לאחרונה קראתי מחדש וברצף את כל סיפורי שרלוק הולמס המרתקים. תוך כדי קריאה מחודשת של סיפוריו של פו (אחד הסופרים הנפלאים שאי פעם היו) אמרתי לעצמי- רגע, הקטע הזה ממש הופיע אצל שרלוק הולמס. וגם הקטע ההוא. וההוא. דופין זה הולמס, המספר זה ווטסון. אבל גם בסיפורים ללא דופין- הקוף העבריין, לדוגמה, המודעה בעיתון כפתיון לעבריין שמגיע לשרלוק (דופין) הביתה, ועוד המון דוגמאות. האם רק נדמה לי? חיפשתי באינטרנט ומסתבר שהשפעה זו ידועה לכל. קוראים לזה השפעה? המוטיבים הגאוניים והמקוריים של דויל בעצם לא הומצאו על ידו! הם הומצאו על ידי אדגר אלן פו ורק "הושאלו" לספריו של דויל! היום היו תובעים אותו על הפרת זכויות יוצרים!

















