ביקורת ספרותית על פריחת הדובדבן מאת אברהם אוחנה

---

"פריחת הדובדבן" הוא סיפורה של עץ משפחתי אחד ולו ענפים רבים.
נקודת מוצאו היא בשתי אחיות יהודיות שהיו שבויות יחדיו במחנה השמדה בזמן מלחמת העולם השניה. ואולם, מרגע ההימלטות דרכיהן נפרדות ומובילות את האחיות לשני קצוות עולם: ישראל מול ארצות הברית, ירושלים מול אוהיו וזהות ישראלית-יהודית מול היטמעות בקרב גויים.
דבר יפה זה שהסיפור לאו דווקא מתחיל מ"ההתחלה", דהיינו בשורשי העץ המשפחתי, אלא בענפיו שהרחיקו לכת מהגזע עד כי קשה לתאר כיצד הם צומחים מאותו הבסיס.
הספר פותח בתחילתו של סיפור אהבה מתוק עד מאוד שבהחלט כיף להישבות בתומתו ולהמשיך לקרוא.
סיפור החיים של האחיות ובני משפחתם סוחף דף אחר דף.
הסיפור אינו חף מטעויות - כמעט כל הדמויות טובות לב ואדיבות להפליא, שפת הדיבור שלהן היא עברית ספרותית למהדרין (ויחד עם זאת נעימה וזורמת מאוד לקריאה) וכל קצוות העלילה נסגרים באופן "יפה מדי", מה שלרוב לא קורה במציאות.
יחד עם זאת, אם בספרים חלומותינו לא יתגשמו, אימתי?
בכל מקרה, הדבר לא מנע ממני לקרוא את הספר בהנאה ובעניין רב.
ודבר אחרון, הכותרת עצמה, פריחת הדובדבן, משמשת כמוטיב החוזר בספר אשר גרם לי להעלות חיוך לא פעם. מקסים!

» ביקורות נוספות של דנה
» ביקורות נוספות על פריחת הדובדבן