לניומרק לחבר את חלקי העלילה בתפרים גסים היוצרים מצבים אבסורדים ומאולצים, שהופכים את הדמויות ללא אמינות. רק דמותו של פררו אמינה, כשף וכאיש רנסנס המתעניין בתיאוריה האסטרונומית של קופרניקוס, אחד מרעיונות המהפכה המדעית.

ליבת העלילה היא חידת הספר העתיק, והניסיונות לשים עליו את היד, סוד הספר ברור בתחילת העלילה, מה שהופך אותו לגילוי נאות של רואי חשבון. העלילה מממשיכה לרצח, בו ברור מיהו הרוצח, ובכך העלילה מאבדת את עוקצה וכיוונה, והופכת לכלב מבולבל שרודף אחרי הזנב של עצמו.

לאחר שאיבדנו את ליבת העלילה, נוימרק מנפקת עלילת משנה, ניסיון לשלוף קלף אחרון במטרה של הסחת הדעת מנפילת העלילה, סיפור אהבה בין שולית הטבחים ואהובתו פרנצ'סקה, נערה מתלמדת במנזר. תחילתה של אהבה בתמימות נעורים, והמשכה מעורר גיחוך, כמו גרסה דהויה של רומיאו ויוליה, סיפור שהופך על כורחו לפרודיה.

דמעותיו של הסו שף, הם תוצאה מקילוף בצל במטבח הארמון. זאת הוכחה נפלאה שהכנת אוכל עלולה להביא לכדי דמעות, אבל אין בכך בכדי להבטיח את איכות התבשיל עצמו - הספר, שעליו לבטח היה אומר שני, כי הוא נאפה שלא כהלכה, כי הבצק - העטיפה, ממש לא אחיד במרקמו, ולא מתחבר ומפלרטט עם המילוי - ליבת העלילה, שהיא בכלל בלילה נטולת טעם, ולסיכום נוימרק הקדיחה את התבשיל. לא חייבים לקרוא.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על מתכונים ומזימות