ספר בסדר בסך הכל, קראתי בנשימה אחת, מסקרן מאוד.
אבל חיפשתי אהבה ויצא יותר ... ספר מתח.
גם כל העניין של המורה תלמידה מעורר בי מתיקות, אבל הספר לא ניצל את כל הפוטנציאל שיש בסיפור שכזה ומהר מאוד זה גם נגמר.
נשאר מותח מאוד אבל לא ספר שארצה לקרוא פעם שנייה.
לא בשביל מי שרוצה ללמוד משהו חדש כי הספר לא מחדש דבר.
מה שכן, מי שרוצה להעביר את הזמן בכיף- זה אחלה ספר בשבילו.

ספר מדהים שלימד אותי רבות על עצמי, חנוך דאום כתב בהקדמה שהוא מקווה שהקוראים יצליחו להתחבר ולפחות לאחד הספר יעזור ואני בטוחה שהוא עזר לרבים כמו שלי הוא עזר.
ממליצה בחום לכל אחד, לא צריך להיות בעל ידע בפסיכולוגיה- הספר כתוב בצורה הכי פשוטה ומסביר במילים הכי נכונות מצבים שונים של בני אדם.
הסיפורים מורכבים מ3 חלקים : החלק הראשון מסופר בכללי על הטיפול ועל המטופל באופן שמדביק את הקורא לכתוב וממכר מאוד. החלק השני מורכב בדרך של המטפל לטפל במטופל-וזה החלק שהיה לי הכי קשה לקרוא, חלק מייגע מאוד אבל גם משכיל מאוד. והחלק השלישי והחביב שמפרט בקצרה על כל הפרעה/אישיות/התנהגות.
אפשר למצוא בספר הפרעות/התנהגותיות כמו : אישיות נמנעת, אישיות פראנואידית, אישיות מביסת עצמי, אישיות נרקסיסטית, אישיות אנטי סוציאלית, הפרעת חרדה, הפרעה טורדנות כפייתית, הפרעת אכילה, הפרעת שינה, בעיית הסתגלות ועוד ועוד ועוד...

ספר מעולה, אחד הטובים- השם כבר עושה את החשק לקרוא אבל ברגע שמתחילים אי אפשר לעצור.
הסדרה לא עושה חסד לספר המופלא הזה

השורה הראשונה בעמוד הפותח של הספר, משכה אותי יותר מכל אבל דווקא נדמה שהיא השורה הכי מקפיצה בספר כי הספר לא ממריא לשום מקום אלא נשאר באותו מקום ואף מדשדש מרגע לרגע...

אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי, נותן המון חומר למחשבה דרך הנושא הקרוב ביותר לליבי- השואה.

צד שונה שמעולם לא נגעתי בו, הצד של הגרמנים עצמם בתוך גרמניה- איזה עוד ספרים מתארים את הצד הזה חוץ מהספר הזה? אשמח לדעת.

קראתי ביקורות שהיללו את הספר וניסיתי אותו כדי להבין למה רבים טוענים שהוא " הספר הטוב ביותר שנכתב " או ספר "שהשפיע עליהם רבות".
מה גם שהסופרת אהובה עליי, צרויה שלו, הוסיפה למהדורה המחודשת ביקורת משלה... זה גם שכנע אותי לקרוא.
ואני מצטערת על הביזבוז זמן, נסיתי להמשיך לקרוא אבל בחצי הדרך הפסקתי- זה היה בלתי נסבל, הדמות הראשית נותנת כל כך הרבה דגש על החלומות שלה שזה טימטם אותי, לא ידעתי להבדיל בין מציאות לבין חלום.
לא רק עמוס עוז עשה כך, סופרים מוערכים רבים נוהגים לתת דגש לחלומות של הגיבורים בספרים שלהם, אבל עמוס עוז עשה את זה בצורה בלתי נסבלת שעייפה אותי וגרמה לי לשנוא את הגיבורה.
נקודות זכות שאני נותנת לספר הם דווקא בתיאור ירושלים, שלמרות שהיא מתוארת כמדכאת וקרירה גם בקיץ- יותר מתמיד אני רוצה לגור בה בעקבות הקריאה בספר.

ספר שהוא תענוג לנשמה, ממליצה בחום!

ספר מעניין שכתוב היטב אך לא מהמשובחים ביותר של הסופר