ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 18 בנובמבר, 2013
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
יש בארץ טחנות קמח? קראתי עליהן בסיפורים ובאגדות, הן תמיד נמצאות על שפת נהר - מסיבות מובנות - באיזו ארץ ארופית, עם הרבה שלג וקרח מסביב, ועם טוחן מוצק וקודר משלפעמים יש לו בת שווה...משום מה נראה שבארץ שטופת שמש ואור כמו שלנו אין מקום לטחנות קמח, אבל אני כנראה טועה. הטחנה בה מדובר פה נמצאת באזור לא מיושב ליד הנהר, איכרי הסביבה נמנעים בדרך כלל מלהגיע אליה בגלל השמועות והמוניטין הגרוע שלה. היא משמשת בית ספר לכישוף בשעות הלילה, וביום התלמידים הם פועלים העובדים בפרך בשביל הטוחן שהוא קוסם וגם אישיות בלתי נעימה בעליל.
השוו את הספר הזה ל"הארי פוטר" ואכן יש בו סממנים דומים: קרבאט הוא נער בן 14 שהתייתם מהוריו, מגיע לטחנה ומתקבל להיות שוליה שם, ולאט לאט מבין שהוא נמצא בבית ספר ונמשך לידע ולקסמים שהאדון מלמד אותו. אבל בעוד "הארי פוטר" הוא סיפור התבגרות די רגיל במקומותנו - הנערים לומדים בבית ספר שאנחנו יכולים לדמיין, יש להם הורים וקרובי משפחה ואפילו ההרפתקאות מבוססות על מה שאנחנו מכירים - הסיפור פה מזכיר יותר את סיפורי האחים גרים באפלוליותו ובעולם שהוא בורא. מסתבר שפרויסלר - שהיה גרמני ממוצא סרבי - כתב סיפור המבוסס על אגדות עם והחייה את אווירת האגדות שקראנו - ופחדנו - בילדותנו.
הסיפור הוא רב קסם. הוא לא חס על בני הנוער שאמורים לקרוא אותו, אינו ממתיק להם את תאור העולם שלו. בעולם הזה פועלים משולים לעבדים, עליהם לציית בכל לאדונם הכל יכול, לעבוד את כל השעות שהוא דורש מהם, לאכול את האוכל שהוא נותן להם, לעולם לא לברוח ועבור חוסר ציות הם ייענשו במכות ואף התעללות, ושום מועצה לשלום הילד לא תבוא... האדון גם לא מרשה לנהוג ברחמים כלפי חלשים - לא בתוך התחנה ולא מחוצה לה. ומי שמרחם שם על חלשים ונתפס, יוכה גם הוא. אבל קרבאט מתבגר, לומד להבחין בין טוב לרע ולמרות שהוא מכוון לעשות רע הוא בוחר בטוב, ואפילו סיפור אהבה יש פה השונה מסיפורי אהבה אחרים בזה שהגורם לאהבה הוא תכונה, לא חיצוניות. תודו שזה שינוי מרענן...
את הספר הזה כתב פרויסלר במשך יותר מעשר שנים, והצליח לו מאד. אני לא רואה בני נוער שיתפעלו ממנו היום - הכישופים שבספר אינם "תכליתיים", הדמויות אינן יפות במיוחד, אין בו נערה-יפהפייה-שאינה-יודעת-שהיא-יפה-ופוערת-עיניה-בתמיהה-מול-מחזריה-הנחשקים, הרשע די משתלם בו, והוא גם קצת מפחיד. הוא עניין אותי, על אווירתו האפלולית ועל סופו הקסום. אוהבי אגדות ייהנו ממנו, אני די בטוחה.
29 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
אפרתי - עדיין לא פתרתי את התעלומה של הידע המקיף שלך בענייני טחנות.
ואם כבר כישופים - אולי בענייני תורה, לא קמח (-:
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
טופי - בשביל טחנות מכושפות צריך אווירה מכושפת.
איזה כשפים אפשר כבר לעשותבאור השמש המסמא, או בחושך-לא-חושך שיש לנו?
