ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 18 בדצמבר, 2013
ע"י קוראת
ע"י קוראת
לאחרונה קראתי מחדש וברצף את כל סיפורי שרלוק הולמס המרתקים. תוך כדי קריאה מחודשת של סיפוריו של פו (אחד הסופרים הנפלאים שאי פעם היו) אמרתי לעצמי- רגע, הקטע הזה ממש הופיע אצל שרלוק הולמס. וגם הקטע ההוא. וההוא. דופין זה הולמס, המספר זה ווטסון. אבל גם בסיפורים ללא דופין- הקוף העבריין, לדוגמה, המודעה בעיתון כפתיון לעבריין שמגיע לשרלוק (דופין) הביתה, ועוד המון דוגמאות. האם רק נדמה לי? חיפשתי באינטרנט ומסתבר שהשפעה זו ידועה לכל. קוראים לזה השפעה? המוטיבים הגאוניים והמקוריים של דויל בעצם לא הומצאו על ידו! הם הומצאו על ידי אדגר אלן פו ורק "הושאלו" לספריו של דויל! היום היו תובעים אותו על הפרת זכויות יוצרים!
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
חמדת
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
זה נחמד ומוסיף ידע .
|
|
|
קוראת
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
ממש גניבה ספרותית- הוא העתיק קטעים שלמים ללא בושה. חפרתי עוד ועוד באינטרנט כי הייתי בהלם איך גיבור ילדותי יוצא כזה חנטריש ועניין אותי איך זה יכול להיות שקונאן דויל שרד את מבחן הזמן למרות שאת הרעיונות המקוריים הוא גנב. אין לי תשובה. אולי אנשים לא מכירים כל כך את המקור (כמוני, עד לפני שבוע). הנה לינקים להשוואה של קטעים אחד מול השני (המקור תמיד של פו, הוא המציא את הסיפורים 50 שנה קודם...):
http://www.worlds-best-detective-crime-and-murder-mystery-books.com/poeinfluenceondoyle01-article.html http://www.worlds-best-detective-crime-and-murder-mystery-books.com/poeinfluenceondoyle02-article.html |
|
|
שומר היערות
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
צריך לדעת מתי לעשות גניבה ספרותית
|
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
