איזה כיף. ספר שהוא תענוג צרוף. מצחיק, מרתק ומשעשע. בחרתי אותו במקרה בספריה וראיתי כי טוב. לא היכרתי את הסופר אך נשביתי בקסמו. הסיפור רץ בשני רבדים עיקריים - רובד של הסיפור של הכתבן המאוהב בדודה חוליה והרובד של התסכיתים שנכתבים על ידי דמות אקסצנטרית ומוזרה פדרו קאמאצ'ו. לקח לי מעט זמן להבין את הכפל והמשחקים בין הרבדים והתסכיתים עצמם אבל ברגע שנכנסתי לסיפור - פשוט צחוקים אל תוך הלילה (וזה די נדיר אצלי). התסכיתים עומדים בכל סטנדרט של טלנובלה בלי לקחת את עצמם יותר מדי ברצינות. יש רקמת חוטים עדינה בין הרבדים וגם בתוכם אל עצמם. היות ואיני מכיר את הסופר עדיין - לא יכול להתייחס לקשרים אל ספרים אחרים שלו (כמו שטוענת הביקורת הרשמית).
לא יכול להתאפק מלצטט פה תיאור קבוע של דמויות שונות שהגיעו לגיל חמישים -->
לכל בני החמישים - "הגיע XXXX למיטב שנותיו: גיל החמישים. הוא היה אדם בעל מצח רחב, אף נשרי , מבט חודר, הגינות ורוח נדיבה. ועומד היה בפסגת מקצועו" וזה תיאור שחוזר על עצמו בהקשרים שונים לדמויות שונות בנות חמישים.
רוצו לקרוא.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
