ביקורת ספרותית על שגיאות גאוניות מאת מריו ליביו
ספר לא משהו

---

שלא כהרגלי אתחיל בביקורות שנשמעו ונקראו בעתונים ובמדיה. הביקורות דיברו על סיפור פנטסטי.
מבקר אחד אף השווה את הסיפורים ל...משחק כדורגל שמהלך טקטי אחד או שניים גרמו להפסד.
הייתי אז בעיצומה של קריאת הספר ותהיתי האם המבקרים בעלי ידע כזה בתחומים שהם הבינו לעומק את מהות ה"פיספוסים" והבעיות הסטטיסטיות /פיזיקליות שהמחבר מציג?
או אולי טחו עיני ,אני האדם שלמד תחום אחד באוניברסיטה, יש לו בת שעושה דוקטורט בתחום שני ולי אישית יש ענין בתחום שלישי?
והתחומים שונים זה מזה למרות היותם בעלי מכנה משותף. והוא יצירה והבנה של המערכת הביולוגית והתפתחות היקום.
חזרתי אל הספר וקראתי שוב, נתתי פרק אחד לבתי לקריאה והמסקנה נשארה כמות שהיא: השגיאה הגדולה היא של ...הכותב.
לא ברור למי הוא מכוון את הספר, מה רמת הידע הנדרשת לקריאת הספר ומה בעצם מטרתו.
קצת על תוכן הספר.
בעצם הרעיון של מריו ליביו , חוקר פיזיקאי, שכתב שני ספרים פופולריים קודמים , מצויינים וברורים, הוא, כי חוקרים, עלולים להתקע באמצע מחקריהם במקום מסויים ולא לראות ולהבין התפתחות שתוביל אותם הלאה או אפילו להתבונן טוב יותר על המיכלול.
במצבים כאלו כאשר, המחקר התקדם, נוצרו לעיתים, " משחקי כבוד ויוקרה" בין החוקר לממשיכיו.
הדוגמה הראשונה היא בתיאוריה של דרווין, דרווין מצביע על תהליך הברירה הטבעית כגורם ביצור זנים בעלי כושר הסתגלות משופר.
בתקופת כתיבתה הראשונה של התיאוריה, לא היה ידוע על ניסויי מנדלייב והתפתחות הביולוגיה המולקולרית.
ועלו קשיים בהסברת המנגנונים של האבולוציה.
האם זו שגיאה גאונית? אולי אפשר היה לאמר כי עצם ההתבוננות בקבוצה קטנה של אוכלוסית בעלי חיים וההיסק הכללי הוא ניפלא ומיוחד. ההתפתחות אחר כך מעדנת את ההישג של דרווין,( עובדה אנחנו מכירים בו כיום כאבי תורת האבולוציה).
אפשר להראות זאת בכל הדברים שהמחבר בחר להציג ולאמר בכלליות על הספר ( אני , העני ממעש מול פרופסור ליביו), כי זו דרכו של עולם.
וכמו שאם מסתכלים על להקת ציפורים במעופה , רואים כי המובילה עושה קטע מסויים וחוזרת לנוח מאחור , ואחרת תופסת את מקומה. האם היא עשתה שגיאה גדולה? גאונית? כי באותו רגע טסו מעל מיגדל אייפל? לא יודע.
יתכן ואם היה שדר כדורגל מביא את הסיפור , הוא היה מתאר זאת כך.
אבל זאת לא הבעיה העיקרית בספר.
הקושי הגדול של ספר זה במהותו הוא המורכבות המחשבתית של.. הכותב.
ליביו לא החליט למי מיועד הספר. והיות כך, הספר כתוב בצורה מורכבת מדי,בחלק מהפרקים הוא כתוב ל"יודעי ח"ן".
אנשים הבקיאים היטב בחומר.
לעיתים בעמוד אחד מסתתרים מושגים, פיזיקליים שדורשים העמקה כדי להבינם.אביא דוגמא פשוטה:
לורד קלווין ניסה לחשב את גיל כדור הארץ במודל שחישב אבוד חום ממצב שבו כדור הארץ נוזלי. ( לא אכנס לפרטים נוספים).
אחד מהמערערים על החישוב דיבר כי אם יש זרמי הולכה ( כמו בקומקום מתחמם) בתוך כדור הארץ החישוב אנו נכון.
לא היו ראיות לזרמים אלו בתקופת המאמר , דבר שהוכח מאוחר יותר.
זה דומה למצב שאם מישהו היה כותב כי אם חוצנים יביאו אנרגיה ברכבת חלל קבועה , החישוב יהיה שונה. ואז כולנו היינו צוחקים על כך גם היום.
הבעיה גדלה כשאנו מתקרבים לתחום התמחותו של המחבר ( אסטרופיזיקה ותהליכים אטומיים) , כאן המונחים, תהליכים ועקרונות פיזיקליים נשפכים ללא מעצור.
לפני הקורא עומדת ברירה ללמוד את כולם כדי להבין באמת את הדברים, או, לנענע בראש כמו צופה שאינו מבין במישחק כדורגל וחושב כי מטרת המישחק היא שכל שחקן יבעט בשני.
על הפרק שנתתי לקריאה לבתי היא אמרה הוא כתוב מבולבל.
הביקורת שלי חריפה משתי סיבות:
א. להזהיר את הקורא.
ב. הכותב מודע לדרך חשיבתו, ולכן ספריו הקודמים חולקו בכתיבה להדיוטות ונספחים לאלו שמבקשים להעמיק.
הדבר לא נעשה בספר זה.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על שגיאות גאוניות