אחת השאלות שמטרידה רבות את קהל קוראי ספרות הבלשים עוסקת בחיי המשפחה של הבלש פותר התעלומות. או למעשה העדרם של חיים כאלה. הבלש הטיפוסי (או לפחות בן דמותו המצטייר כגיבור של ספר בלשים) הוא לרוב גבר בגיל העמידה, מדוכדך, ציני, אלכוהוליסט לעיתים, ובודד. האם אלה חיי הדרמה והצורך בסודיות שגוררים את נישואי הבלש אל סופם הרע, או שמא הנישואים הגרועים הם שדרדרו אותו לעבודה סביב השעון ולהתמכרות לחיי המשטרה החוקרת? ואולי אין אלה סיבה ומסובב כלל, אלא שבדידותו של הבלש היא זאת המאפשרת לכותב לשלב בספרו גם הבטחה לרומן מסוג כזה או אחר, כולל תיאורים מפולפלים שיסייעו למכירות ספרו? כל השאלות נותרות פתוחות וממתינות לחוקרי הסוגה ולעבודות הדוקטורט שלהם.
בתוך גל ספרות הבלשים הסקנדינבית שתוקף לאחרונה את הספרות הים תיכונית שלנו, הגיעה גם סדרת "צוות אלף" אל הלקטורים של הוצאת כינרת. שלא כבסדרות אחרות, הפעם התרגום עובד כסדרו, ולא מתחיל מהספר השלישי או הרביעי, ועל כך הם ראויים לציון. הצוות - הוא הצוות המוזר אליו נבעט פקד פול ילם (למעלה, לשמחתו) בעקבות שערוריה מקומית. שם הצוות ומשמעותו מובהר במהלך הספר. פול ילם, במפתיע ובמוזר אולי הוא איש משפחה. יש לו אישה ושני ילדים, והוא חי איתם באותו בית. יתר על כן, עד לאותה שערוריה היו התיקים שלו נקיים בלא רבב. ועל כן במקום הדחה, הוא מקבל סיכוי נוסף, ומשולב בחקירה מחרידה שבה נרצחים בזה אחר זה ובצורה מחרידה וטקסית אנשים מצמרת עולם העסקים השוודי.
עכשיו מגיע השלב שבו אני צריכה לומר מה דעתי על קריאת הספר, ואני נמצאת במבוכה. הכריכה האחורית מבטיחה "מותחן אינטיליגנטי, מהודק וקצבי שניחן באיכויות ספרותיות מרשימות". ובכן לגבי "אינטילגנטי" - בהחלט. אני מסכימה. ניכר שהכותב אינטיליגנטי, בעל ידע רב בנושאים מגוונים. חלקם מתגלים לבסוף כקצוות מתים שאינם קשורים לפתרון התעלומה, אבל מה לעשות. ככה זה בחיים. יש קצוות שלא מסתדרים יחד, ובכל זאת חוקרי המשטרה צריכים לבדוק אותם. בזה אני חושבת שהתייחסתי גם לעניין ה"מהודק". יותר מדי דברים התפזרו במהלך הקריאה, ולא ממש הגיעו להידוק כלשהו. גם על הקצב יש לי תהיות, אבל בסך הכל הוא טוב. בכפוף לפגעי מזג האוויר בשוודיה שבאופן טבעי מאטים גם את החקירה.
בנוגע לאיכויות הספרותיות, מראש לא צפיתי שיהיו, ובמגבלות הסוגה גם אין צורך בהן. אבל ניכר שהכותב שילב הומור בכתיבה, שאיכשהו, ואני לא יודעת אם זה בגלל התרגום או מסיבות אחרות, לא הצליח להגיע עד אליי. בדרך כלל התגובה שלי היתה גיחוך כמו שקורה אחרי שמישהו מסביר בדיחה. אולי בשוודית זה עובד טוב יותר. אולי לא. בעיקר הרגשתי זרות רבה. ואולי גם זה בכוונה. לא הצלחתי לחדור לנבכי נפשו של פול ילם הבלש, כפי שהוא עצמו לא הצליח לחדור לנבכיהם של קרבנות הפשע שהוא חקר. והשמות. זו בעיה קשה, אבל השמות השוודיים קשים לאוזני הימתיכונית. זה בעצמו הקשה על הקריאה, כי בכל פעם דפדפתי אחורה, לזכור מי הוא מי, והגביר את תחושת הזרות.
ארנה דאל, אם אתה קורא (ואתה לא, אני מניחה. לכל היותר בעזרתו הלא אדיבה של גוגל טרנסלייט, אבל מה אכפת לך בכלל) - זו לא אתה. זו אני. לא נהניתי הנאה שלמה. מצד שני, לאחר כמה וכמה שבועות לפחות הצלחתי לסיים את הספר, מה שלא קרה לספרים רבים אחרים. אז גם זה משהו.


















