הביקורת נכתבה ביום חמישי, 24 באוקטובר, 2013
ע"י אמה
ע"י אמה
רות גלעד
את הספר "רק הילדות אינה מזדקנת/בשואה היינו ילדים" קראתי בהתרגשות רבה.
את הזכרונות מהילדות בשואה, חולקים איתנו הכותבים אחרי שהיסו והדחיקו אותם במשך שישים שנה.
ברגישות נדירה וחוכמה ערכה מירה קני-פז, הנמנית גם על הכותבים בספר, פרקי זכרונות אלה,
ואנחנו הקוראים למדים על ההתקרבות האיטית "לצד האפל של האור" כפי שכותבת מירה קני-פז, באחד מן הסיפורים.
כל אחד מהכותבים כותב בשפתו היחודית על חייו בזמן השואה ועל נס הישרדותו, ואני קראתי, מרותקת, את זכרונותיהם של אותם אנשים שעבורם הילדות אינה מזדקנת.
5 קוראים אהבו את הביקורת
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