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
אין, טופי, אין. בשביל זה יש לנו דימיון ויש לנו אותך ואת יעל ועוד אנשים מקסימים שיכשפו
לנו את המילים ואת הספרים.
|
|
|
חמדת
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
טופי -כל המדינה הזאת מכושפת מזמן .מ-77.
|
|
|
טופי
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
אפרתי, האם אין אף טחנה מכושפת בארץ? אפילו לא כישוף קטן?
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, יעל. האגו שלי מתרומם לאיטו והגיע כבר לגובה פני ים המלח. עוד כמה מחמאות ואני שטה
על מרבד הקסמים.
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, יעל!
ואכן המומחיות של אפרתי (לא רק) בטחנות וקמח מרשימה מאד.
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
אפרתי את ממש אוצר בלום של ידע בנושא טחנות וקמח...ועוד.
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
יעל, אם תגגלי את שמי האמיתי (אותו את יודעת, כמובן) החידה הבלשית תיפתר במהירה.
או שמא כבר עשית זאת ואת קורצת לעברי בעין ידענית.
|
|
|
יעל
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
יעל- ביקורת קסומה, כרגיל.
ואני חייבת לציין שהתרשמתי מאוד מבקיאותה של אפרתי בסוגיית טחנות הקמח הישראליות
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
1. בארץ אין טחנות מכושפות, זה בדוק. 2. רוב החיטה הנטחנת היא רוסית, גרמנית, אמריקאית, אוקראינית,
ורק מיעוטה ישראלית. החיטה הישראלית לא משהו, אגב, ומערבבים אותה כי חייבים.
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, חני (דולמוש)!
אני רוצה הכל - ספרים רציונליים וסיפורים מכושפים...
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, טופי!
ואני נהנית לקרוא את התגובות שלך.
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, אפרתי!
השאלה שלי היתה קשורה לטחנה הקסומה. כל כך הרבה טחנות קמח מככבות באגדות ובסיפורים ושלנו מן הסתם יעילות, ממוחשבות ובכלל לא רומנטיות...
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, חמדת!
באמת לא ידעתי על הטחנות, למרות שהנחתי שמשהו באמת חייב לטחון את החיטה שמגדלים פה...הספר כנראה מפורסם יותר בארצות אחרות.
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, דן סתיו!
לא רק אני ראיתי הקבלה בינו לבין הארי פוטר, המאוחר והמפורסם ממנו. אבל ההקבלה היא בפרטים, לא באווירה.
|
|
|
חני
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
האם את בטרנד מכושף לאחרונה?
אני תמיד אוהבת ספרים שמפעילים לי את הדמיון שעות נוספות
|
|
|
טופי
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
איזה יופי! נהנתי מאוד..
זה הקסם המושך בסיפורי אגדות.....ובביקורת הכתובות בידה של יעל
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
יעל היקרה, יש 18 טחנות קמח בארץ, כולן ללא כנפיים, מפעלים מודרניים וממוכנים.
הלחם שאת אוכלת, הלחמניות, הפיתות, העוגות, כולם נאפו מקמח שמיוצר בארץ בטחנות הקמח. גם המדפים ברשתות השיווק מלאים באריזות של קמח מכל המינים והצבעים. אבל לעיתים קרובות אני נתקלת בהצהרה הזאת: מה, יש טחנות קמח בארץ? אז הנה, למדתם, יש.
|
|
|
חמדת
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
יעל -דווקא באזור הדרום יש לפחות שתי טחנות .אחת בב"ש והשנייה באזור בית קמה . זה נכון שהטחנות
באופן ויזואלי אין להן את הדימוי החיצוני כמו של טחנות דון קישוט , אבל טחנות קמח יש ויש בדרום הארץ .וכן מיכליות שמעבירות את הקמח אני רואה בכבישי הדרום .מלבד זאת לא ידעתי אודות הספר ותודה על ההיכרות עימו באמצעותך .
|
|
|
דן סתיו
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
יעל,
ביקורת יפה ומעניינת, הכתובה, כרגיל, בעברית משובחת וקולחת. אהבתי במיוחד את ההשוואה להארי פוטר ואת התובנות בעניין מידת המשיכה של בני הנוער לספר זה.
|
29 הקוראים שאהבו את הביקורת
