הספר הוא לא יותר מאשר אוטוביוגרפיה של רותי דייכס ומיני במאים ודרכם להוציא את 'המיץ' משחקנים. קראתי את הספר בניסיון למצוא כל מיני שיטות משחק חדשניות ולא העלתי כלום בידיי. אני יודע שהרבה שחקנים הצליחו למצוא בו ממש, והצליחו להגיר מתוכו שיטות ועצות לגבי סגנונות שונים של משחק אבל לא אני, הפכתי בו שוב ושוב ורק קיבלתי תפיחות עצמיות על השכם, ועצות בימואיות איך לבלבל שחקנים ולהוציא מהם יאוש.










