ביקורת ספרותית על ראיונות קצרים עם גברים נתעבים מאת דיוויד פוסטר וואלאס
ספר בסדר

---

האם וואלאס גאון ומוכשר שמבין את נבכי נפש האדם?. התשובה היא כן בהחלט!
האם לקרוא ספר שלם שמספר על סקס ,משגלים וסטיות מין על כל הגוונים והצורות האפשריות עניין אותי? התשובה בהחלט לא! פשוט שעמם לי לקרוא על כך.

וואלאס כותב בצורה צינית אך מפוקחת על מצבים שבהן גברים {כאמור נתעבים } מבצעים וחושבים מין וכן הצורך האובססיבי שלו להסביר לנו הקוראים מה מניע אותו לחשוב את המחשבות האפלות בזמן ותוך כדי בצורה יבשה ועניינית כאילו שכרגע אנחנו בדיון על איזה מכונה שצריך להפעיל אותה, וברור שלא אהבתי את ההתייחסות העניינית שלו לנושא. לא רומנטיקה לא רגש כל שהוא שמוחבא אי שם, פשוט "קר".

זה כמו לקרוא תפריט של הוראות הפעלה למדיח. נניח כותב הגאון כשמפתים בחורה (והוא מעיז ומכנה אותה תרנגולת) ומנסים לכבוש אותה ומבקשים ממנה לעשות משהו שהוא לא קונבנציונלי. מה הסיכויים לשלילה או לחיוב שהיא אכן תסכים. ואיך הוא יודע מראש מי תסכים ומי תברח לו. בקיצור סיפורים נתעבים שכאלה שעושים ממש חור אפל בלב.

"התרנגולות הנדירות שטעיתי בזיהוין, תחייכנה בנימוס, אפילו תצחקנה, ואז תדחינה את ההצעה בצורה ישירה וגלויה. שום נזק לא נגרם, הן לא מטילות בי רפש."

המעניין שבספר היה: למה?

ההסתכלות שלו על העניין כך מספר נבעה מהיחס של אמו לקיצוניות הפכפכה של "חום וקור" אליו.
הייתה סוגרת אותו בחדר למעצר, לעונש, ולאחר מכן פותחת את הדלת ומחבקת אותו. ואז הוא היה מתפתה שוב לרגש החם הזה שפורץ ממנה ונותן בה אמון שוב. צורת התנהלות הפכה אותו לפגיע ושבור לב , ושאל עצמו מתי היא שוב תסתכל עליו בקרות כמו דגימה במעבדה .

וכמובן היחסים שלו עם אמו הביאו אותי לחשוב כמה "כח " רב השפעה יש לנו ההורים שאסור לנו לנצל. כמה רגישים הילדים שלנו שנותנים בנו אמון ושמים את מבטחם כדי שנוביל אותם לדרך עצמאית בחייהם. וכמה קל להרוס אותם ולשבש את חייהם כאנשים בוגרים כמו וואלאס מיודעינו.

לא אהבתי

» ביקורות נוספות של חני
» ביקורות נוספות על ראיונות קצרים עם גברים נתעבים