הביקורת נכתבה ביום שני, 30 בספטמבר, 2013
ע"י שומר היערות
ע"י שומר היערות
כשהייתי קטן אהבתי לקרוא ספרים שיש בהם תמונות. אימא שלי הכריחה אותי לקרוא (בסוף גם למדתי ליהנות מזה. עובדה שאני כאן), ובספרים עם תמונות חוויית הקריאה הייתה קלה יותר. אולי דומה יותר לסרט...
הזיכרון הזה עלה בי שעה שקראתי את "המעון של מיס פרגרין". הסיבה לכך היא, שגם הספר הזה מכיל תמונות, והרבה. הסופר נבר ומצא תמונות וינטג' אמיתיות, של ילדים בעיקר, משנות השלושים והארבעים, והמציא סביבן סיפור בדיוני לחלוטין. התמונות, שרובן מצמררות וגרוטסקיות למדי, עוררו בו אסוציאציות של סיפור אימה / פנטסיה, ולשם העלילה זורמת.
גיבור הסיפור הוא נער אמריקאי בגיל ההתבגרות, המתגורר עם הוריו בפרבר שקט ומדושן בפלורידה. חיי הפרבר שקטים ומשעממים, והנער חובב ההרפתקאות מוצא ריגושים בשיחותיו עם הסבא שלו, סבא יהודי שהגיע לאמריקה בזמנו עת נמלט מאימת הנאצים. הסב ניחן בדמיון עשיר, והוא מספר לנכדו סיפורים פנטסיונריים למדי בנוגע למעון הילדים שבו שהה בזמן המלחמה, בבריטניה.
לאחר מותו של הסב, בנסיבות מסתוריות ומטרידות, הנער לא מוצא מרגוע ומנסה לחקור את נסיבות המוות של הסב האהוב. חיפושיו מובילים אותו להרפתקה מסתורית למדי, עשירה בפנטסיה כיד הדמיון הטובה, וכוללת בין היתר כוחות על, מפלצות ואפילו מסע בזמן.
אין לי ספק שתיאוריי כאן מציתים את הדמיון של אלו שאוהבים סיפורים שלא מהעולם הזה (כמוני). הבעיה היא שלדעתי, הספר פשוט לא עושה את העבודה... הוא פשטני מדי, והתחושה היא שהסופר "מאכיל אותי עם כפית" במקום לתת לי לגלות לאט את הדברים. חלקים נרחבים בעלילה צפויים מדי. העלילה מדשדשת עמודים רבים באותו המקום, ואף על פי שהעולם שבורא המחבר הנו בעל פוטנציאל רב להרפתקאות מסעירות, הסיפור מתעקש להישאר באותו מרחב גיאוגרפי צר. חבל שרק בשלביו המתקדמים מאוד של הספר פותח בפנינו הסופר את הצוהר לאפשרויות מסעירות ומרגשות יותר.
העלילה המהודקת שפותחת דלת לעולם מסעיר אך נותרת במקום אחד מצומצם מזכירה לי פרקים מסדרת המד"ב "ד"ר הו". ההבדל שם הוא שבכל פרק הגיבורים מגיעים למקום אחר, ולכן יש תחושה של דינמיות וזרימה. כאן הסיפור פשוט תקוע...
בנוסף, התמונות הרבות שמעטרות את הספר לא תמיד נראו לי כלל זהות למסופר בעלילה. ניכר האופן שבו הסופר "אונס" את העלילה כך שתתאים לחלק מהתמונות.
בקיצור – הספר אכזב אותי...
11 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של שומר היערות
» ביקורות נוספות על המעון של מיס פרגרין לילדים משונים - המעון של מיס פרגרין לילדים משונים #1
» ביקורות נוספות על המעון של מיס פרגרין לילדים משונים - המעון של מיס פרגרין לילדים משונים #1
טוקבקים
+ הוסף תגובה
(לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
רעיון מגניב : - )
כמו בסדנת כתיבה - יצירת שירה או פרוזה תוך התבוננות בתמונות ^.^
|
|
טופי
(לפני 12 שנים)
אם זמנך בידך, ואתה חובב תרגומים עתיקי יומין שווה לנסות את תרגומו של אהרון אמיר..
|
|
שומר היערות
(לפני 12 שנים)
אני חושב שבעצם אף פעם לא ממש קראתי את "עליזה בארץ הפלאות"
אולי צריך לעשות את זה בהזדמנות
|
|
טופי
(לפני 12 שנים)
מצטערת שומר יערות עליזה היא "עליזה בארץ הפלאות" וכך היא אומרת למראה הספר אותו קוראת אחותה הגדולה
|
|
שומר היערות
(לפני 12 שנים)
מי זאת עליזה והיכן היא סחה?
|
|
טופי
(לפני 12 שנים)
אין ספק, עליזה מסכימה איתך "מה חפץ בספר שאין בו תמונות או שיחות?" כך סחה עליזה (בתרגום אהרון אמיר)
|
|
Angel
(לפני 12 שנים)
ביצוע אכן לא מושלם, וילדותיות בולטת מהספר הזה כן,
אבל אני חושבת שהספר הזה הוא יצירת מופת שברירית ביותר. מקוריות שופעת וכתיבה זורמת. |
|
אנג'ל
(לפני 12 שנים)
הוממ, לא. נצחייה, אני בת 14 ומצאתי את עצמי הרבה פעמים עם תחושות דומות.
יש משהו מאוד ילדותי בספר הזה, וכן כמה מהדברים שציין שומר היער. וכן, מסכימה איתך. הביצוע דיי בעייתי, יכל להיות טוב יותר בידיים של מישהו אחר. יופי של ביקורת. |
|
שומר היערות
(לפני 12 שנים)
הרעיון היה יפה.
הביצוע בעייתי
|
|
שומר היערות
(לפני 12 שנים)
הרעיון היה יפה.
הביצוע בעייתי
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים)
אני לא חושבת שנפגעתי. קראתי, ואז רק הצטערתי שאני לא בת 15, כדי להנות ממנו כמו שצריך.
לולאת הזמן הזו היא גם מטפורה בעיני להתנהלות הספר בפני עצמו. יש בו הרבה קשיים נרטיביים, מה שלא אומר שהרעיון בפני עצמו, והשימוש בתמונות, לא היה מקורי ומיוחד.
|
|
שומר היערות
(לפני 12 שנים)
תודה.
אפשר להקים מעון לנפגעי "המעון של מיס פרגרין"
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים)
יפה כתבת. מסכימה.
|
11 הקוראים שאהבו את הביקורת